במובן מסוים, ועדת פרוקצ'יה איחרה את מועדה, הן בהקשר הפנימי של לשכת עורכי הדין, והן בהקשר החיצוני. הוועדה הוקמה בחטא, על-ידי שר המשפטים הקודם יעקב נאמן, בשלהי כהונתו, אחרי הבחירות לכנסת ובטרם הוחלף בידי השרה הנוכחית, ציפי לבני. אין פלא אפוא שלבני לא התלהבה מפעולת הוועדה ולא תזדרז ליישם את מסקנותיה.
מבחינת התנהלות הלשכה עצמה, הוועדה הוקמה על רקע שיתוק מוחלט בפעולת ראש הלשכה, דורון ברזילי, והוועד המרכזי בראשותו, שנבע מקיומו של רוב לעומתי בהנהגת יו"ר ועד מחוז תל-אביב, אפרים נוה, וראש הלשכה הקודם, יורי גיא-רון.
הרוב הלעומתי הזה התמוסס באחרונה, עם חבירתם של עו"ד יראון פסטינגר ואנשיו לברזילי, מה שאיפשר התנעה מחודשת של פעילות הוועד המרכזי, מינוי מנכ"ל חדש ללשכה - עו"ד גיל סלומון - ומינוי ועדות מקצועיות ודירקטוריון חדש למכון להשתלמות.
אך האם שחרור הפקק הנקודתי נוכח שינוי במערך הבריתות הפוליטיות בלשכה צריך לסכל מהלך עומק לטיפול בבעיותיה המוסדיות של הלשכה? לא בהכרח. המאבקים בצמרת הלשכה, ובמיוחד בין ראש הלשכה ליו"ר ועד מחוז תל-אביב, הם עניין החוזר על עצמו לאורך הקדנציות: שלמה כהן מול אילן בומבך; יורי גיא-רון מול דורון ברזילי; וכיום, ברזילי כראש הלשכה מול נוה.
ועדת פרוקצ'יה עשתה מאמצים ניכרים לנסוק מעל לקרבות הפרסונליים בלשכה. אם נחשפה לפרוטוקולים של דיוני הוועד המרכזי או המועצה הארצית, שערותיהם של חבריה בוודאי סמרו נוכח דברי הגידופים, התרגילים המלוכלכים, טחינת המים וחוסר התוחלת המופיעים בהם.
חלק ניכר מהמלצות הוועדה הולכות בכיוון הנכון: למשל, ההמלצה להפוך את הוועד המרכזי של הלשכה לגוף הכולל חברי קואליציה בלבד, רשות מבצעת של ממש, ללא עימותים פנימיים וללא חשש לרוב לעומתי לראש הלשכה; או הצמצום הדרמטי במספר החברים במועצה הארצית ובוועד המרכזי, בדרך לשדרוג תפקודם.
צעדים מרחיקי לכת הומלצו במטרה לפתור את האנרכיה הפנימית השוררת בלשכה זה שנים רבות. הקמת טריבונל שיפוטי פנימי, וביטול האישיות המשפטית הנפרדת של המחוזות והמוסדות השונים בלשכה, עשויים לשחרר לא מעט שופטים מחוזיים מדיון בעתירות מינהליות מאוסות שגופי הלשכה מגישים אלה נגד אלה.
מצד שני, הפקדת המפתחות לניהול הלשכה במצבי קיצון בידי שר המשפטים עלולה להיות צעד ראשון בדרך לאיבוד עצמותה המוסדית של הלשכה. יש להניח כי בפעם הראשונה שהשר או השרה יעשו שימוש בסמכות זו, אם ההמלצה הזו תיושם, הם לא ימהרו להחזיר את המפתחות לבעלי התפקידים בלשכה. מכאן ועד להפקעה מלאה של הסמכויות הסטטוטוריות, כמו בחינות ההסמכה ומנגנון המשמעת, הדרך לא ארוכה.
ועדת פרוקצ'יה עמדה על כל ההיבטים המרכזיים בהתנהלות הקלוקלת של הלשכה. בסופו של יום, היא הוציאה כרטיס אדום לראש הלשכה, ברזילי, על חידלון מתמשך לאורך רוב הקדנציה שלו; וכרטיס צהוב לראשי המחוזות, על חריגה מסמכויות, בזבוז כספים וחוסר תיאום, היוצר הלכה למעשה 6 לשכות דין, אחת ארצית ו-5 מחוזיות, במקום לשכה אחת מאוחדת.
ההיסטוריה של הלשכה ידעה ימים שחורים, אבל בכל קדנציה מחדש הוכיחה שתמיד אפשר להידרדר עוד יותר. הכדור עובר ללבני.
דוח ועדת פרוקצ'יה מצטרף לדוח ועדת גרסטל מ-2002 בנושא הרפורמה בהתמחות ובבחינות ההסמכה, כשני צדדיו של טיפול השורש העמוק הנדרש בדחיפות בלשכת עורכי הדין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.