"אני ילדה שדילגה מעל נרקומנים וזונות ערומות בחדר המדרגות, אבל פחד כזה לא היה בדרום ת"א. נכבשנו. באריתריאה מותר לאנוס, זו התרבות שלהם"

"חד משמעית" הוא צירוף המילים האהוב על מאי גולן, כזה שמופיע בכל משפט חד משמעי שלישי שלה, והוא גם תיאור לא רע בכלל של הבחורה בת ה-27 שעלתה לאחרונה על הרדאר התקשורתי. בשבועיים החולפים היא הופיעה בערוץ 2 (וייבשה את חברת הכנסת מירי רגב), בכתבת מגזין בערוץ 10, בצינור לילה, ברוב תחנות הרדיו ובכל העיתונים. זאת, בנוסף לערוץ יוטיוב, אתר אינטרנט, בלוג פרטי ועמוד פייסבוק פופולרי. סך הכול היא מגיעה למאות אלפי אנשים.

משנתה של גולן, שגדלה וגרה בלב התחנה המרכזית, בת יחידה לאם חד הורית, עומדת על שני יסודות - האחד איתן, השני פחות: האיתן והבלתי ניתן להכחשה הוא מצוקתם של תושבי דרום תל אביב. גולן עצמה עברה תקיפה בידי מהגרי עבודה, וגם אמה הותקפה בשוק. אין הרבה דרכים לתאר את חייהם של תושבי שכונות הדרום בשנים האחרונות מלבד כגיהינום מתמשך שנכפה עליהם. היסוד השני שעליו חוזרת גולן שוב ושוב, האיתן פחות, הוא ההאשמה הגורפת של ארגוני השמאל בכל הרע שקרה, קורה ועוד יקרה. על שני הדברים האלה היא רצה, ונראה שהיא תרוץ איתם רחוק. אחרי הכול, כל החומרים שם: בחורה צעירה ויפה, הרבה מצוקה חורכת לב, קורט יהדות, פירורי שנאת זרים וקורטוב של גזענות. מה יש פה לא לאהוב?

אני מכיר את מאי גולן. עד לפני משהו כמו חמש שנים היינו נפגשים פה ושם בהשקות, שאליהן הגענו כעיתונאי רכילות. חיבבתי אותה אז. קשה מאוד שלא. מגיל צעיר ידעה שתעסוק בתקשורת, כתבה בשלל אתרי אינטרנט ובגופי תקשורת, עברה ממקום למקום ומתחום לתחום בלי להותיר חותם של ממש (זו לא ביקורת, פשוט ככה זה עם עיתונאים צעירים רבים), עד שנשאבה לפעילות הציבורית ומצאה את עצמה.

מדובר בבחורה טורבו. קטנה פיזית, אבל מבטה יוקד, עמדותיה קשיחות, האנרגיות שלה, נדמה, בלתי נדלות והיא מצוידת בנאומים חוצבי להבות, שאותם היא משליכה על מאזיניה כבליסטראות, עוברת כאמנית טבעית מלחישה לצעקה, מבכי לזעם. להכניס מילה בשיחה איתה זה יותר קשה מלהעביר את כל האריתראים לסביון.

כך החלה את דרכה, לפני שנתיים, כשעלתה לשידור בתוכנית הלילה של ז'וז'ו אבוטבול, שם נתנה מונולוג זועם ושוטף של עשר דקות. המונולוג הפך ללהיט ויראלי, כוכבת נולדה, אחריו בא הבלוג והשאר - היסטריה. בהמשך הקימה את תנועת "העיר העברית", תכננה לרוץ למועצת העיר תל אביב בשילוב עם מיכאל בן ארי ונפסלה מסיבות טכניות.

בן ארי, אגב, אחד מפטרוניה הפוליטיים. "הרב הדוקטור", היא קוראת לו, "איש יקר שאני מעריכה ומכבדת שתומך בי. הוא לא עושה מזה הון, אפילו דלק לא מחזירים לו. הכרתי את מיכאל, את איתמר (בן גביר), את ברוך (מרזל) - הם ימסרו את נפשם למען עם ישראל". לפני כשלושה חודשים נאמה באזכרה לרב כהנא. "אם אזכר על משהו, זה רק בזכות החברים לי פה", אמרה אז ותהתה: "מה הרב כהנא היה אומר על המצב בדרום תל אביב".

"אני ילדה שדילגה מעל נרקומנים וזונות ערומות בחדר המדרגות", היא פוצחת במונולוג ארוך. "החיים בתחנה המרכזית אף פעם לא היו פרחים ושושנים. חיינו עם כל קהילה מכל לאום שאתה יכול לחשוב עליו. בבניין שלי היו לי קשרים עם פיליפינים, נפאלים, עד היום אנחנו בקשר. אבל מפה ועד לפחד שמרגישים היום - דבר כזה לא היה. לא היה עניין של פשע, לא הייתה תחושה שאיבדת את הבית, שאתה מרגיש כבוש.

"ואז הגיעה האוכלוסייה הזו. בהתחלה חשבתי שזה אתיופים. אמרתי איזה יופי, הם אוהבים את המדינה, יפרו את השכונה. לאט-לאט התגברה הפשיעה, פה אונס, שם רצח, כמו של אסתר גלילי שנרצחה ב-2010 על-ידי סודני בן 29, ועוד. רק אז התחלנו להבין מה זה סודנים ואריתראים. המוזיקה שלהם - עלבון למילה מוזיקה. אלימות, שכרות, שחיטה של חיות בחצרות, נפתחו לנו העיניים.

"לא הייתה לי שום אג'נדה פוליטית, גם היום אני לא רוצה לקדם את עצמי. רצון אחד יש לי: להחזיר את הביטחון לשכונה. אני זועקת שיש שמונים אלף רק בדרום תל אביב, והם לא אומללים - הם חיים ברמה יותר גבוהה מתושבי השכונה. מי שהגיע לפה זה מעמד הביניים שלהם עם הרבה מאוד כסף. מנסים לייחס לי גזענות, אבל אני לא גזענית. לא מעניין אותי אם הם שוודים או סגולים. באריתריאה מותר לאנוס על-פי חוק. זו התרבות שלהם. איך מצפים שהם לא יאנסו פה?".

- האונס הוא לא חוקי באריתריאה.

"יש פה מאה אלף".

- חשבתי שמונים.

"רק בדרום תל אביב, וזה אחד המחדלים גדולים של המדינה. רק אתמול נכנסו עוד עשרה. והמאה אלף האלה, באיחוד משפחות ובמספר הלידות, תוך חמש שנים - מיליון, שני מנדטים, בעירייה ובכל מקום - אני בטוחה".

- פליט לא מצביע.

"השמאל הקיצוני חותר תחת מדינת ישראל ואני אומרת שמאל קיצוני כי אני לא רוצה להשחיר את כל השמאל".

- נקודה מעניינת. מתי שמאל מתחיל להיות קיצוני על הסרגל שלך?

"מתי שהוא עומד בלוינסקי ולוחש לאפריקאי באוזן מה לומר".

- ארגון שמאל שמקים מרפאה פתוחה?

"אצפה ממנו שיפתח מרפאה גם לתושבי דרום תל אביב. אין ספק שאריתריאה ענייה - אבל האם אנחנו צריכים לקבל את כולם לפה? אני גם רוצה לפוצץ את הבלוף: הם מגיעים למצרים ברכבת, קובעים עם חבריהם הבדואים, משלמים להם כסף טוב ומגיעים לגבול. הם לא נרדפים במצרים, גם לא בסודן. במצרים יש סוכנות פליטים של האו"ם. למה הם לא עוצרים שם? למה? אני אומר לך: כי הם לא עומדים בקריטריונים".

- כמה להערכתך עומדים בקריטריונים?

"אף אחד".

- אף אחד?

"אף אחד, ויש לי תשובה לכל דבר, אל תדאג. עריקות ורעב אינם פליטות. ואל תהיה מופתע מהסדר המופתי של ההפגנות, מהשומרים בווסטים הצהובים האלה, שהודפסו - שנינו יודעים על-ידי מי, שמביאים מכות רצח למי שלא משתתף בהפגנות. הם שולטים שם".

- לא הבנתי. אז השומרים האלה שולטים באוכלוסייה וארגוני השמאל שולטים בשומרים?

"חד משמעית. יש לי צילומים של פעילים שאומרים להם מה להגיד".

- והכול זה השמאל?

"חד משמעית. בדקתי: כל הארגונים האלה נלחמים למען אותם אנשים בסבב שלא נגמר. מי מממן אותם? ארגוני אויב, ארגונים פשיסטים מאירופה".

- מי? איזה ארגונים?

"אני אשלח לך". (היא לא שלחה.)

"נורא כיף להיות כמוך, בורגני, כל אלה שנהנים לשבת בבראסרי, אני יודעת איפה אתם יושבים, בלי להכיר קמצוץ מהמציאות. לא יכול להיות שתושבי הדרום יקבלו את המסה הזו".

- זה נכון ללא שום ספק.

"מצד שני, אם הייתי אינטרסנטית, הייתי רוצה שיפזרו אותם בארץ, אבל לא. אני אלך לישון עם מצפון. לא אזרוק את הסכנה והפחד על תושבי ערים אחרות, על בחורה אחרת בגילי ממקום אחר".

- אז מה כן?

"אתם טוענים שאתם פליטים? כמה אחוז פליטים - אני אומרת לך בפה מלא: מי שפליט צריך לקבל הגנה, אבל לא אחרי חמש שנים שארגוני שמאל קיצוני לחשו להם בדיוק מה ואיך ואיפה להגיד. באריתריאה - אף אחד מהם הוא לא פליט. כולם בלי יוצא מן הכלל מהגרי עבודה. אני לא רואה שום סימני פליטות על נפשם ועל גופם. כל הסיפור של סיני - זה שקר. הם לא עברו שם כלום. תפרידו את הראייה על יהודי אתיופיה מהאריתראים".

- רגע, שנייה, את טוענת שאנחנו מבלבלים בין האתיופים לאריתראים?

"חד משמעית. אנשים אומרים לי: הם סבלו, מתחילים לשיר לי את השיר של גרוניך".

- מוזר.

"לי יש כישרון להבחין בין אתיופי, סודני, אריתראי וחוף השנהב, אבל העניין לא על צבע או על גזע, הוא על חוק. חוק שמופר. המדינה נוצרה בשביל יהודים".

פגישתנו, אגב, לא מתקיימת בביתה של גולן - היא מפחדת להסתובב וחוששת לאמה - גם לא בדרום העיר, אלא במקום ניטרלי. בית קפה. אנחנו לוקחים קצת אוויר והשיחה עוברת למעמדה הציבורי של גולן: "בוקר אחד קמתי והכתירו אותי כמלכת דרום תל אביב. אבל אני לא נהנית מזה בכלל".

- בכלל?

"נראה לך שאני נהנית מזה?! ממש לא. עובדת בעבודות מזדמנות, רצה ממקום למקום. בשביל מה".

- יש לך אמביציה. מי שלא רוצה שיכירו אותו לא פותח ערוץ יוטיוב, אתר אינטרנט, בלוג, פייסבוק ורץ מאולפן לאולפן.

"כשאתה רואה תאונה ברחוב, תמשיך ללכת? גם אם אתה בדרך לפגישה. תעצור או לא? זה בדיוק מה שקורה לי. עצרתי את הכול, את כל החיים שלי, את הקריירה שרציתי. שמאלנים תמיד יכולים לשבת ולדבר בתקשורת, ימנים לא. אני, את החיים האישיים, את הזוגיות, המשפחה, הכול שמתי על הולד. עזבתי הכול בשביל ללכת ולהסביר. חושב שפייסבוק זה פאן לי? לא. זה קשה. לפעמים אני עושה סקרול למטה ולא יכולה להסתכל מרוב שכואב לי. אני חיה כמוקד 100. אני לא נהנית, לא כיף לי".

היא מתחילה לבכות וממשיכה לדבר: "רוצה להיות בחורה בת 27 בפנאן, לא גדר אנושית, אבל אני לא אראה את התאונה הזו ואעלים עין".

אני מתנצל בפניה ובוחר להאמין לה, בדיוק כמו שבחרתי להאמין לדפני ליף. את צודקת, אני אומר לה, נסחפת לזה ומצאת את עצמך בלב הסערה.

"אני מדברת ממקום של כאב, של זעקה ושל מצוקה כי אני רוצה לזעוק את האמת. לא מעניין אותי להיות ח"כית או לקבל טור בעיתון. לא מעניין אותי מה אומרים עליי. נולדתי מחדש לפני חמש שנים, מאי אחרת - עצבנית יותר, כועסת, אבל מאי שלא מתפשרת על האמת. לא מבינה עוד מה יצטרך לקרות כדי שמשהו יזוז".

- מה את רוצה שיקרה?

"אני רוצה שמדינת ישראל תתעורר, לא ייתכן שהתושבים יופקרו, שהמדינה תקשיח את עמדתה. יותר שוטרים לא מעניינים אותי. המדינה צריכה לקום ולומר חטאתי. עוויתי. פשעתי".

- נכון, אבל זה לא יסדר את המצב.

"קודם כול זה. הגדר נבנתה מאוחר. במקום היה צריך לעשות החזרה חמה או לבדוק אותם במקום, לא לגרור את זה חמש שנים. קחו אחריות. אז בנו מתקן, העבירו חוק - אבל המתקן לא יפתור את הבעיה. צריכים להיות מאה מתקנים כאלה, למאה אלף מסתננים, כדי שהם יהיו במחנות כמו במדינות אחרות. בתי הכלא שלנו הם בתי מלון של חמישה כוכבים לעומת כל מחנה פליטים אחר בעולם. יש להם הכול".

- הייתי שם, במתקן חולות. אין להם הכול, תאמיני לי.

"מה עוד הם רוצים, מסאז'ים? מצידי שייתנו להם שם הכול".

- חשבת על פוליטיקה?

"אני על המפה מימין, ובגדול".

- ליכוד, בית יהודי, עוצמה לישראל?

"אין אף מפלגה כרגע. בגדול מאמינה שצריך לשמור על ארץ ישראל ואזרחיה, זה אומר הכול".

- מפלגת העבודה?

"ממש! אתה יודע, בהתחלה לא ידעתי את המקום של ארגוני השמאל, למדתי את זה. כשרצינו להדליק נרות חנוכה בגינה ופעילי חד"ש, מרצ והעבודה אמרו לי שאני פרובוקטורית. כשיהודי ייגש למוקד סיוע ויבקש הגנה - אף אחד לא יגן עליו. זכויות האדם האלה לא שוות בעיניהם".

- אמרת שאת ימנית, האחריות היא של הימין.

"חד משמעית. הימין כשל כישלון אדיר. אם לא נקום עכשיו, בכי לדורות. תצא פה אינתיפאדה. עוד יהיה פה טבח ביהודים, שמע מה שאני אומרת. אנחנו כבולים והם הולכים חופשיים. ואז החוצפנים האלה עוד משתמשים בשואה. השוואה גרוטסקית, חוצפנית. זו זילות השואה".

- יש לך קצת חמלה לאנשים האלה?

"אתם מצפים ממני לחמלה, אבל אין בי שום חמלה לשקרנים, שמסלפים את המציאות".

- אנשים שהגיעו מהמקום הכי מסכן ודפוק בעולם, אפילו אם כולם, עד האחרון, מהגרי עבודה, זה לא סותר את זה.

"תהיה לך חמלה לאדם שאומר לך בפנים 'תחזרי למרוקו, לרוסיה'? יש לך חמלה לאדם שהתרבות שלו זה לחרבן בחדרי מדרגות? יש לך חמלה לאדם שהתרבות שלו אלימה? חמלה לאנשים שאונסים קשישות? אין לי חמלה לאנשים שאונסים ורוצחים. הם אלימים. באים מתרבות אלימה, תרבות שבה אישה היא דבר של מה בכך. עוד לא נתקלתי במסתנן שאין לו סכין עליו. אני רואה את הבליטה".

- הסודנים או האריתראים?

"כולם. כולם מוכנים לקרב ואם תיתן להם אצבע, יחתכו לך את כל היד. כולם. עד האחרון שבהם".

- זו גזענות.

"אני לא גזענית. שמע, כבר עכשיו הם הולכים עם החזה מונף, יורקים עליך. כשהם יקבלו אזרחות, הם יהפכו לעוד יותר אלימים. כל דבר שאמרתי וניבאתי עד היום - קרה. מדינה לא תישאר פה ואני רואה את זה קורה. המדינה זולגת לנו בין האצבעות. אתם לא מרגישים את זה".

- ואולי להפך, אולי את מרגישה את זה חזק מדי כי כולם על הראש שלך. ואת צודקת בזה, אבל כמה עשרות אלפים אינם סיכון על המדינה.

"חכה, זה יתפוצץ בגדול".

אחד מסרטוני הווידיאו הכי פופולריים באתר של גולן הוא סרטון שבו היא מטיחה את משנתה בבעל בית חרדי בשכונתה, שמשכיר דירה לאפריקאים.

- האשמנו את השמאל, את הארגונים, את העולם, אבל מה עם השכנים שלך, אלה שמשכירים להם את הדירות? מה את חושבת עליהם?

"פושעים לכל דבר".

- זה הפיצוץ הבא?

"לגמרי. משכירי הדירות לא רק שותפים לפשע, הם מקור הבעיה. אני לא מאשימה רק את החרדים, אבל באמת, עוצמים עיניים ואוזניים כמו קופים בשביל בצע כסף. המון, המון דתיים".

- והם פוחדים? משלמים מחיר?

"הם באים כמו גנבים בלילה, לוקחים את הכסף ובורחים".

- היית במחאה החברתית?

"לא. כבר אז הבנתי על-ידי מי זה מאורגן ועל-ידי מי זה ממומן. שים לב שהתנועה שהם היו עושים בהתחלה ברוטשילד, סימון איקס עם הידיים, זו אותה תנועה בדיוק שהמסתננים עשו בהפגנות שלהם. זה אותו הדבר, אותה תנועה פוליטית, אותו ניסיון לסחוף המונים נגד המדינה. אני מאמינה שהציבור פקח עיניים. סמל האיקס הזה, היה ברור לי שמחירי החלב לא מעניינים את מי שצועק על הבמה. אז יצאו לרחוב על קוטג'. אצלנו אנשים נרצחים ואף אחד לא יוצא. רק הכסף מעניין אנשים. שמע, יש לי דעות על הכול, לא בטוחה שאתם מוכנים לזה עדיין".

- מה עמדתך בנוגע לשר"פ?

"הא?".

- הפרטת מערכת הבריאות.

"יש לי דעה גם על זה. גם על החזרת הבקעה. חד משמעית".