הקמפיין הכוזב של השמאל

המורה אדם ורטה שייך לזן מוכר: הוא פטריוט גדול - של הפלסטינים

השמאל מצא לעצמו גיבור חדש: אדם ורטה. מה עשה ורטה כדי לזכות בכבוד הזה? הוא משתלח בממשלת הימין, וזה מספיק כדי שהשמאל הקיצוני (ממש כמו הימין הקיצוני) יתמוך בך. וכמו הימין הקיצוני הוא יעשה זאת בנימוקים שאין להם קשר הכרחי לעובדות. מאז התפרסמה פרשת המורה התועמלן, אנשי השמאל, מגובים בתקשורת השמאל, לא מפסיקים להטעות את הציבור.

סיסמאות, לא עובדות

הם לא רוצים עובדות, הם רוצים סיסמאות. בעניין של ורטה הם טוענים שמדובר ב"סתימת פיות". מה בדיוק אמר ורטה? הוא השמיע לתלמידיו דעות שמאלניות, שהמשפט "צה"ל אינו מוסרי" הוא אחד המתונים שבהם. באופן כללי, ורטה שייך לזן שמאלני מוכר: הוא פטריוט גדול - של הפלסטינים. על-פי אנשי הזן הזה, הכיבוש הוא שורש הרע, ולכן הפלסטינים לא יכולים לעשות שום רע, והישראלים - להיפך.

לא בבית הספר!

זו דעה לגיטימית בהחלט החוסה בצל חופש הביטוי, וכל חופש אחר עלי אדמות. על שכמותה אמר הפילוסוף הצרפתי ולטר "אני לא מסכים לעמדה זו בכללותה, אבל אני מוכן להיהרג על הזכות להשמיע אותה". אבל, וזו הנקודה הרלוונטית, לא בבית הספר! לא לציבור שבוי של תלמידים! איפה פה סתימת פיות?

יש מקומות רבים שבהם ורטה יכול להשמיע את דעותיו. ברחוב, בכנסת, בטלוויזיה, בספרות, בקולנוע - בכל מקום. ההבדל הוא שבמקומות כאלה לקהל יש את זכות הבחירה - לבוא לשמוע או לא. בבית הספר, הישיבה בכיתה היא חובתו של התלמיד, והוא חייב להקשיב לכל מה שנאמר לו. ונערים, כידוע, ניתנים להשפעה יותר ממבוגרים.

זה לא הדעות, אלא הבמה

אבל השמאלנים, הכמהים למעין אמיל זולה, מתעקשים להפוך את היוצרות. הם אומרים וכותבים כי ורטה מועמד לפיטורים בגלל הדברים שאמר - שזה כזב! האמת היא שוורטה מואשם על שהוא מכניס פוליטיקה - הפוליטיקה שלו - לבית הספר; דעותיו, בכללותן, הן בנאליות וקלישאיות, לכן הוא זקוק למאזינים שחייבים לשמוע אותו. אילו מישהו היה אוסר על ורטה להשמיע את דעותיו בכיכר העיר, הייתי מצטרף למפגינים המובלים על-ידי התעמולה הכוזבת של תקשורת השמאל.

האספסוף השמאלני

עיתון "הארץ", שהעמיד עצמו בראש ה"מאבק", כותב היום (א') כי פרשת ורטה היא נקודת שפל במערכת החינוך. העובדות, שוב, הן אחרות. נקודת השפל האמיתית בפרשה היא של התקשורת, ככל שהיא מיוצגת על-ידי התנהלות "הארץ" בפרשה. העובדות אינן עובדות, המציאות מוצגת בצורה מעוותת.

אני פונה בפעם השנייה אל משרד החינוך והנהלת אורט: אל תיבהלו מהאספסוף השמאלני הקיצוני (כן יש גם אספסוף שמאלני). אתם צודקים בעניין זה במאת האחוזים. יש ביכולתכם לקבוע אמות מידה בתחום הרגיש של פוליטיקה במערכת החינוך, אל תחמיצו את ההזדמנות החשובה.