גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בני אדם יכולים לקיים משפט צדק?

מאז ומתמיד סבלה מערכת המשפט מחוסר אמון, שכן היא מושתתת על החלטות של בני אדם ■ מתוך הניסיונות לייצר מערכת משפט יעילה, פיתחו חברות קדומות מערכות משפט אלטרנטיביות, שהשופטים בה היו לא אנושיים

לאחרונה נפסק בשלישית גזר דינה של הצעירה האמריקאית אמנדה נוקס שנחשדה לפני כ-6.5 שנים, יחד עם בן זוגה האיטלקי רפאל סוליסטו, ברצח של חברתם הבריטית מרדית' קרצ'ר. מקרה הרצח, המשפט, ההרשעה, הזיכוי, וההרשעה המחודשת (שגם היא ככל הנראה אינה סוף פסוק), עוררו עניין מיוחד ברחבי העולם, גם מפני שהמעורבים הם צעירים "נורמטיביים" לכאורה מ-3 לאומים שונים, וגם, ואולי בעיקר, מפני שכנראה איש מלבדם לא יוכל לעולם לדעת במדויק מה קרה שם, בליל ה-2 בנובמבר 2007, באותה דירת סטודנטים שבעיר האיטלקית פרוג'ה.

כמו בהרבה מקרים אחרים, מי שכן צריך לקבוע "מה קרה שם באמת" הם בני אדם. חוקרים, שופטים ובמדינות מסוימות גם מושבעים. קשה לסמוך את ידינו על הכרעתם של אלה במקרים כה גבוליים, שכן בהיותם בני אדם כמונו, גם הם כפופים לאותן החולשות והמגבלות שלהן אנחנו כפופים. יש להם דעות קדומות, ואמפתיה אנושית; הם לא יכולים לראות את עבר או את העתיד; הם לא יכולים לדעת מי משקר במצח נחושה ומי דובר אמת מהוססת. אחרי מקרים שבהם מי שמצליח לשכנע את המערכת בחפותו יוצא לחופשי, ומי שלא צלח במשימה נכנס לכלא, לא פלא שבמקרים לא מעטים רבים מאתנו מתוסכלים מהכרעותיה של המערכת האנושית הממונה על האמת והצדק.

הטקסים המאגיים של הכנסיה

המאה ה-21 אינה התקופה היחידה שבה בני האדם מוטרדים מכך שמערכות המשפט, אלה שממונות על גילוי האמת, מבוססות על בני אנוש. חברות שונות שפיתחו את המערכות המשפטיות שלהן, פיתחו לצדן מערכות אלטרנטיביות לגילוי האמת כאלה שהגורמים השופטים בהם היו לא אנושיים. חברות קדומות כינו את מנגנוני הבדיקה הללו, שבעצם היו מבוססים על פרקטיקות מאגיות "משפט האלים" או "משפט השמים" (בשפות גרמאניות ובלטינית מוכר המונח אורדליום, Ordalium, בעל משמעות דומה).

הפעולות המאגיות בוצעו לרוב על גופם של החשודים והחשודות בפשע. למשל "מבחן הברזל", שבמהלכו נצרב בשרו של החשוד בפשע (או של אחד מבעלי המחלוקת בדין האזרחי, למשל מחלוקת עסקית) בברזל מלובן. מהירות ההחלמה מן הפציעה - לאחר מספר שעות, או ימים - היא שקבעה את אשמתו או חפותו של החשוד, או את מידת צדקתו בדין. מנגנון דומה התקיים באמצעות מים רותחים שאליהם הוכנסו ידי החשודים למשך פרק זמן מסוים, על מנת לבדוק את צדקתם בדין. לידינו אף הגיעו עדויות של חשודים ובעלי מחלוקת שדרשו לקיים בגופם מבחנים מסוג זה, למשל בגרמניה של ימי הביניים, על מנת להוכיח את חפותם.

אך טכניקת המשפט העממית הזאת לא נותרה נחלתן של חברות פגאניות בלבד. העובדה שהיו נפוצות במרחבים הגרמניים בטרם הנצרות, לא מנעה מן הכנסייה לאמצן בחום ולשכללן במשך מאות שנים. בהתאם, אותן פעולות פיזיות זכו לליווי של פסוקים מתאימים בלטינית, ואת הטקסים הללו מילאו אנשי כמורה. כך, ידוע במיוחד היה ''מבחן המים הקרים'', שתאם היטב אמונות נוצריות קדומות. במבחן זה החשודים, למשל בכישוף, היו נקשרים ומושלכים למקווה של מים, שקודם לכן "הושבע" וקודש על-ידי הכומר המקומי. אם המים היו מכסים אותם לחלוטין, זהו סימן ברור שהם ''מקבלים'' אותם, ולכן הם זכאים ומיד נמשו ליבשה. אם לרוע מזלם לא היו מצליחים לטבוע, החשודים אמנם נמשו ליבשה, אך הובלו אחר כבוד אל המוקד הקרוב והועלו באש.

חשוב להדגיש שחברות המזרח הקדום והחברות הנוצריות של ימי הביניים לא נטו בכל מקרה של מחלוקת משפטית או תהייה לגבי האמת לפנות אל המאגיה. המחלוקת הייתה צריכה להיות בלתי פתירה בעליל על-ידי בני אדם. למשל, מקרי פשע ללא עדים כלל מלבד המעורבים בהם, או מחלוקת אזרחית הקשורה במידע שהוא נחלתם של מתים, כמו ירושה. תחום בולט שדרש פתירת בעזרת מאגיה כל מקרי הפשע שבינו לבינה - אונס, גילוי עריות או ניאוף.

אחד מהטקסטים הקדומים שהגיעו לידינו ומציג פרקטיקה של "משפט שמיים" הוא, למרבה ההפתעה, מהתנ''ך. בספר במדבר, פרק ה' פסוקים 31-11, מתואר בפירוט רב כיצד בעל שחושד בכך שאשתו נאפה, צריך להוביל אותה אל המשכן, שם תחויב על-ידי הכהן לשתות שיקוי שבו אפר קרבנות ושאריות דיו. השיקוי אמור לגרום לתגובה גופנית אצל האישה בהתאם לאשמתה או חפותה. אם אכן נאפה בטנה תצבוט וירכה תיפול - אם לאו, היא ''תיזרע זרע'', מה שפורש כאפשרות לכניסה להיריון.

אך למרות ההוראות המדויקות, נדמה ש"משפט הסוטה" היהודי התקיים רק בדמיונם של מחברי המקרא ובווריאציות שונות של פרשניו המאוחרים, ולא במציאות ההיסטורית. ככלל, אין לנו עדויות רבות לכך שיהודים נהגו לעסוק בפרקטיקה זו. ייתכן שהסיבה לכך אינה בהכרח חוסר רצון או אמונה ביעילות שלה, אלא מפני שלאורך חלקה הגדול של ההיסטוריה לא הייתה לחברות יהודיות מערכת משפטית עצמאית, בעלת חופש פעולה רחב ויכולת ענישה דומה לזו שהתקיימה בחברות עצמאיות, כמו החברה הנוצרית או המוסלמית של ימי הביניים.

על שאיפתם של היהודים לקחת חלק ב"טרנד" הזה אנו יכולים ללמוד משפע של סיפורי עם, שמתארים למשל כיצד ראשי ישיבות שולחים אנשים החשודים בניאוף להישפט על-ידי אריות (שנחשבו גם על-ידי הנוצרים כמי שיודעים לזהות נואפים), או סיפורים על אודות יהודים המואשמים ברצח ילדים נוצרים על רקע דתי, ושחפותם מוכחת באמצעות ''מבחן המים הקרים", או באמצעות ''דו קרב'' שגם נחשב ל"מבחן שמיים" באירופה של ימי הביניים.

להפסיק "להטריח" את האל

בשנת 1215 החליטה הוועדה הלתרנית של הכנסייה הקתולית לאסור על קיומם של רוב טקסי "משפטי השמיים". ההחלטה לא באה בעקבות שינוי בתיאוסופיה הכנסייתית. כלומר, אף אחד לא חשב פתאום שהאל לא יכול להגיע לאמת משפטית, אלא הנהגת הכנסייה הייתה מוטרדת מכך שהמנהגים הללו התפשטו כך שהם ליוו כמעט כל הליך משפטי, כולל זוטות אזרחיות. הם לא ראו בעין יפה את הטרחתו של האל בעניינים שכאלה, וכפיית מעשה נסים כלפיו.

אז "משפטי השמיים" חלפו מהעולם (רובו לפחות), אך מה שלא חדל להתקיים הוא חוסר אמונם של בני האדם בכך שמערכות משפטיות שמבוססות על בני אדם יכולות להגיע אל האמת. בתרבות הפופולרית אפשר לראות את הביטוי של הפנטזיות המודרניות הללו, שמבקשות להוציא את ההכרעות המשפטיות מבני האנוש, בדמויות של יועצים לחקירות למשל, שטוענים לידע נסתר, לכוחות על טבעיים וליכולת לזהות באמצעותם מי אשם ומי חף מפשע.

התחליף האולטימטיבי לגורם על אנושי נמצא בסדרות משטרה, דוגמת CSI. הפרקים מסדרות מסוג זה דומים - גופה שהתגלתה מובילה לחידה, שכן מדובר במקרה פשע ללא עדים. מערכת המשפט האנושית לא מסוגלת להתמודד עם החידה הזאת כראוי, ולכן פונה לתחליף המודרני למשפט השמיים, שהוא ''משפט הטכנולוגיה''. מגוון מכונות, מחשבים וחומרים כימיים אמורים להציג לנו בסופו של תהליך את ''מה שקרה באמת'', כך שבסיום כל פרק מתגלה פתרון התעלומה.

כאמור, למרבה הצער, בעולם שמחוץ לטלוויזיה, כמו בזה שכבר לא מאמין בפרקטיקות מאגיות, אין תחליף טוב מספיק להכרעות האנושיות, בעייתיות ככל שתהיינה. ומי שלא מאמין בכך, יכול לשאול את שופטיה האיטלקיים של אמנדה נוקס.

* הכותב הוא חוקר ספרות עממית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת פנסילבניה

עוד כתבות

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

"הכרנו על האוטובוס לבקו"ם ומאז לא נפרדים": מייסד Wiz על הצוות שלא מפסיק להפתיע

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר