טוב ליברמן מזגזג מבנט האטום

"ליברמן מזגזג", אמרו "בכירים" בבית היהודי. "אנחנו מקווים שנסיעת הזיגזג שלו תיעצר בקרוב ואז נדע אם הוא יותר קרוב בדעותיו למיכאל בן ארי או לציפי לבני", הוסיפו הגורמים של בנט.

לא ברור למה הידיעה הזאת חשובה. הוא לא יכול להיות גם וגם? אני גאה בכך שקוראים רבים של טור זה טוענים שאני מבלבל אותם, כי אינם מצליחים לזהות אם אני שמאלני או ימני. ולמה הם לא מצליחים? כי אני שני הדברים. תלוי בעניין. לפעמים הסיטואציה מצדיקה בעיני עמדות "ימניות", לפעמים עמדות אחרות. כי אנשים המתויגים כשמאל או כימין מוותרים למעשה על חשיבה עצמאית. הם כפופים למשנה סדורה שעל פיה הם קובעים את דעותיהם - ולא משנות העובדות.

לא חתך לשום מקום

האם ליברמן "חתך שמאלה", כפי נכתב בעיתונים היודעים לנסח כותרת, אבל לא לחשוב עליה? לי נראה שליברמן לא השתנה. אני מתכוון לאישיותו, לא לדעותיו. אין לדעת מתי "יחתוך" לכאן או לשם. מה שעושה אותו לאדם הרבה יותר מעניין ופרודוקטיבי מאלה הנשארים "נאמנים" לדעות המגזר ה"אידיאולוגי" שלהם. בנט, למשל.

להשתייך אל מחנה כזה או אחר זה להיות מקובע ואטום לדעות אחרות. קיבעון ואטימות הם, כמובן, האויבים המרים ביותר של הפשרה והמתינות, שבלעדיהן אין הסכמים בכלל, ושלום בפרט. כדי להגיע להבנות עם בעלי עמדות מנוגדות חייבים לזגזג. זה טיבו של משא ומתן. אני מקווה שאם הנסיבות יחייבו זאת, ליברמן לא יהסס לזגזג ולאמץ דעות הנחשבות ל"ימניות". כך צריך להיות.

היונץ

בשלב זה של חייו הפוליטיים נדמה כי אפשר לומר שליברמן אינו ימני, וגם לא שמאלני. הוא מה שפעם קראו "יונץ" (יונה ונץ). כמו רובנו. היינו רוצים שתהיה לנו ארץ ישראל שלמה עם המון בנייה בגדה, אבל זה לא ריאלי. אז אנחנו בודקים את השטח כדי לראות מה כן אפשר לעשות מבלי לשבור יותר מדי כלים.

כי בסופו של יום המטרה העיקרית והראשית של חיי אדם היא לחיות טוב. ניתנו לנו כשמונים שנה בממוצע - שווה לבזבז את הזמן הנורא קצר הזה על מריבות ומלחמות? נדמה שליברמן החליט שלא שווה. כמובן אם הוא עושה זאת מתוך שכנוע פנימי אמיתי. יהיה חבל אם מדובר רק באיזה טריק פוליטי.

ספיר סבח והימין המכוער

תמכתי בעמדתה ועמידתה של ספיר סבח מאורט מול המורה אדם ורטה. לכן, מאוד הצטערתי כשהיא התמסרה לחיבוקי אנשים כמו איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי. לא משום שהם ימין, אלא משום שהם ימין מכוער.