גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לכם חשבון בנק בחו"ל? תתכוננו לתחקיר מקיף

HSBC בריטניה הגביל משיכת מזומן ל-6,000 פאונד לכל היותר; השלטונות בגרמניה מוכנים לשלם כסף בעבור פרטי חשבון של תושבים המעלימים מס; בנקים בשוויץ, ובהם לאומי, דורשים מהלקוחות אישור שדיווחו על הכספים לרשויות המס

באחת הסצינות בסרט "הזאב מוול סטריט", המוקרן בימים אלה בבתי הקולנוע ומבוסס על סיפורו האמיתי של סוחר המניות ג'ורדן בלפורט, מגיע בלפורט לבנקאי בשוויץ כדי לבדוק את האפשרות להפקיד אצלו כספים לא-חוקיים. בלפורט שואל אותו מה הסיכוי שהאמריקאים ישימו את ידיהם על הכסף. הבנקאי משיב לו בציניות שזה יקרה אם האמריקאיים יחליטו לפלוש עם צבאם ולכבוש את שוויץ, והשניים פורצים בצחוק. בהמשך בלפורט שולח לבנקאי קרובי משפחה כשלגופם מודבקים שטרות, שאותם הם מפקידים בשוויץ. בסוף הסרט גם הבנקאי וגם בלפורט מגיעים לכלא.

סצינות כאלה, לצערם של בנקאים רבים, כבר לא יכולות להתרחש. בעולם של היום, השאלה שעל הפרק היא האם האמריקאים הצליחו לשנות את הבנקאות העולמית ולהרוג את הבנקאות הפרטית לתושבי חוץ (בנקאות ה-off shore).

עד לאחרונה הייתה חגיגה שכולם נהנו ממנה: לקוחות מרחבי העולם היו מגיעים לבנקים שונים, בעיקר בשוויץ, ומחביאים כספים בחשבון ממוספר (חשבון שבו אין תיעוד של בעל החשבון אלא רק מספר), שבמקרים רבים לא היה מוצהרים לרשויות המס ובמקרים חמורים יותר אף הושגו בדרכים לא-חוקיות. תחת מטריית הסודיות הבנקאית, הבנקים שיתפו פעולה, ונהנו מזרימת כספים, שעליהם הם גבו עמלות גבוהות, שכן ללקוח היה חשוב בעיקר שהכספים שלו יהיו מוגנים מפני השלטונות במדינתו, גם אם המחיר גבוה יותר.

כולם הרוויחו מהמצב: הלקוחות הרוויחו חיסכון במס וכסף ליום סגריר, הבנקאים הרוויחו עמלות גבוהות, וכלכלת שוויץ פרחה. לצד שוויץ, קמו מקלטי מס נוספים כמו איי התעלה, ג'רזי וגם בנקים במדינות מערביות רגילות שימשו מקלט, כולל דיסקונט ניו יורק, שהתברר בדיעבד ששימש בעבר צינור להלבנת הון (עבירות שבגינן שילם קנס של עשרות מיליוני שקלים).

החגיגה הזו נגמרה. רשויות המס האמריקאיות החליטו למגר את התופעה, ועשו זאת באגרסיביות - כמו שהאמריקאים יכולים להיות - ובעקבותיהם מתחילות גם הרשויות האירופאיות. הבנקים מתחילים להבין שכיוון הרוח השתנה. כחלק מאותה מגמה, פורסם באחרונה ב"גלובס" כי בנק לאומי החל לפנות ללקוחותיו האירופים, וביקש מהם להציג לו אישורים ממדינות המקור שלהם, ולפיהם הכסף המופקד בחשבון דווח לרשויות המסים כנדרש. אם אישורים אלה לא יוצגו תוך כמה חודשים, מאיים הבנק כי יסגור ללקוח את החשבון.

מדובר בצעד לא טריוויאלי, שמעמיד את הלקוחות בסיטואציה לא נעימה. לקוחות רבים אף חוששים שהבנק, שהיה במשך השנים דיסקרטי, פתאום מפנה להם עורף לטובת רשויות המס. ישנם לקוחות שאף חוששים שהבנק יסגיר את פרטי החשבון לרשויות, ואולם לבנקים אין כל כוונה לעשות זאת, ובכל מקרה, העברת פרטים על לקוחות הבנק לרשויות, יכולה להיעשות רק בעקבות קבלת צו מבית המשפט.

בנק לאומי החליט להחמיר, ודורש מידע מלקוחותיו האירופים, מעבר להנחיות הרגולטוריות הנוכחיות. עם זאת, לפי הערכות בבנק ישראל תומכים במהלך שכן הם מצפים שהבנקים ימצאו דרכים להגן על עצמם מניצולם לשמירת כספים לא-חוקיים. לאור זאת, לא נתפלא אם בעתיד נראה בנקים ישראליים נוספים דורשים את הדברים מלקוחותיהם האירופים.

לכאורה, אפשר לומר שהלקוח לא חייב לספק את הפרטים לבנק; הוא יכול להוציא את הכספים ולעבור בנק. אלא שבמצב הנוכחי, סיכוי נמוך שיצליח למצוא בנק שיסכים לקלוט אותו. כל בנק שהלקוח ינסה להפקיד את הכספים אצלו ירים גבה וישאל מדוע עזבת את הבנק הקודם שלך.

תהליך קבלת לקוחות חדשים בתחום בנקאות לתושבי חוץ אינו כשם שהיה בעבר. פעם הבנקים היו מתחרים על הלקוחות האמידים תושבי החוץ ופורסים להם שטיח אדום. כיום, הלקוחות הללו נהפכו עול בעבור הבנקים - אף בנק לא רוצה להסתבך עם הרשויות בגלל לקוח בעייתי, והבנקים מתחקרים כל לקוח חדש בעל אזרחות זרה שרוצה להעביר כספים לישראל.

כך שלמעשה, ללקוחות אין כיום כמעט ברירה. אם הבנק דורש מהם, עליהם להמציא טפסים המראים כי הצהירו על הכספים ברשויות המס, גם אם מדובר בכספים שהופקדו לפני שנים רבות.

איך הכול התחיל?

כאמור, בעבר בשם הסודיות הבנקאית, יכלו לקוחות לשתף פעולה עם בנקים בחו"ל, ולהסתיר אצלם כסף מרשויות המס. מצב שבו לקוח היה מגיע עם מזוודות מלאות בכספים ומפקיד אותם מבלי שנשאל שאלות, היה שכיח למדי.

אלא שכבר לפני 15 שנה החלו האמריקאים לטפל בסוגיה; בתחילה בכספים הנעשים בהלבנות הון, ואילו עניין העלמות המס לא טופל. בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, נקלעה ארה"ב לגירעון גבוה. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, החליט שאחת הדרכים לצמצם את הגירעון תהיה הגברת המאמצים לגביית המס. כשהאמריקאים מסמנים מטרה, הם יודעים להסתער עליה ובמלוא האגרסיביות. הגברת מאמצי גביית המס נעשתה בשני אמצעים: קנסות על מקרי העבר וחקיקה שתמנע זאת לגבי העתיד.

לפני כ-3 שנים הודיעו הרשויות האמריקאיות על חקירה נגד שורה של בנקים בשוויץ, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. UBS כבר קיבל קנס של 800 מיליון דולר בקירוב בפרשה זו, ויש המעריכים כי הואיל והיה הראשון להגיע להסכמות עם הרשויות האמריקאיות, הוא יצא בזול...

גם נגד שלושה בנקים ישראליים מתנהלת חקירה בעניין: לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות. החקירה המתקדמת ביותר היא זו שבעניינו של בנק לאומי, והיא אמורה להסתיים בשנה הקרובה. לאומי כבר הפריש יותר מחצי מיליארד שקל - סכום הכולל את גובה הקנס שהוא מעריך שיקבל וכן את ההוצאות המשפטיות והחשבונאיות הגבוהות הכרוכות בתהליך. לא מן הנמנע כי בזאת לא תמו ההוצאות, וייתכן כי הבנק יבצע הפרשות נוספות בעתיד בגין פרשה זו.

ישנם גם בנקים שקיבלו מהממשל האמריקאי הצעת "פשרה". בנקים שיסכימו לחתום עליה, יסגרו בכך את הפרשה מול האמריקאים. אלא שמדובר בפשרה דרקונית למדי, ולפיה הבנק יצטרך לשלם קנס אסטרונומי בשיעור של 20%-50% מהיקף הנכסים שניהל בעבור לקוחותיו האמריקאים. ישנם 14 בנקים - בהם שלושת הבנקים הישראליים - שאינם יכולים להיכלל בהסכם הפשרה, והחקירה מולם צפויה להימשך.

אלא שהרשויות האמריקאיות לא מסתפקות בענישה כבדה על מקרי העבר, ורוצות להימנע ממקרים שכאלה גם בעתיד. לצורך כך חוקקו את כללי ה-FATCA|, שצפויים להיכנס לתוקפם ביוני הקרוב. לפי כללי ה-FATCA Foreign Account Tax Compliance Act)), מוסדות פיננסיים בכל העולם חייבים לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים כדי לגבות מהם מס, וזאת גם אם אותם לקוחות אינם מתגוררים בארה"ב. לצורך כך נאלצו הבנקים ברחבי העולם למפות את הלקוחות האמריקאים, להחתים אותם על טפסים מתאימים, ובמידת הצורך אף לעשות להם ניכוי מס במקור של 30%. בנקים שלא יעשו זאת יוחרמו על ידי ארה"ב, ולא יוכלו לעבוד עם המערכת הפיננסית האמריקאית - תנאי בלתי-אפשרי לבנק; לכן כולם נאלצו ליישר קו עם הכללים הדרקוניים.

יישום כללי ה-FATCA הלחיץ בנקים רבים בעולם ובהם גם את הישראלים, ולכן מנסים במדינות שונות לגבש הסכם ישירות מול הממשל האמריקאי, כך שהבנקים המקומיים יעבדו מול הרשויות המקומיות, ויהיו כפופים רק אליהם, ואלו יעבדו עם הרשויות |האמריקאיות. לפי הערכות, בישראל ישנם מגעים מתקדמים בין הרשויות המקומיות לארה"ב לגיבוש הסכם שכזה, שבמסגרתו תהיה למעשה החלפת מידע הדדית על חשבונות הבנקים של לקוחות ישראלים ואמריקאים, מה שיהדק עוד יותר את הפיקוח על העלמות המס.

האירופים ראו את האפקטיביות של הצעדים שנקטו האמריקאים, והחליטו ליישר קו. אמנם אין למדינות סמכויות וכוח על בנקים זרים כמו לארה"ב, ולכן בשלב זה הן שמות דגש בהגברת הפיקוח על תושביהן. כך לדוגמה, צרפת שינתה את הכללים לגבי עבירות המס, והפכה אותן לעבירות בדרגת פשיעה חמורה יותר. גם במדינות כגרמניה, איטליה ואוסטריה הודק הפיקוח והענישה על מעלימי המס.

בגרמניה השלטונות אף מוכנים לשלם כסף לאנשים שיעבירו להן מידע מהימן על אנשים המעלימים מס. צעד שכזה גרם לכך, שלפני כמה חודשים קיבלו שלטונות המס הגרמניים דיסק ובו רשימה של כ-100 לקוחות גרמנים של לאומי שוויץ, כולל לקוח עם סכום גבוה מ-100 מיליון אירו, והשלטונות הגרמניים פשטו על בתיהם של כמה מאותם לקוחות.

כמו כן, מקור במערכת הבנקאית מספר כי לאחד הבנקים הישראליים הגיע באחרונה לקוח איטלקי, שביקש שינהלו לו את תיק ההשקעות, ואולם כשנשאל מה מספר הטלפון שלו באיטליה כדי שאפשר יהיה לדבר איתו על שינויים בתיק, הוא ענה: "אל תתקשר אליי, הרשויות אצלנו מצותתות לטלפונים כדי לחפש כספים של לקוחות המופקדים מחוץ למדינה".

מה יהיה?

לעת עתה, באירופה הידוק הפיקוח נעשה כלפי האזרחים, ואין לאירופים דרישות מיוחדות מהבנקים הזרים. עם זאת, הערכות הן שבשלב הבא באירופה יחל גם תהליך של חקיקה הדומה במתכונתו ל-FATCA בארה"ב, מה שייאלץ את הבנקים לדרוש הצהרה מהלקוחות על הדיווח לרשויות המס. הבנקים שכבר נכוו מהרשויות האמריקאיות בחקירה ובקנסות שהם צפויים לשלם, החליטו להקדים תרופה למכה, ולדרוש כיום מהלקוחות יותר ממה שהרגולטורים דורשים מהם.

כך לדוגמה, בשוויץ החלו בנקים לדרוש מהלקוחות האירופים הצהרות כי דיווחו על כספיהם במדינות המקור שלהם. בנוסף, בחודש שעבר פורסם כי HSBC בריטניה הגביל את משיכת המזומן של הלקוחות שלו מהבנקים ל-6,000 פאונד בלבד. לקוח שרצה למשוך סכום גבוה יותר, היה צריך להסביר לשם מה מיועד הכסף.

צעד זה של הבנק גרם לסערה, ואף לשמועות של-HSBC יש בעיות נזילות. אלא שהסיבה שבבנק פרסמו את ההנחיה, הייתה חלק מהגברת הפיקוח בנושא העלמות המס. עם זאת, בעקבות הביקורת על הצעד, הבנק נסוג מכך.

אין ספק, כל הצעדים הוולונטריים של הבנקים מלמדים על הלחץ שלהם בנושא העלמות המס, ועל כך שהם נחושים למנוע בכל מחיר חקירה נוספת של אחת מרשויות המס, גם במחיר של איבוד לקוחות.

בכיר במערכת הבנקאית סיכם זאת כך: "עוד מעט אי אפשר יהיה להפקיד סכומי כסף גדולים באף מקום בעולם, מבלי להצהיר כי הם דווחו לרשויות המס במדינה שממנה הגיע הלקוח - העולם הולך ונסגר".

ומה קורה בישראל?

ישראל אינה נחשבת מקלט מס במובן המקובל; אם כבר, ההיפך הוא הנכון, והמסים כאן גבוהים. ועדיין, ישראל מהווה באופן מסורתי מקום מקלט לכספי יהודים מרחבי העולם, כספים שעליהם אף אחד לא שאל מה מקורם.

ישראל שונה משאר העולם - חשבונות תושבי חוץ הם בעיקר של יהודים, שהעבירו כספים לישראל מסיבות היסטוריות של ציונות ושל פיזור סיכונים, ליום סגריר שבו האווירה נגד היהודים בגולה תהיה לא טובה. ואולם לתוך הסיבות הללו גם נכנסו כספים שלא דווח מס בגינם.

אלא שהידוק הרגולציה בעולם, ובמיוחד החקירה הסבוכה של בנק לאומי והקנס הכבד שהוא צפוי לשלם, גרם לבנקים לשנות גישה. לפני חודשים ספורים פרסמנו ב"גלובס" כי הבנקים הישראליים החלו להקשיח את גישתם כלפי לקוחות בעלי אזרחות אירופאית. במסגרת זו, חלק מהבנקים לא ממהרים לפתוח חשבונות ללקוחות בעלי אזרחות אירופית. כמו כן, במקרים שבהם הלקוח מתעקש שלא לקבל דואר מהבנק (נוהל hold mail), הוחלט בבנק לתחקר אותו על הסיבות, וזאת בשל החשש שהלקוח לא רוצה שיישלח אליו דואר, כדי שלא תהיה עדות לכך שהוא מחזיק בחשבון בנק בישראל.

הגברת הרגולציה - הן מצד הרשויות בחו"ל, הן מצד כללים שהבנק עצמו קובע - גובה מחיר לא מבוטל מהבנקים בעולם בכלל ובישראל בפרט. ראשית, גובה הקנסות האסטרונומי ששילמו ועוד ישלמו הבנקים מחק להם רווחים שהושגו במשך שנים רבות מאותן הפעילויות. נוסף על כך, דרישות ה-FATCA הביאו ליציאה מאסיבית של כספים של לקוחות, שהחזירו את הכספים הביתה, או לחלופין קנו בכספים הללו נדל"ן. כך לדוגמה יצא מישראל סכום המוערך ב-5 מיליארד דולר (!) של לקוחות אמריקאים, בעקבות העובדה שהם נאלצו להצהיר על הכספים.

כעת מתחילה מגמה דומה של יציאת כספים גם בקרב הלקוחות האירופים, אם כי היא עדיין בהיקפים הרבה יותר נמוכים. ואולם אם בנקים נוספים יישרו קו עם לאומי וידרשו מהלקוחות האירופים מסמכים, לא נתפלא אם נראה עוד גל של יציאת כספים.

מה זה FATCA?

ראשי תיבות של Foreign Account Tax Compliance Act. חוק אמריקני שייכנס לתוקף ביוני 2014, המחייב בנקים בעולם להעביר דיווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים, במטרה לגבות מהם מס. בנק אשר לא יעביר את המידע הנדרש לרשות המסים, יהיה כפוף לסנקציות בארה"ב

רווחי הבנקים

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"