ישראל מעצמת גז? ספרו את זה למהנדסים שלא מוצאים עבודה

מהנדס גז ונפט נשמע כמו המקצוע עם העתיד התעסוקתי הכי בטוח שיש היום במדינת ישראל. הרי בתוך שלוש שנים הפכנו למעצמת נפט וגז אזורית, והביקוש למהנדסים בתחום הזה אמור להרקיע שחקים: להערכת משרד הכלכלה ורשות הגז יהיה צורך ב-3,000 עובדים בענף הגז בחמש השנים הקרובות. אבל הערכות לחוד ומציאות לחוד. הטכניון בחיפה פתח לפני שנתיים תוכנית לימודים יוקרתית לתואר שני בהנדסה, עם התמחות בנפט וגז, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה. רק ארבעה בין 20 בוגרי המחזור הראשון של התוכנית מצאו עבודה בחברות חיפושי נפט וגז הפועלות בשוק המקומי. אף לא אחד מהבוגרים מצא עבודה בשירות המדינה, למשל ביחידת הנפט והגז של משרד התשתיות הלאומיות, שאינה סובלת מעודף מומחים בתחום, אם להיות עדינים. "אין לנו הרבה תקוות למצוא עבודה בשוק המקומי", אמר ל"גלובס" אחד ממשתתפי המחזור הנוכחי, "מי שמחפש עבודה בתחום צריך לנדוד לחו"ל או לצאת ללימודי דוקטורט בנורבגיה או בטקסס".

כמחצית מהמרצים בתוכנית מגיעים מחו"ל, משום שבישראל קשה למצוא מרצים מתאימים. אחד מהם הוא פרופ' אובה גודמסטאד (Ove Gudmestad), מומחה לפיתוח מאגרי גז ימיים מאוניברסיטת סטוואנגר שבנורבגיה, המציעה מלגות דוקטורט לבוגרי התוכנית. "חשוב שבממשלה שלכם יהיו אנשים שיכולים להבין מה החברות הזרות שקודחות אצלכם מציעות", אומר פרופ' גודמסטאד.

הממשלה יכולה לשכור חברת ייעוץ זרה שתפקח על היזמים.

"נכון, אבל האם היא תיתן את המשקל המכריע לאינטרסים הלאומיים של ישראל או לאינטרס העסקי שלה?"

בנורבגיה התגלו מאגרי הנפט והגז הראשונים בשנות ה-60 על ידי חברות אמריקאיות, אבל הנורבגים התעקשו לפתח תעשיית נפט וגז עצמאית והקימו חברה ממשלתית בשם סטטאויל שביצעה את הקידוחים. בוגרי סטטאויל הקימו בעצמם עשרות חברות שהתמחו בשירותים טכניים לתעשיית הנפט והגז. הענף מפרנס כיום כרבע מיליון איש, לפי נתוני איגוד חברות הנפט והגז הנורבגיות.

מאגרי הגז של ישראל מופעלים גם הם על ידי חברת נובל אנרג'י האמריקאית. שותפיה הישראליים - קבוצת דלק, רציו ואחרים - הם במהותם משקיעים פיננסיים. חברת קידוחים ישראלית הייתה מספקת משרות למאות עובדים בתחומים השונים של הפקת הגז והנפט. יוזמה להקמת חברה כזו נולדה לפני כשנה במוחו של איש העסקים שלומי פוגל שרכש את פעילות חברת GGR ישראל שהייתה מעורבת בקידוחי מירה ושרה הכושלים. העסקה הייתה מותנית בכך שהממונה על הנפט במשרד התשתיות יעניק לחברה רישיון מפעיל קידוחים. הצוות המקצועי של החברה התבסס על יוצאי חברת נובל אנרג'י שביצעו במימי ישראל יותר מ-30 קידוחים וגילו בין היתר את מאגרי תמר, לווייתן, דלית וכריש. פוגל ושותפיו הציעו לבטח את החברה מפני סיכונים במקרה של תקלות והביאו דוגמאות מארה"ב להצלחתן של חברות צעירות שהתחילו מאפס והתבססו על הון סיכון ועובדים מיומנים. ואולם הממונה, אלכסנדר ורשבסקי, טען שאין לו יכולת מקצועית לבדוק את ניסיונם של עובדי החברה ופסל את בקשתה בנימוק של חוסר ניסיון בביצוע קידוחים.

"בשיטה של משרד התשתיות לעולם לא תקום כאן חברה ישראלית", טוענים גורמים בתעשייה הישראלית, "אין שום בעיה לקנות חברה בעלת ניסיון, זה רק עולה כמה מאות מיליוני דולרים, וגם אז אין ודאות שלא יקרו אסונות. יותר זול לקנות בחו"ל רגולטורים טובים שיודעים לעשות ניתוח סיכונים כמו שצריך. בשורה התחתונה השאלה פשוטה. מה תוכנית הממשלה לבניית תעשייה ישראלית?"

משרד התשתיות: "תומכים בהכשרה"

ממשרד התשתיות הלאומיות נמסר: "המשרד מעניק בשנתיים האחרונות מלגות לסטודנטים בתארים ראשון, שני ושלישי וכן תומך בתוכניות להכשרת הנדסאים בתחום הגז הטבעי במכללת תל-חי ובמכללה הטכנולוגית באר שבע". בהתייחס לדחיית הבקשה לרישיון שהגיש שלומי פוגל, נמסר: "דרישות המשרד למפעיל ברישיון, בעל ניסיון רב כמפעיל שדות ופעולות הנדרשות להפקה, הכרחיות כדי לשמור על רמה מקצועית גבוהה ויציבה שמאפשרת פיתוח שדות הגז הטבעי והנפט לטווח ארוך".

נובל אנרג'י תשקיע 12 מיליון שקל בהקמת מרכז ללימודי אנרגיה, בשיתוף מכללת רופין

נובל אנרג'י, המפעילה את כל מאגרי הגז הישראליים, מעסיקה בישראל 190 עובדים, ומתוכם 150 ישראלים. בחברה מבטיחים לקלוט עד סוף השנה עוד 50 ישראלים. בעתיד, אם יתממשו התוכניות להשקיע 8-10 מיליארד דולר בפיתוח מאגר לוויתן, תגדיל נובל את מצבת העובדים המועסקים במתקניה ל-600 איש. על מנת לאייש משרות אלה בישראלים הכריזה אתמול (ב') נובל על הקמת מרכז הכשרה מקצועית ללימודי אנרגיה בשיתוף המכללה הטכנולוגית רופין שבעמק חפר. המרכז, שיחל לפעול באוקטובר 2014, מיועד להכשרת עובדים ברמות שונות עבור תעשיית הגז הטבעי ובהם מפעילים, מתקינים, מפקחים ורתכים, במערך הפצת הגז היבשתית, במערך השימוש במפעלים בישראל, ובתשתיות הקידוחים בים.

נובל תספק את הידע המקצועי להרכבת תוכניות לימודים מעשיות, מרצים אורחים וציוד מקצועי בהיקף כולל של כ-12 מיליון שקל, כדי להטמיע את הידע, השיטות והכלים לשימוש בגז הטבעי הנדרשים למשק הישראלי.

 כח אדם בענף הגז