מה מחפש מנכ"ל בלוע הר געש, ראפטינג וטרקים אתגריים?

בירידה הארוכה והמאומצת מההר התלול, כשהשלג מסנוור כמו שמיכת יהלומים, אתה מרגיש שאתה הראשון שסולל קווי מתאר על השלג הבתולי, אפילו אלוהים לא דרך פה לפניך. הרגליים נעשות כבדות וכך גם הגוף, שלא כמו הנשימה, שנעשית מהירה בדיוק כמו פעימות הלב. הפעימות שמזריקות דם וחמצן למוח מזריקות באותה מידה ובאיטיות כמעט מופתית את החומר הזה, שערכו רב אף מהחומר היקר בעולם, והוא ממשיך לפמפם ככל שהקושי גדל. הנשימה כבדה יותר, ואז זה קורה - נשימתך נעתקת, כי הגעת לשיא היכולת שלך ולשיא התחושה שהחומר הזה, האדרנלין, יכול לגרום לך. זו התחושה החזקה שעבר ערן תור בהרי הרוקי שבקולורדו, ארה"ב.

"הגעתי ללוע הר געש, שנקרא החור של סין, והמוח מתרוקן, זה רק אני והמחשבות שלי. המוח שולח לך בגוף אדרנלין וחיבור חזק לעצמך, אתה לא חושב על התנועות שאתה עושה, זה שילוב של כאן ועכשיו. הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהגעתי ללוע היה לסמס לאשתי: 'אני מרגיש חי'. וככה הרגשתי - בחיים".

תור, 47, נשוי ואב לשלושה, היה מנכ"ל iDigital, יבואנית אפל, מאז הקמתה ב-2007 - ופרש לאחרונה. הוא עדיין שותף בחברה ומחזיק כ-10% ממנה. "ביומיום אתה עובד על אוטומט, בסביבה שמוכרת לך, ואתה רץ עם החיים שלך, אין בהם יותר מדי הפתעות, בניגוד לסקי או לטרק שתמיד מביאים איתם חוויה שעוד לא חווית וחידוש שלא הכרת. מרגש שאת החוויות האלה אתה עובר עם הגוף שלך, המשמעות של ההתגברות על הטבע הענק העוצמתי".

הצורך בריגושי אקסטרים קיים אצל תור כבר מגיל צעיר, מה שמוביל אותו למסקנה שיש איזשהו גן שאחראי לכך. בתיכון הוא היה אתלט והתאמן בנבחרת ישראל לאתלטיקה קלה, שיחק כדורסל, עשה סקי, צלל, יצא לראפטינג ונסע לטרקים אתגריים. "החיים הרגילים זאת המציאות, והחוויות האלה משלימות את החיים. אני חי את המציאות, ושובר אותה בפעילות ספורטיבית מאתגרת. דווקא בגלל שמדובר במאמץ פיזי זה משמעותי כל כך, למרות שהעבודה שלך במציאות יכולה להיות מאתגרת ומעניינת מאוד".

- איזה חלק מפעילות האקסטרים לקחת לתוך החיים העסקיים?

"הסכמתי לקחת את iDigital כשהייתה מחסן קטן בראש העין, והפכתי אותה למה שהיא היום - כי אני אוהב את האתגר של לקחת דבר ולהביא אותו מנקודה א' לנקודה ב'. ההיבט היזמי-עסקי קשור לעולם האתגרי, כי לעלות להר ולרדת ממנו זה ממש כמו לקחת חברה ממקום שבו היא נמצאת למקום אחר. המשמעות היא לראות את הדרך, לשאוף למשהו ולהתאמץ יותר - זאת תחושה אדירה של הישג והצלחה".

עכשיו תור מחכה לחוויה הבאה, שתתרחש באפריקה. "תמיד כשאני בין עבודות אני מתפרע", הוא מסביר, "הטיול הגדול הבא שלי הוא לטפס על הקילימנג'רו, מהפסגות הגבוהות ביותר בעולם".

- אתה מחכה לרגע שבו הנשימה נעתקת?

"זה כמעט ולא קורה. אני חולם על זה, מחכה לתחושות האלה, זאת אקסטזה, סוג של היי. כשמרגישים את התחושה הזאת זה אושר פנימי, זה כמו כשנולד לך ילד. לא מזמן הציעו לי להצטרף ללאו מארי, מדריך מפורסם שמארגן אתגר של פעם בחיים, לטפס על הפסגות הגבוהות בעולם בנפאל ובמונגוליה, אולי אעשה את זה - החיים קצרים, וצריך לאכול אותם".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי