"ההלוואות הפרטיות הפכו יקרות, וכיום קשה להן להתחרות"

יהונתן כהן, המנכ"ל הטרי של כלל חיתום, בוחן אפשרות להרחיב את פעילות חברת החיתום על ידי איתור חברות זרות שיבצעו גיוסי חוב בשוק המקומי. "אנחנו מחפשים תחומים משיקים בהם נרצה להתפתח, ובוחנים שיתופי פעולה בתחום ההשקעות עם גופים וחברות בחו"ל", מספר כהן, 33, שהתמנה למנכ"ל חברת החיתום המובילה, שבשליטת צחי סולטן, בשלהי 2013 במקום טל רובינשטיין (לפני כן שימש כמשנה למנכ"ל). "מיום ליום שוק ההון נהיה גלובלי יותר, ושיתופי פעולה כאלה יכולים לסייע לגייס כסף ולהגדיל את פעילות החברה".

ומדוע שחברות מחו"ל ירצו להגיע לכאן? כהן מסביר כי "שוק החוב הישראלי משוכלל וגדול מאוד. הוא זול יחסית עבור חלק מהחברות בחו"ל, ולכן יכול להיות להן אינטרס להגיע ולגייס פה חוב".

דבריו מגיעים שבועות ספורים אחרי שחברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי השלימה הנפקת אג"ח של כ-350 מיליון שקל בבורסה בת"א, ובסך הכל ביחד עם חברת נדל"ן מניב אמריקאית נוספת, דה לסר, מדובר בגיוס של קרוב למיליארד שקל באג"ח בשוק המקומי תוך קצת יותר משנה (בהובלת חברת החיתום פועלים אי.בי.אי).

"זראסאי ודה לסר הן חברות טובות הפועלות בשוק טוב, ניו יורק, עם הון גדול והן לא ממונפות. אם נוכל למצוא חברות דומות שיעמדו בקובננטים, נסייע להן לגייס פה כסף. יש פה חלון שלא מעט חברות זרות, המחזיקות בהון עצמי של 300-400 מיליון דולר ונחשבות פה גדולות, יכולות להיכנס דרכו. אם הן יציגו יחסי כיסוי טובים, אין סיבה שלא יצליחו לגייס פה וכך יוכלו להגדיל את היצע החוב בישראל".

גיוסי החוב של צמד החברות הזרות היו חלק מזרם פעילות אינטנסיבי המאפיין את אפיק החוב הקונצרני המקומי בשנתיים האחרונות, על רקע רמות הריבית הנמוכות והיעדר אלטרנטיבות השקעה. בחודשיים הראשונים של 2014 גייסו החברות כ-3.5 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח (בניטרול חברות פיננסים וממשלתיות), לאחר שבסיכום 2013 קפץ היקף הגיוסים הללו ב-64% ל-29 מיליארד שקל.

בשבועות האחרונים עלה שוק ההנפקות מדרגה עם שתי הנפקות אקוויטי בהן גויסו כ-280 מיליון שקל בתוך יומיים ע"י חברות הנדל"ן המניב סקייליין ומגדלי הים התיכון. ועל הפרק עומדות עוד הנפקות לא מעטות נוספות בחודשים הקרובים, שמגיעות אחרי תקופה ארוכה עם פעילות מינימלית בשוק הראשוני.

"אין שוק אשראי ללא הסדרי חוב"

"טרנד הנפקות האקוויטי מתחזק, וכל עוד זרימת הכסף תימשך לשוק והגיוסים בקרנות יימשכו, עסקאות אקוויטי המתומחרות בצורה ראויה יצליחו", אומר כהן. "נראה כי זו המגמה, וירידת תשואות האג"ח מעלה את האטרקטיביות של פעילות המניות, בנוסף להפצות ועסקאות נוספות המתבצעות בשוק".

לדברי כהן, "יש עוד חברות קטנות ובינוניות, עם פעילות של כמה מאות מיליוני שקלים, שיכולות לעניין את המשקיעים, אבל להערכתי היצע החברות בשווי גבוה, של מעל מיליארד שקל, המעוניינות להיכנס לבורסה הוא מוגבל. יש מעט מאוד חברות כאלה, ובדרך כלל יש להן סיבות מאוד ברורות למה הן נשארות פרטיות".

- עד כמה הרגולציה המתהדקת מונעת הנפקות?

"אמנם, אפשר לראות חברות מסדר גודל מסוים, של עשרות מיליוני שקלים, שחושבות פעמיים לפני שהן מחליטות על כניסה לבורסה, בגלל עלויות התשומות הניהוליות. יחד עם זאת, צריך לזכור שלהנפקה יש גם יתרונות, והיא מספקת גישה לעולם החוץ בנקאי, עניין חשוב במיוחד לחברות שהן צרכניות אשראי גדולות".

לגבי תחום ההלוואות הפרטיות שצמח משמעותית בשנים האחרונות כאלטרנטיבה לגיוסי אג"ח סחיר אומר כהן כי "הפעילות שם פחתה משמעותית בחצי השנה האחרונה. היתרון בהלוואות פרטיות הוא שהן נעשות מול גוף אחד ויש יותר גמישות, אבל ההלוואות הפרטיות יקרות יותר מהציבוריות, ובחודשים האחרונים קשה להן מאוד להתחרות עם השוק הסחיר. לכן, חברות שיכולות לגייס בשוק הסחיר מעדיפות ברובן הגדול בתקופה הזו של סחירות גבוהה יחסית וריביות נמוכות, לגייס בו".

חרף גילו הצעיר, כהן הספיק לצבור כבר יותר משבע שנות ניסיון בתחום החיתום, כך שהוא עוד הספיק לראות כחתם את המשבר הכלכלי העולמי ואת שטפון הסדרי החוב שבא בעקבותיו.

- מה השתנה לדעתך אצל החברות המנפיקות מאז המשבר?

"החברות המגייסות כיום הן במצב נזילות טוב ואני לא רואה שם סבירות להסדר חוב. מאז המשבר נלמד לקח בשוק ההון: לא למנף חברות החזקה, שם היו עיקר הבעיות, ובשנה שעברה חלקן בגיוסים היה זניח. הגיוסים בשנתיים האחרונות היו איכותיים מבחינת סוג האשראי, כאשר יש יחס הפוך בין גובה המימון לבין רמת הסיכון של החברה".

כשכהן נשאל בכל זאת לגבי עמדתו בכל הנוגע להסדרי החוב הגדולים שנרשמו כאן בשנים האחרונות הוא אומר כי "אני לא מכיר שוק אשראי ללא הסדרי חוב, וגם אין סיבה שיהיה שוק כזה, משום התשואה העודפת משמעותית באשראי בסיכון. המטרה היא להגיע למינימום בעיות אשראי, אבל שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל מתנהל היום מצוין.

"בסופו של דבר, כממוצע שנתי, המספרים של היקפי הסדרי החוב שהיו בשוק הם לא גבוהים, ונמוכים משמעותית ממה שקורה בבנקים. שוק ההון התבגר פעמיים: פעם אחת מבחינת הזהירות וסוג החברות שמעניקים להן חוב, ופעם שניה עם ועדת חודק המסמנת את הקו האדום לחברות אליהן המוסדיים לא צריכים להגיע".