עצמאים ולא התחלתם לחסוך? הנה האפשרויות שלכם

על עצמאים להחליט אקטיבית האם ומתי להתחיל את החיסכון הפנסיוני, ולשם כך נדרשים תכנון לטווח ארוך ומשמעת עצמית

בטור הקודם עסקנו בחיסכון פנסיוני "ברגע האחרון", לשכירים שמתחילים לחסוך בגיל 50. בעקבות זאת קיבלנו פניות להציג טור דומה גם לעצמאים. הקושי להתחיל חיסכון פנסיוני אצל עצמאים גדול מאוד.

שכירים נהנים מחיסכון פנסיוני המתנהל במנגנון של "טייס אוטומטי", בעיקר בזכות הסדר פנסיית חובה הנוהג במשק מאז 2008. השכירים מתלבטים במשיכת כספים בעיקר בעת סיום עבודה ובתקופות ללא עבודה.

עצמאים, לעומת זאת, נדרשים להחלטה אקטיבית האם ומתי להתחיל את החיסכון, על רקע חוסר יציבות ואי-ודאות בהכנסות. נדרש כאן שילוב של תכנון לטווח ארוך ומשמעת עצמית. כל אחד, עצמאי או שכיר, חולם על ה"מכה" שתסדר אותו ואת בני משפחתו להמשך חייו; אבל אם נהיה ריאליים רק מעטים יעשו את ה"מכה", והאחרים צפויים לשגרה רצופת התמודדויות ואתגרים, וגם תכנון של העתיד הפיננסי והפנסיוני.

אפיקי החיסכון העומדים לרשות החוסך העצמאי זהים לאלה העומדים בפני החוסך השכיר - קרנות פנסיה, פוליסות ביטוח וקופות גמל.

בהקשר זה נציין, כי בעבר קופות הגמל היו אפיק החיסכון המועדף על חוסכים עצמאים מאחר שהיו ניתנות למשיכה בתום 15 שנים ממועד פתיחתן. הדבר הפך אותן לאמצעי חיסכון לטווח בינוני ואפשר כרית ביטחון לעצמאי במקרה שהיה זקוק לחיסכון זה, גם אם טרם הגיע לגיל הפרישה. שינויים חוקיים ב-2005 הפכו גם את קופות הגמל לאמצעי חיסכון לטווח הארוך בלבד, מה שגרם לירידה שנתית בהפקדות לאפיק זה של כ-5 מיליארד שקל.

כדי להתחיל לחסוך נדרשת "רק" החלטה. נקודת המבט של העצמאי צריכה להתמקד בשאלה איך הוא יוצר לעצמו "הר כסף" לגיל הפרישה. ככל שההר גבוה יותר, כך ייטב עתידו הפנסיוני בשנות הפרישה המתארכות. מנקודת מבט זו החשיבות היא בעצם קיומו של החיסכון, ולאו דווקא האפיק.

עצמאי המגיע לרף תשלום המס ייהנה מהטבת מס בגין הפקדה של עד 16% מהכנסתו (עד לתקרת הפקדה חודשית של 2,784 שקל). עצמאים מתלבטים האם לבחור בהפקדה לתכנית פנסיונית אחת לשנה או בהוראת קבע חודשית. הפקדה שנתית מאפשרת תכנון והתאמה להכנסות המדויקות והטבות המס הנגזרות ממנה. לא כל התכניות מתוכננות להפקדות שנתיות, ועצמאי הממשיך תכניות שנפתחו במעמד שכיר, צריך לבדוק אם התכניות שלו יכולות לקבל הפקדות אחת לשנה.

כיסוי למקרים מיוחדים

נדגים את משמעותו של החיסכון, גם אם הוא מתנהל על אש קטנה אך עקבית.

מבוטח עצמאי בן 35 אשר יחסוך מדי חודש 1,000 שקל עד גיל 67 יצבור חיסכון בסך 643,000 שקל (בהנחת תשואה שנתית של 3% נטו), אשר יאפשר קצבה חודשית בגובה 3,200 שקל.

אם אותו חוסך יתחיל לחסוך רק בגיל 50 וירצה להגיע לאותו חיסכון בגיל 67 הוא יצטרך לחסוך כל חודש יותר מ-2,400 שקל.

אפשרות אחרת למקסום החיסכון יכול לנבוע מבחירת מסלול השקעה או תכנית בעלת מוניטין בניהול השקעות. אם התשואה השנתית נטו תעמוד על 5% (במקום 3% כאמור), הסכום שיעמוד לרשות החוסך בן ה-35 בגיל 67 יגדל ל-944,000 שקל. סכום זה יאפשר קצבה של כ-4,700 שקל.

בנוסף, על החוסך העצמאי לקחת בחשבון מצבים, שבהם תיפסק הכנסתו ולבטח את עצמו מפניהם: כיסוי למקרה מוות, אובדן כושר עבודה וביטוח רפואי. ברכישת כיסויים אלה כלל האצבע הוא להתאים את היקף הכיסוי לצורך הקיים במקרה של אובדן ההכנסה, חלילה.

כך, לדוגמה, הכיסוי לאובדן כושר עבודה צריך להיות בהתאם להיקף ההכנסה הממוצעת החודשית, לא יותר אבל גם לא פחות. ברכישת כיסוי למקרה מוות חשוב לעדכן את המוטבים, שיקבלו את הסכום הביטוח במקרה של מוות, בתקווה שלא יזדקקו לו.

חיסכון פנסיוני משול לריצה לטווחים ארוכים. אין ספק שקבלת ההחלטה על חיסכון פנסיוני לעצמאים ונקיטת הצעדים המעשיים למימושו אינם קלים, אבל כמו בתחומים רבים אחרים - ככל שניטיב לתכנן ולהיערך, כך נגיע לתוצאות רצויות יותר.

globes@mvs.co.il

* הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים