אליפות כבר יש, מה הלאה?

אחרי שסגרה את הסיפור, מכבי יכולה להתפנות למשימה החשובה מכל: השארתו של קרויף ■ וגם: האם חיפה צריכה הקיץ את כאב הראש של אירופה?

1. מכבי ת"א זכתה אמש באליפות. נכון שמחכים לה משחקי חוץ קשים בקרית שמונה, סכנין, באר שבע וקרית אליעזר, שלא לדבר על הדרבי, אבל אין פרטנרית למאבק. גם אם ברק בדש היה ניגש לשופט לירן ליאני ומודה בפניו - כמו שלא עשו לפניו מראדונה, הנרי, מסי, בר נור וגילי לנדאו - כי נגע ביד, עדיין הפועל ב"ש היתה יורדת מהמגרש עם הפסד, שלכל אורך המשחק נראה כמו תבוסה מהדהדת. אל תקחו את מקבץ ההצלות המרשים של חואן פאבלו בסיום כמדד, כי ערן זהבי היה יכול עוד קודם להציב את מכבי ת"א במקום שבו נמצאות בשבועות האחרונים קבוצות כמו הסיטי, צ'לסי או ליברפול: מפרקות במשחקים מכריעים. זהבי פשוט לא רגיל לכבוש שערי גארבג'-טיים.

שפת הגוף של שחקני הפועל ב"ש, כמו גם ההרכב חסר הפיגורות (יש מישהו שבאמת חושב שדובב גבאי עדיף על פני חלוץ הולנדי גבה קומה?), שידר מלכתחילה תבוסתנות.

ייאמר לזכותו של פאולו סוזה שכמו חלק מגלריה של מאמנים מרשימים, עלה למשחק העונה לא כדי לשמור על סטטוס קוו שלא היה מזיק לו, אלא כדי לסיים את הסיפור, ומהר. הוא השיב את ערן זהבי למקומו הטבעי - שחקן חופשי בקישור - וחילץ מההרכב את כל הג'לובים שעלו בדרבי לטובת קלילות ומהירות שלבאר שבע, בלי סוארס, ועם פאיוביץ' הכבד, לא היה מענה. הגדולה אצל סוזה שגם הוא, כמו הרבה מאמנים ישראלים, מתאים את ההרכב לפי היריבה, אבל בניגוד לרובם הוא מתאים אותו לנקודות החולשה, כדי לנצח בצורה משכנעת.

מכבי ת"א כנראה עוד תגדיל את הפער בפסגה עד לסיום העונה. הפועל ב"ש עסוקה בחלומות על תואר (גביע המדינה), וזו בהחלט זכותה. על התואר הפחות ריאלי היא ויתרה בטרם קרב. מכבי מתנהלת בתוך ארגון מופתי, ויש לה מאמן הרבה יותר מגוון ומשפיע מאשר היה אוסקר גרסיה, אבל המבחן שלה יהיה אם תצליח לשמור על ג'ורדי קרויף - שחקן המפתח האמיתי של ליגת העל - במועדון. בלעדיו, לא כסף ולא ארגון ואפילו לא סוזה, יספיקו לתואר אליפות שלישי ברציפות.

2. ייאמר לזכותו של יענקל'ה שחר שהוא לא מתבייש להשתמש ברעיונות של אחרים. הכיוון שלו, כפי שמתפרסם בימים האחרונים - ניהול מקצועי זר - מבוסס על ההצלחה של מכבי ת"א. בפעמים בהם היו מאמנים זרים במכבי חיפה, ג'ק מנסל או דושאן אוהרין, הם לא סיימו את העונה, אבל שחר מבין שלא די במאמן זר, חשובה המערכת המקצועית סביבו. אם בסוף זה יסתיים במאמן זר עם צוות משלו, זו תהיה עוד התקדמות, אבל בוודאי לא כליל המודל הצהוב.

לא רק התבוסה להפועל ת"א בשבת (0-4), אלא גם העובדה שחיפה זקוקה לזכייה בגביע של הפועל ב"ש או קרית שמונה - שאחת מהן תנשור בחצי הגמר - כדי להגיע לאירופה, וגם זה בתנאי שתסיים לפני הפועל ת"א, היא זו שמכניסה את המערכת לסחרור. חיפה חייבת לעשות רה-ארגון בכל המערכות, ולא בטוח שקיץ עמוס במשחקים באירופה יועיל לה. תראו איזה קיץ שקט היה למכבי ת"א ב-2012.

3. אם צריך להעריך עכשיו מי יהיו שתי היורדות ללאומית בסוף העונה, בלי להסתכן בכך כספית, אז הייתי בוחר בהפועל רמת השרון והפועל רעננה, עם סיכוי קל להפועל עכו. למה לא בני יהודה ומכבי פ"ת? כי בני יהודה טובה מכל קבוצות הפלייאוף התחתון, כולל בית"ר ירושלים, וכי מכבי פ"ת יורדת כשמולה מתמודדים מועדונים גדולים ממנה כמו הפועל ב"ש או הפועל חיפה, לא מועדונים בהתהוות כמו רעננה ורמת השרון.