שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, ביטל לאחרונה את ההחלטה של בית משפט באנגליה לחייב את עו"ד איתן ארז בתשלום הוצאות משפט בסך 150 אלף ליש"ט (כ-850 אלף שקל) לשותפו לשעבר של אלי רייפמן, בוריס בנאי. זאת, במסגרת כינוס נכסיו של רייפמן, מייסד חברת אמבלייז.
אורנשטיין קבע כי החיוב אינו תקף, תוך שמתח ביקורת על בית המשפט האנגלי, בכותבו כי "החלטת בית המשפט באנגליה מאפשרת לכאורה בידי בנאי להתחמק מהחיובים שהושתו עליו בהחלטות של הערכאות המוסמכות בישראל".
לדברי אורנשטיין, ארז פועל כבעל תפקיד, וככזה אין לראות בפעולותיו משום עשייה אישית. "חיוב בעל תפקיד הינו חריג שבחריגים וייעשה רק במקרים בהם למשל יוכח כי בעל התפקיד פעל שלא כדין, או חרג מסמכויותיו, או בנסיבות של מירמה וכיוצא באלה", כתב אורנשטיין.
לדברי השופט, "במקרה שבפניי אין חולק שארז פעל בהליכים באנגליה אך ורק בתפקידו כנאמן ולא באופן אישי".
בין ארז לבין בנאי, שותפו לשעבר של רייפמן, מתנהלים הליכים משפטיים החל מאוקטובר 2009, אז פנה ארז לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת תיק פשיטת-הרגל של רייפמן, בבקשה להצהיר על בטלותו של הסכם ויתור, שלטענת בנאי נחתם ב-2007 בינו לבין רייפמן.
בהסכם זה ויתר, לכאורה, רייפמן על חלקו במיזם משותף של השניים, שהוקם בשנים 2001-2002. מיזם זה כולל שורה של אחזקות בנכסים, כולל מכרות מנגן בנמיביה ובדרום אפריקה ומפעל פלדה בפולין בו מועסקים 1,300 עובדים.
לדברי עו"ד ארז, שווי המיזמים מתקרב ל-200 מיליון דולר, ורייפמן זכאי ל-35% מאחזקות בנאי בהם.
ביוני 2011 קבע המחוזי בתל-אביב כי הסכם הוויתור שנחתם בין בנאי לרייפמן מבוטל, וכי הנאמן ייכנס לנעליו של רייפמן בכל הנוגע להסכם המיזם המשותף משנת 2002. מאוחר יותר דחה בית המשפט העליון ערעור שהגיש בנאי על החלטה זו.
בתחילת מאי 2013 הגיש ארז לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להורות לבנאי להעביר את חלקו של רייפמן בכל נכסי המיזם המשותף שלהם לקופת פשיטת-הרגל. שווי האחזקות שרייפמן זכאי להן, לדברי עו"ד ארז, מסתכם בכ-50 מיליון דולר.
במקביל הגיש בנאי תביעות בלונדון, ושם קבע בית המשפט כי על עו"ד ארז לשלם הוצאות משפט של כ-850 אלף שקל לבנאי ואף לחשוף בפניו את היקף נכסיו - זאת בעקבות אי-התשלום.
בעקבות ההחלטה בלונדון, הגיש ארז בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאסור על בנאי לנקוט נגדו בהליכי גבייה באנגליה.
השופט אורנשטיין כאמור ביטל את פסק הדין שניתן בלונדון, תוך שהוא חוזר וקובע כי "החלטת בית המשפט באנגליה נראית כניסיון לקנות סמכות כלפי בעל תפקיד בישראל, באופן שספק אם מתיישב עם הכללים של כיבוד ערכאות זרות".
בנוסף, הורה השופט לבנאי למחוק את כל ההליכים נגד עו"ד ארז באנגליה תוך 48 שעות, כך שהמשמעות היא שההליכים למעשה יתנהלו כעת בישראל.
עו"ד ארז בירך על החלטת בית המשפט. "ההחלטה הבהירה כי ישראל חדלה להיות קולוניה בריטית ב-1948", מסר ארז. לדבריו, "אולי כעת יבינו השופטים בלונדון כי עליהם לכבד החלטות של בתי המשפט העליון והמחוזי של ישראל, שניתנו בהליכים שארכו 4 שנים".
עו"ד ארז גם מתח ביקורת על כונס הנכסים הרשמי, שהביע במהלך הדיונים עמדה המצדדת בעמדת בית המשפט האנגלי. "אני מצר מאוד על התנהלותו התמוהה של הכנ"ר, שלא רק שאיננו מסייע לנושי רייפמן המייחלים 5 שנים לכספם (209 מיליון שקל), אלא אף סבור כי יש להעדיף את החלטות הערכאה הדיונית באנגליה על פני קיום צווים של בית המשפט העליון של ישראל", אמר ארז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
