"אפשר להפוך את טמבור לאחר מ-10 יצרניות הצבע הגדולות"

לאחר העסקה המפתיעה לרכישת יצרנית הצבעים, דניאל קיונין, מנהל הפיתוח העסקי של קוסטו הסינגפורית, מתייחס בריאיון נרחב למהלך שעורר גם כמה הרמות גבה, ומפרט מה עומד מאחוריו ■ "מחיר גבוה זה עניין של פרספקטיבה"

"בתקשורת אמרו שעסקת רכישת טמבור יקרה - אני אומר שהשוק לא מכיר בערך של החברה. כבר קיבלנו טלפון ממשקיע, שביקש להיכנס לעסקה שלנו ולקחת 50% ממנה". את הדברים הללו אומר בריאיון ל"גלובס" דניאל קיונין, מנהל הפיתוח העסקי והאחראי על פעילותה בצפון אמריקה של קוסטו (Kusto), שדיווחה השבוע על רכישת יצרנית הצבעים טמבור, בתמורה לחצי מיליארד שקל במזומן.

בצירוף החוב שטמבור נושאת על גבה, שווי הפעילות של החברה בעסקה עומד על כ-60 מיליון שקל, וזאת בעוד שהרווח התפעולי שלה הסתכם ב-66 מיליון שקל אשתקד. לפיכך, המחיר ששילמה קוסטו עבור טמבור משקף מכפיל רווח תפעולי של 9, שנחשב למכפיל גבוה לחברה תעשייתית.

"מחיר גבוה זה דבר שתלוי בפרספקטיבה. לא שמעתי על קונים 'אסטרטגיים' שבדקו את טמבור, שמעתי רק על קרנות פרייבט אקוויטי", מתייחס לכך קיונין. "אי-אפשר להשוות אותנו לנקודת המבט של הקרנות, שיכולות לקנות חברת עוגיות היום, וחברת בגדים מחר. אנחנו מתעסקים בחברות תעשייתיות, יש לנו אפשרות למנף את טמבור לעסקי הבנייה שלנו ברחבי העולם, ולהיות בעלים של חברה שיש לה כל-כך הרבה פוטנציאל בר-מימוש, וזה גם פקטור בחישוב".

- איך חברה שבסיסה בסינגפור, ועיקר העסקים שלה באזור אסיה, מגיעה להשקעה ביצרנית צבעים ישראלית?

"לפני שנתיים הגענו לישראל בפעם הראשונה, כאשר מספר מנהלים השתתפו במסגרת תוכנית הכשרת מנהלים של קוסטו בסמינר בטכניון, שעסק ביזמות ובחדשנות. אחד האנשים שפגשנו הוא ניר דרנוב (לשעבר בכיר בפרוטרום), אשר הכיר את הפורטפוליו של קוסטו, והתחיל לחפש עבורנו הזדמנויות. בתחילת השנה הוא הביא לנו את הרעיון להגיע לישראל ולבדוק את טמבור, ולפני מספר שבועות התחלנו להיות רציניים לגבי העניין, אחרי שעשינו שיעורי בית".

המחיר ששילמה קוסטו לקבוצת עזריאלי עבור טמבור לא היה הדבר היחיד שגרם להרמת גבה כשנחשפה העסקה. קוסטו רכשה את טמבור בעסקת "As Is", כלומר מבלי לבצע בדיקת נאותות לנכסי החברה ולפעילותה.

"טמבור הייתה חברה ציבורית עד לפני שנתיים, יש הרבה מאוד מידע עליה ועשינו בדיקה שקטה עוד לפני שפנינו לעזריאלי", מסביר קיונין את החתימה המהירה על העסקה, אשר להערכת משרד עורכי הדין קסוטו-נוף שליווה אותה, צפויה להיות מושלמת בטווח של 2-4 שבועות. "הבעלים של קוסטו היו בחלק מהמפעלים של טמבור, היה לנו ברור שזו חברה מצוינת ושזה אינטרס ברור שלנו לקנות אותה, אז לא היה טעם להסס".

- אתם מתכוונים לצרף שותפים לעסקה?

"בנקודה הזו אנחנו לא מחפשים להכניס שותפים לעסקה. תמורת העסקה משולמת במלואה מההון העצמי של קוסטו, בלי מינוף ובלי בנקים, ובאופן כללי הקבוצה לא מאוד ממונפת, וחלק מהפעילויות מממנות את עצמן, ללא צורך באשראי חיצוני".

חברה בבעלות 4 חברי ילדות

קיונין (44) הוא יהודי-אמריקאי, שכאמור אחראי על הפיתוח העסקי של קוסטו, חברת החזקות תעשייתיות בינלאומית, שהוקמה על-ידי ארבעה שותפים ילידי קזחסטאן. הוא נולד בורמונט למשפחה בעלת רקע עשיר בפוליטיקה, אמו עבדה בממשל של הנשיא קלינטון, ובתפקידה האחרון הייתה שגרירת ארה"ב בשוויץ, שם נולדה.

קיונין עבד באמצע שנות התשעים בארגונים דמוקרטיים ללא מטרת רווח בגיאורגיה, ולאחר מכן חזר לארה"ב, השלים תארים בתחומים פיננסים ויחסים בינלאומיים, ועבד בחברת הייעוץ Boston Consulting Groupo. ב-2004 חזר קיונין לגיאורגיה, שם עבד בממשל המקומי, וב-2006 הצטלבה דרכו לראשונה עם קוסטו, כאשר זו ביצעה השקעת נדל"ן גדולה בגיאורגיה. ב-2010, עבר קיונין לעבוד באופן פורמלי בקוסטו.

- איך נוסדה קוסטו?

"קוסטו נוסדה באופן מעשי לפני קצת יותר מעשור, והיא נמצאת בבעלות ארבעה אנשי עסקים מכובדים שהשורשים שלהם בקזחסטאן, אשר מכירים אחד את השני מאז הילדות", מספר קיונין, תוך שהוא מדגיש שלא מדובר בחברה משפחתית. הארבעה הם ירקין טטישב, שמנהל את קוסטו ומוגדר כיו"ר הקבוצה, טלגט טורומבאייב, קנט קופבאייב ודאולט נורזנוב.

"העסקה הראשונה שלהם הייתה בתחום הכרייה בקזחסטאן, בתחילת העשור הקודם. הם היו בשנות העשרים לחייהם, וניהלו מכרה של מגנזיום במדינה, שלא היה מוצלח במיוחד. לא היה אז יקר לקנות את המכרה - הם הצליחו להשיג מימון וביצעו Managment Buy-out (עסקה שבמסגרתה המנהלים רוכשים את הבעלות בחברה מידי הבעלים).

"הם היו רעבים ועבדו קשה, והצליחו להפוך את המכרה לחברה שמייצרת מזומנים", ממשיך קיונין. "לאחר מכן עסקה אחת הובילה לשנייה, ובהמשך הם התרחבו בתחומי המכרות, ולאחר מכן התרחבו גם לנדל"ן ולתחומים אחרים, בעיקר במדינות אסיה, ולאחרונה גם בצפון אמריקה.

"קשה לנהל אופרציה בינלאומית מקזחסטאן, ולכן מסיבות של התרחבות העברנו לפני עשרה חודשים את המטה לסינגפור. לא מכרנו את העסקים בקזחסטאן - הם ממשיכים לפעול שם וגדלים", הוא מבקש להדגיש.

לאחר חתימת העסקה לרכישת טמבור, התפרסמו בתקשורת הישראלית ידיעות באשר לעברם של חלק מבעלי הבית החדשים של יצרנית הצבעים. כך פורסם כי אחד האחים של המנכ"ל ירקין טטישב, יוקראן, נהרג ב"תאונת ציד מסתורית", ואילו אחיו השני, ירלן, נעצר על-ידי משטרת קזחסטאן, "בחשד לשחיתות וגניבה" מבנק TuranAlem, שהיה בשליטת המשפחה והולאם לפני מספר שנים.

"יוקראן נהרג בתאונת ציד, זו טרגדיה, אבל זה קורה. אם אנשים אחרים רוצים לעשות על זה ספקולציות הם יכולים, אבל זו האמת.

"באשר לבנק, הוא הולאם כתוצאה מסקנדל שהיה בו, ובין השנים 2008-2013 היו שלוש קבוצות של תובעים, שהסתכלו על התיק. לפני שנתיים הצטרפה קבוצה נוספת של תובעים, שביקשה לתשאל אותו בעניין, וכל הסיפור הסתיים בפחות מ-24 שעות", מבהיר קיונין, ומוסיף כי "קבוצת עזריאלי בדקה אותנו לפני שהחליטה שהיא עושה איתנו עסקים, ובכל המדינות שבהם אנחנו פועלים יש לנו הסכמי אשראי עם הבנקים".

"נעבוד לצדם, לא נחליף אותם"

כאמור, קוסטו היא קבוצת החזקות תעשייתיות פרטית, המנהלת פעילויות מגוונות בתחומי הבניין ותעשיית חומרי הבנייה, כרייה, מערכות מידע וחקלאות, והיא מחזיקה גם במספר בארות נפט מפיקות בקזחסטאן. החברה מעסיקה יותר מ-10 אלף עובדים ברחבי העולם, מחזור המכירות שנתי של קוסטו נאמד בכ-1.4 מיליארד דולר.

היות שמדובר בחברה פרטית, קיונין לא חושף את שורת הרווח של החברה, ומסתפק ברמיזה: "בוא נאמר שקוסטו לא מפסידה כסף, והרווחים מספיק בריאים בשביל להשקיע בישראל".

- מה המודל העסקי של קוסטו?

"לקוסטו יש שני מודלים. הראשון הוא להפוך חברה שהיא ממשלתית לשעבר - ויש הרבה כאלה במדינות סובייטיות לשעבר - למשהו שהוא חברה רווחית וצומחת; השני הוא לצמוח בצורה זהירה צעד אחר צעד, בעזרת שותף מקומי חזק".

- מהן התוכניות שלכם לגבי טמבור?

"במקרה של טמבור, השותפים שלנו הם ההנהלה. אנחנו לא מתכוונים לעשות שינויים קיצוניים, אנחנו מאוד שמחים עם ההנהלה ועם מה שהיא עשתה עד היום, ויש לנו שיתוף-פעולה מלא עם המנכ"ל מיכאל דיין. לגבי טמבור, אני לא רוצה להתייחס באופן ספציפי כי העסקה עדיין לא הושלמה, אבל אנחנו מתכוונים למנף את ההון האנושי שלה למקומות אחרים בעולם שבהם יש לנו עסקי חומרי בניין.

"בווייטנאם, לדוגמה, אנחנו מייצרים גגות, קירות ומוצרי בנייה אחרים, אבל אנחנו לא עושים את הצבע. בעזרת הידע של טמבור נבדוק אפשרות להקים שם פעילות כזו. לא קנינו את טמבור בשביל להשתיק אותה, ואם נדבר בעוד שנה - טמבור תעסיק יותר מ-700 אנשים שעובדים בה כעת", מרגיע קיונין.

הוא מוסיף כי "היום טמבור היא מקום 55 בעולם בדירוג חברות בתחום שלה, ואנחנו מאמינים שאפשר להצמיח את טמבור מחוץ לישראל להביא אותה בעתיד להיות אחת מעשר חברות הצבע הגדולות בעולם".

- אתם מחפשים אפשרויות רכישה נוספות בישראל?

"אנחנו מחפשים הזדמנויות השקעה בתחום של תעשייה מסורתית. טמבור הייתה הצעד הראשון ויש הרבה הזדמנויות בישראל, אבל כל דבר בעתו".

שינוי הצבעים של טמבור: העולים מגרמניה מכרו לאנגלים, ואלה מכרו לישראלים

יצרנית הצבע טמבור הוקמה בשנת 1936 על-ידי קבוצת עולים מגרמניה, ואין זו הפעם הראשונה שהשליטה בה תעבור לידי גורמים זרים. ב-1944 רכשה יצרנית צבעים אנגלית בשם Jenson and Nicholson את השליטה בחברה, ובשנת 1960 נכנסה כשותפה בחברה, לצד אי.די.בי פתוח, חברת Plascon Evans Paints, יצרנית צבעים מדרום אפריקה.

בשנות השבעים הפכה טמבור לחברה המובילה בענף הצבעים בארץ, בין היתר על-ידי רכישתן של שתי מתחרותיה העיקריות בענף הצבעים: צבע תעשיית צבעים, שנרכשה ב-1970, ואסקר שנרכשה ב-1974. נכון להיום עוסקת טמבור בייצור ושיווק מגוון רחב של צבעים וחומרים נלווים, כאשר פעילות זו מהווה כ-60% מעסקי החברה.

בנוסף מייצרת החברה מוצרים משלימים לתחום הבנייה, כגון מוצרי איטום שונים, תרכובות דבק לתעשיית הצבע והטקסטיל ועוד. החברה פועלת גם בתחום ענף הגבס והבנייה היבשה, במסגרתו היא מייצרת לוחות גבס ומוצרי גמר בנייה אחרים, וכן מייבאת תקרות אקוסטיות ומוצרי בידוד משלימים לענף הגבס.

מערכי הייצור של טמבור מפוזרים במספר אתרים ברחבי הארץ, באזורים אשקלון, עמק הירדן, מגדל העמק ניצני עוז ועכו, שם השלימה החברה ב-2010 את בנייתו של מפעל גבס חדש, בעלות השקעה של כ-150 מיליון שקל. בסוף שנת 2013 העסיקה טמבור כ-700 עובדים, אשר חלקם מאוגדים בהסכמיי עבודה קיבוציים.

בשנת 2001 רכשה גרנית הכרמל, שהייתה אז בשליטת משפחת בורוביץ', את השליטה בטמבור מידי קבוצת אי.די.בי לפי שווי חברה של 525 מיליון שקל, ועוד באותה שנה היא נמחקה מן המסחר לפי שווי דומה. ב-2005 חזרה טמבור לבורסה המקומית, אחרי שגייסה 110 מיליון שקל מהציבור במניות, כתבי אופציה ואג"ח להמרה, הפעם לפי שווי חברה אפקטיבי של 300 מיליון שקל לפני הכסף.

במאי 2012 שוב נמחקה טמבור מהמסחר לאחר שגרנית הכרמל (שעברה בינתיים לידי קבוצת עזריאלי) השלימה הצעת רכש למניות החברה שהוחזקו בידי הציבור (כ-16%), בתמורה לכ-61.6 מיליון שקל, מחיר ששיקף לטמבור שווי של 385 מיליון שקל. מדוחות עזריאלי עולה כי ב-2013 רשמה טמבור הכנסות של 920 מיליון שקל, גידול של 7% בהכנסות ביחס ל-2012, כאשר ברווח התפעולי נרשמה עלייה של 14.3%, ל-65.6 מיליון שקל.

טמבור
 טמבור