אביגדור קפלן, מנכ"ל בית החולים הדסה, התפטר

ראש אגף אונקולוגיה בבית החולים, הפרופ' תמר פרץ, תמלא בינתיים את מקומו של קפלן ■ התפטרותו של קפלן נובעת מהתנגדות נחרצת לדרישת המדינה למנות מטעמה חשב מלווה כנגד הזרמה של כ-1.3 מיליארד שקל

אביגדור קפלן / צלם: איל יצהר
אביגדור קפלן / צלם: איל יצהר

מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, אביגדור קפלן, התפטר היום (ב') מתפקידו כשנה בלבד לאחר שמונה על ידי ארגון נשות הדסה. במכתב ששלח לנשיאת הארגון, מרסי נתן, ולמ"מ יו"ר הדירקטוריון, אבי בלשניקוב, הסביר קפלן כי הוא אינו יכול לקבל את ההסכמה בין הארגון לבין משרדי הבריאות והאוצר, ולפיה במשך 7 שנות תקופת ההבראה שנקבעה בין הצדדים ימונה להדסה "חשב מלווה" מטעם המדינה.

גורמים במערכת הבריאות סבורים כי סוגיית החשב המלווה מהווה סיבה פורמלית בלבד, וכי קפלן נאלץ למעשה להתפטר בעקבות חיכוך ומחלוקות שהתגלעו בחודשים האחרונים בינו לבין נשות הדסה. לפני מספר שבועות חשף "גלובס" כי ראשי האוצר והבריאות כבר נערכים לסיום תפקידו של קפלן, וכי בין המועמדים האפשריים והבולטים לתפקיד נמנים מנכ"ל המרכז הרפואי ת"א (איכילוב) פרופ' גבי ברבש, וכן מי שנחשב במשך שנים ליורש של ברבש בתפקיד, פרופ' רוני גמזו, שפרש רק לאחרונה מניהול משרד הבריאות ועסק בעצמו במשבר בהדסה.

על פי הסדר ההבראה שגובש, למדינה יש למעשה זכות וטו לגבי זהות המנכ"ל והיו"ר של הדסה. ארגון נשות הדסה רשאיות להצביע על המועמד המועדף עליהן לתפקיד ולהביא אותו לאישור ועדת איתור שתורכב מנציגי הדירקטוריון. אולם, לפני אישור הדירקטוריון למינוי, למדינה שמורה הזכות לדרוש מועמדים אחרים. באופן זמני, פרופ' תמר פרץ המשמשת כיום כראש אגף האונקולוגיה בהדסה, תחליף את קפלן בתפקיד.

קפלן כבר הודיע במספר הזדמנויות לאחרונה כי הוא "יתקשה מאוד" להישאר בתפקיד אם אכן יוחלט על מינוי חשב מלווה, זאת כנגד הזרמה של 1.3 מיליארד שקל לקופה הגירעונית של המרכז הרפואי. היום הוא מלין על כך שהמדינה לא הסתפקה בשורה של סעיפים במסגרת הסדר ההבראה שתכליתם "העמקת הפיקוח והבקרה" על הדסה, ומאשים במכתב: "הממשלה לא הסתפקה בכל אלה והגיעה להסכמה עמכם על מינוי חשב מלווה שתוענקנה לו סמכויות חתימה בכל חשבונות הבנק של הדסה, וסמכות לעצור כל התחייבות מעל סכום מוגדר, כבר בשלב יצירתה. החשב המלווה אמור ליטול חלק בניהול השוטף של הדסה לצד המנכ"ל, מבלי שיהיה אחראי לתוצאותיו".

עוד הוא מסביר: "המושג הזה של מינוי חשב מלווה מקורו בצורך לפקח על עיריות ומועצות מקומיות שפשטו את הרגל כתוצאה מניהול כושל של פוליטיקאים, אך הוא איננו מתאים לבית חולים העוסק בהצלת חיי אדם ובריפוי חולים. האחריות לניהולו התקין של בית החולים מוטלת בחוק על כל המערך הרפואי והמנהלי, ובראשם על המנכ"ל".

קפלן מציין כי לאורך המו"מ מול נציגי האוצר הוא הסכים לפיקוח רב יותר על הדסה אפילו ביחס לפיקוח על קופות החולים, אולם הוא דרש כי גם אם בסופו של דבר יתמנה חשב מלווה, יוציאו מסמכותו את היכולת לעצור רכש של תרופות. קפלן מלין בפני ארגון נשות הדסה על קיצוץ כנפיו בכל הקשור לסמכויותיו הניהוליות כמנכ"ל, וחושף משבר אמון מול ראשי הארגון: "כדי להצליח בעת הזו בהבראת הדסה, המנכ"ל זקוק לאמון ולגיבוי מלא מצד הבעלים והדירקטוריון, וכן לסיוע מהממשלה תוך כדי פיקוח נאות מצדם, אך לא להכבדה על ידי קיצוץ בסמכויותיו ומינוי חשב מלווה שישתקו את עבודתו".

נזכיר כי המרכז הרפואי הדסה מצוי מזה שנים ארוכות בגירעון שהצטבר לכדי 1.3 מיליארד שקל. למעשה, בכל שנה מייצרים בתי החולים של הדסה בעין כרם ובהר הצופים גירעון שוטף של 300 מיליון שקל. הגירעון הזה נוצר, בין היתר, על ידי מתן הנחות מפליגות לקופות החולים ובראשן מכבי, הסכמי שכר נדיבים ביחס לבתי חולים אחרים וחוסר פיקוח מצד הדירקטוריון והרגולטור.

הצרות של הדסה
 הצרות של הדסה