שוק של 10 מיליארד שקל בשנה: מה ירכשו ציי הרכב ב-2014?

שיקולי הרכישה של ציי הרכב בישראל שייכים לעבר. האם זה ישתנה במחצית השנייה של 2014?

ב-2014 יוציאו ציי הרכב וחברות הליסינג בישראל קרוב ל-10 מיליארד שקל על רכישת רכב חדש - סכום דומה לשנה שעברה. עם היקף הוצאות מרשים שכזה ניתן היה לצפות מציי הרכב שיובילו את שוק הרכב הישראלי כולו אל עבר הקדמה.

אלא שבפועל נראה כי שוק הציים המקומי חי בעבר יותר מאשר בעתיד. תמהיל הרכישות של ציי רכב רבים (כולל צי הרכב הממשלתי) נצמד עדיין ל"קבוצות מחיר" דמיוניות, אף שקבוצות המחיר של "שווי השימוש" בוטלו בפועל כבר לפני כארבע שנים. הציים עדיין מתייחסים ל"שנת המודל" כאל עיתוי להחלפת כלי רכב, אף שגם שנת המודל בוטלה וקיימת רק על הנייר.

ציים רבים עדיין מגבילים את היצע הדגמים, שיכולים העובדים שלהם להזמין, ומבצעים "בידול מעמדי" בין עובדים בדרגות שונות באמצעות הגבלתם לרכבים מקטגוריות שונות. דגמי רכב ייחודיים ומיוחדים נדחקים אל מחוץ לרשימת הביקוש, ואילו הבחירה ה"סולידית" של מנועי 1.6 ושני ליטרים היא עדיין מועדפת, אף שמנועי טורבו בנפח קטן שולטים כיום בתעשיית הרכב.

אבל עדיין יש מקום לאופטימיות. העדפות הלקוחות הפרטיים בישראל משתנות במהירות, ואם שוק הציים לא יוביל את השוק, אז אולי לפחות הוא יהיה מובל. לרגל פתיחת המחצית השנייה של השנה יצאנו לסקור כמה מהדגמים ומהטרנדים שינחתו לפתחו של שוק הרכב המוסדי בחודשים הבאים.

משפחתיות: פחות זה יותר

ציי הרכב רוכשים כיום יותר ויותר מכוניות בתצורת האצ'בק וסטיישן, עם מנועים קטני נפח, אם כי סטטיסטית מכוניות 1.6 ליטרים בתצורת סדאן עדיין מהוות את רוב התמהיל. בחודשים הקרובים יזכה הטרנד של "פחות זה יותר" לדחיפה נוספת, כשינחתו כאן שתי מכוניות חדשות ומעניינות.

האחת היא הפולסאר החדשה של ניסן, שתחזיר את המותג לתחרות בפלח הציים לאחר שנים רבות של היעדרות (אם לא מחשיבים את הטידה האפרורית). למכונית שתיוצר בספרד יש עיצוב מתוחכם, שמזכיר את הקשקאי ואת הליין האמריקאי של החברה, ותא נוסעים ענק בסיוע בסיס גלגלים באורך 2.7 מטרים.

מתחת לכסות היא חולקת רכיבים רבים עם המאגר של החברה האם רנו, כולל המנוע ה"ישראלי" - 1.2 ליטרים טורבו-בנזין עם 115 כוחות סוס ועם תיבה אוטומטית. זהו מנוע אולטרה חסכוני, שמציג ביצועים זריזים יותר ממנועי ה-1.6 ליטרים המסורתיים.

לצדו תוצע המכונית גם עם מנוע ה-1.5 ליטרים טורבו-דיזל של רנו, שזוכה לפופולריות בציי הרכב בארץ במגאן. תא הנוסעים של הפולסאר מיישר קו עם העיצוב הצעיר-טכנולוגי של ניסן ג'וק, כולל מסך המגע ההכרחי, וחסידי הבטיחות יהנו מארסנל מרשים של מערכות עתידניות.

במקביל תנחת כאן בסוף השנה הפיז'ו 308 החדשה, "מכונית השנה" באירופה. התואר הזה לא הוענק לה כאקט של חסד: מתחת לעיצוב השמרני מביאה עמה המכונית השקעה יוצאת דופן באיכות ייצור וגימור כמו גם בעיצוב פנים עתידני, שמרכז את רוב פונקציות השליטה במסך מגע ענק. פיז'ו מבטיחה גם נוחות נסיעה והתנהגות כביש ברמה גבוהה.

כמו בפולסאר, המנוע העיקרי של ה-308 יהיה 1.2 ליטרים טורבו-בנזין, שלמרות שלושה צילינדרים בלבד מייצר 130 כוחות סוס רציניים ו-26 קג"מ. הוא ישודך לתיבה אוטומטית יפנית בת שש מהירויות. צריכת הדלק הממוצעת של השילוב הזה היא יותר מעשרים קילומטרים לליטר, והביצועים נמרצים: 9.1 שניות מאפס למאה קמ"ש. ה-308 החדש תציעה לציים גם גרסת סטיישן עם נפח מטען תקני של 610 ליטרים לפני קיפול המושב האחורי. והמחיר? נעלם גדול וחשוב.

מכוניות מיני: החלפת דורות

מכוניות קטנות זוכות אצלנו לאהדה בקרב חברות ההשכרה ובמגזר הפרטי, אבל שיעור הרכישה שלהן על-ידי שוק הליסינג הוא מזערי. זאת אף שהן מציעות יתרונות לא קטנים בכל הנוגע לצריכת הדלק ולעלויות החודשיות (שווי השימוש, למשל) שנגזרות ממחיריהן הנמוכים.

נראה שאפילו עובדים צעירים בתחילת דרכם מעדיפים לדלג על הסגמנט הזה בקלילות, ולעבור היישר לפלח הסופר מיני. המצב הזה צפוי להשתנות במקביל לשינוי שחל בפלח כולו. מכוניות הסופר-מיני של הדור האחרון קפצו מדרגה והותירו מאחוריהן משבצת די פנויה למכוניות המיני, שחלקן הגדול מציע היום ממדים, מרווח וביצועים מקבילים לאלה של מכוניות סופר-מיני דור קודם.

קיה פיקנטו הייתה החלוצה בתחום האולטרה-מיני, ובעקבותיה הגיעה השנה ה-I10, שממדיה גדולים כמעט כמו אלה של יונדאי גטס דור ראשון ושל מיצובישי אטראז', שנמצאת על קו התפר בין הפלחים.

וזו רק ההתחלה. סוזוקי אלטו הקטנטונת תוחלף בחודשים הבאים במכונית גדולה יותר משמעותית הנושאת את השם סלריו, שתציע נפח פנימי מרשים וביצועים משודרגים. במקביל תנחת כאן השלישייה הלא זהה טויוטה אייגו, פיז'ו 107 וסיטרואן C1, שמיוצרת על אותו פס ייצור. כל השלוש צמחו בממדיהן ומציעות כיום עיצובים יותר מתוחכמים, מראה של "מכונית אמיתית", ומפרטים שאינם נופלים משמעותית מאלה של מכוניות סופר-מיני. אליהן עשויה להצטרף גם הרנו טווינגו בעלת התצורה המהפכנית, וייתכן שגם כמה סיניות מעניינות. בקיצור, הגודל עדיין יקבע, אבל פחות.

רכבי פנאי קומפקטיים: "ג'יפים" לנהגי הציים

קצב החדירה של רכבי הכביש-שטח הקומפקטיים לציי הרכב בישראל היה עד כה אטי, ולא ברור מדוע. המחירים בפלח מקבילים לאלה של משפחתיות טיפוסיות או אף למטה מכך, חברות הליסינג מוכנות לספק את הסחורה, ויש ביקוש ער, עד כדי לחץ, מצד מקבלי הרכב הצמוד.

אבל נראה שרוב הארגונים הגדולים בארץ עדיין דוגלים במדיניות של "והצנע לכת" וחוששים כנראה מפגיעה בתדמיתם הציבורית אם יספקו לעובדיהם "ג'יפים". אבל ככל שהכלים הללו נכנסים לקונצנזוס של הלקוחות שיכונה IX25. הוא מבוסס על הפלטפורמה המשפחתית-קומפקטית של החברה, ונראה כמו גרסה מוקטנת של הסנטה-פה הגדול ולאו דווקא של ה-IX35 הבינוני. עיצוב הפנים מזכיר גם הוא את הסנטה, ועם בסיס גלגלים באורך של כמעט 2.6 מטרים זה יהיה אחד הכלים היותר מרווחים בפלח.

במקביל תיכנס גם מאזדה לתחרות בפלח עם ה-CX3 המבוססת על מכללי מאזדה 2 החדשה. אם לשפוט על-פי תמונות הריגול מיפן, העיצוב יהיה שמרני למדי וייצמד לעיצוב ה-CX5 הפופולרי. המנוע העיקרי יהיה ה-1.5 ליטרים בנזין החדש של המאזדה 3, עם תיבה בת שש מהירויות.

מול אלה יתחרה ניסן ג'וק המחודש, שיגיע לישראל די בקרוב, מתחרה מבית הונדה על בסיס הג'אז, שיגיע לאירופה בסוף השנה (תחת השם HR-V), "אקו-ספורט" הקומפקטי של פורד, וודאי שכחנו מישהו. עושה רושם שמנהלי הציים יצטרכו להתאמץ מאוד כדי לבלום את טרנד רכבי הפנאי הזולים.

מכוניות "מנהלים": עדיין מחדשים

השמרנות של שוק הציים הישראלי מחזיקה בחיים את פלח "מכוניות המנהלים" הגדולות, אף שהלקוחות הפרטיים ערקו בהמוניהם לשורות רכבי הפנאי. הציים עדיין דורשים משפחתיות גדולות וסולידיות בתצורת סדאן, שנראות "ייצוגיות" ויוצרות בידול במגרש החניה בין העובדים ה"פשוטים" לבין הבכירים מהם. לפיכך ממשיכים יבואני הרכב להשקיע בפלח ולייבא דגמים חדשים. שני דגמים בולטים יעלו על מסכי הרדאר שלנו בחודשים הבאים.

האחד הוא סובארו לגאסי החדשה, שכבר נמכרת בארצות הברית ותגיע אלינו כנראה בסוף השנה. זוהי מכונית גדולה וייצוגית, עם עיצוב המיישר קו עם הטרנד האירופי/אמריקאי הנוכחי, וכולל חרטום חלקלק, זנב קצר יחסית ובסיס גלגלים ארוך - 2.75 מטרים. תא הנוסעים עדכני מאוד וכולל מסך מגע רחב, מסך צבעוני משני בלוח המחוונים, וכמובן שלל מערכות בטיחות אלקטרוניות. המנוע, שמוצע כעת בארצות הברית, הוא 2.5 ליטרים בהספק 171 כוחות סוס עם תיבה רציפה. ייתכן שבאירופה יוצע מנוע אחר.

מול הלגאסי תתייצב האלטימה האמריקאית של ניסן, אחת מחלוצות גל היבוא מארצות הברית של קבוצת קרסו. האלטימה, שהוצגה לפני כשנה וחצי, דומה מאוד בממדיה ללגאסי החדשה ומצוידת גם היא במנוע 2.5 ליטרים בהספק 175 כוחות סוס עם תיבה רציפה. יש לה עיצוב חיצוני ספורטיבי, שמכוון לעבר לקסוס, וכמקובל בארצות הברית היא תגיע עם רמות אבזור תקניות עשירות מאוד, שאינן טיפוסיות לאירופה.

וזו רק ההתחלה. הרשימה של "מכוניות המנהלים", שנמצאות בדרך אלינו, כוללת גם את היונדאי סונטה המחודשת (I40 בישראל), שתגיע עם עיצוב יותר אירופי-סולידי מבפנים ומבחוץ, את הפורד מונדיאו החדשה והמתוחכמת, את הונדה אקורד החדשה שטרם נחשפה רשמית, ואולי עוד כמה הפתעות.