יו"ר הוועדה לצמצום העוני מתנגד להמלצה הבולטת שלה

(עדכון) - ‎‎הוועדה לצמצום העוני מגישה היום את המלצותיה במטרה לצמצם "ליישר קו" עם ה-OECD בתוך עשור ■ העלות 7.8 מיליארד שקל ‏‎‎‏

עוני עניים דוח העוני / צלם: אריאל ירוזלימסקי
עוני עניים דוח העוני / צלם: אריאל ירוזלימסקי

כ-8 חודשים לאחר שהוקמה, הגישה היום (ב') הוועדה לצמצום העוני בישראל את המלצותיה לשר הרווחה מאיר כהן. הוועדה, בראשות חתן פרס ישראל אלי אלאלוף, ממליצה על שורה ארוכה של צעדים בעלות של כ-7.84 מיליארד שקל בשנה, שאם יאומצו במלואם על פני 3-5 השנים הקרובות, שיעור העוני יצטמצם בתוך עשור ויגיע לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD. כדי לעמוד ביעד השאפתני הזה, על רקע העובדה ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר כיום מקרב המדינות המפותחות, מבהירים חברי הוועדה כי לפחות חלק מההמלצות צריכות להילקח בחשבון כבר בתקציב 2015. "החברה בישראל ומוסדותיה נוהגים כלפי אנשים החיים בעוני בניכור ומתנערים מדאגה ואחריות למצבם", אמר אלאלוף.

ועדת אלאלוף מנתה לא פחות מ-50 חברים, בהם נציגים של משרדי ממשלה וגופים מוסדיים, אנשי אקדמיה, נציגים מהשלטון המקומי, נציגים מהאקדמיה ונציגי המגזר השלישי. המלצות הוועדה מתייחסות הן לביטחון הסוציאלי וכל הקשור לאופן התשלום של הקצבאות השונות, הן לפתרונות תעסוקה והן לחינוך, בריאות ואפילו דיור. הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת נוגעת לאופן תשלום הקצבאות השונות ולמקומן של הקצבאות במאבק בעוני.

חברי הוועדה המליצו להגדיל לא רק את השלמת ההכנסה למקבלי קצבת זקנה אלא להגדיל באופן גורף גם את קצבת הבטחת ההכנסה לכלל הזכאים, כאשר בדוח מובהר כי ההמלצה הזו מנוגדת לעמדת יו"ר הוועדה, בנק ישראל וכן משרדי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה. בסוג של "דעת מיעוט", כתב יו"ר הוועדה את עמדתו שלו ושל יתר הגופים המתנגדים: "אחד ממנועי הצמיחה העיקריים בעשור האחרון הוא הגידול הניכר בשיעורי התעסוקה במשק. גידול זה נבע במידה רבה משיפור בהשכלה, אך גם ממדיניות של שינוי מבנה מערכת התמיכות והתמריצים הממשלתיים, שהפכה את היציאה לעבודה לכדאית יותר מבחינה כלכלית. ההצעה להגדלת קצבת הבטחת ההכנסה מחזירה את מדיניות התמיכה הממשלתית למצב בו הייתה לפני למעלה מעשור... קצבת הבטחת הכנסה גבוהה יצרה תמריצים שליליים ליציאה לעבודה באמצעות הקטנת הכדאיות הכלכלית של התעסוקה בהשוואה לקבלת קצבה ותלות פרמננטית במערכת... חזרה לרמת הקצבה שהייתה קיימת בעבר עשויה לשמר את בעלי ההכנסות הנמוכות במערך הקצבאות - במקום לתמוך בשיקום וביציאה מעוני, וכך תייצר הקצבה בשנית מלכודת עוני".

המלצה זו של הוועדה בעניין הבטחת ההכנסה נוגדת גם את עמדתו של שר הרווחה שהצליח להכעיס חלק מחברי הוועדה כשכבר בתחילת עבודתה הצהיר כי הוא תומך במדיניות דיפרנציאלית ולא אוניברסלית בכל הקשור לתשלום קצבאות. כהן אף הביע תמיכה בביטול קצבאות הילדים לעשירונים 8-10, תוך הגדלת הקצבאות והתמיכות לעשירונים הנמוכים יותר. הגדלת השלמת ההכנסה למקבלי קצבת נכות, המלצה שעברה ללא הסתייגות, תגדיל את ההכנסה של קשישים אלה ב-200 שקלים בחודש, וזאת בעלות של 600 מיליון שקל בשנה. על פי הוועדה, מהלך זה יחלץ מעוני 90% מהקשישים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. בין היתר, מציעה הוועדה להבטיח את כספי החוסכים באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות מיועדות בהיקף גדול ככל שהגיל עולה - צעד שיש בו, בין היתר, כדי לאותת כי הדאגה למבוגרים וקשישים עוברת גם בשוק ההון ולא רק בביטוח הלאומי.

בכל הקשור לתעסוקה, ממליצה הוועדה להאיץ את היישום של תוכנית ויסקונסין החדשה שתכליתה הקמת מרכזי תעסוקה שבהם ישתתפו מקבלי הבטחת הכנסה ויעברו הכשרות שונות עד השמתם בשוק העבודה. עוד מומלץ, להגדיל את מס ההכנסה השלילי (מענק עבודה) לזכאים בהתאם למספר הילדים, ובמיוחד לאימהות חד-הוריות. מומלץ גם להקטין את מספר העובדים הזרים כך שבענף הבנייה לא יעבדו עוד זרים, וכי בענף החקלאות יועסקו כמה אלפים בודדים ורק באזורי ספר. הוועדה קבעה כי בענף הסיעוד יש צורך אמיתי בעובדים זרים, אולם יש לעודד העסקת עובדים ישראלים באמצעות תמריצים שונים.

בתחום הבריאות ממליצה הוועדה להפחית את ההשתתפויות העצמיות עד כדי פטור מוחלט בגין רכישת תרופות, ביקור אצל רופא ורכישת ציוד, זאת עבור מקבלי הבטחת הכנסה, מקבלי השלמת הכנסה וחולים כרוניים החיים בעוני. הוועדה ממליצה גם להרחיב את טיפולי השיניים המשמרים לילדים במסגרת הסל הממלכתי (בחינם) עד גיל 14 (לעומת 12 כיום), וכן לאפשר לראשונה טיפולים לקשישים מעל גיל 75. בין היתר ממליצה הוועדה להלאים מחדש את שירותי בריאות התלמיד בכל ישוב המוגדר חלש מבחינה סוציו-אקונומית ולהעבירו מהזכיין הפרטי למשרד הבריאות והרשות המקומית.

בוועדה מדגישים כי המאבק בעוני עובר גם בתחום הדיור. כך, מומלץ בין היתר, להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי ולהגדיל בהתאם גם את הסבסוד בגין שכר דירה לזכאים. על פי הוועדה, יש לבצע הלימה בין גודל הדירה בדיור הציבורי לבין גודל המשפחה, וכן להגדיל את תקציב האחזקה של חברות הדיור הציבורי כדי לאפשר לדיירים מגורים ראויים.

בתחום החינוך ממליצה הוועדה להרחיב את מודל התקצוב הדיפרנציאלי כך שיישובים חלשים יקבלו יותר תקציבים פר תלמיד. עוד הומלץ על החלת יום לימודים ארוך ביישובים חלשים, תוספת שעות תגבור עבור תלמידים עם לקויות וכן סבסוד אבחונים כדי לאתר לקויות.

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר היום בתגובה לדוח כי "המטרה היא לנסות להכניס חלק מההמלצות כבר לתקציב 2015, ולבחון איך הופכים את הדוח הזה לתוכנית ארוכת טווח שבמהלך העשור הקרוב תקטין באופן משמעותי את הפערים בחברה. זאת דרך ארוכה שלא מתאימה למי שמחפש פתרונות אינסטנט וכותרות מיידיות, אלא למי שבא באמת לעשות שינוי עמוק בחברה הישראלית".

פרשנות / שי ניב: דגל דנמרק באנגליה של תאצ'ר

1. ועדת אלאלוף הגישה היום הרבה יותר מחבילת המלצות לשר הרווחה, היא הגישה חזון ותפיסת עולם. וכמה שזה ערכי וראוי ויפה, ככה זה בעייתי ולא מציאותי. חברי הוועדה אומרים בעצם לשר הרווחה מ"יש עתיד" ולראש הממשלה מהליכוד: אנחנו מעדיפים את שלי יחימוביץ'. אוסף הצעדים והמהלכים שהם מציעים צבועים בצבעי דנמרק ושוודיה, והם מוגשים לראש ממשלה שהולך לישון עם פוסטר של מרגרט תאצ'ר המנוחה מאנגליה.

זה לא רק הגדלת קצבאות הבטחת ההכנסה, שמנוגדת לתפיסה של משרדי האוצר, הכלכלה ורה"מ. זה בנייה של מאות מעונות יום לילדים, בנייה של בתי דיור מוגן מסובסדים לגיל השלישי, טיפולי שיניים לקשישים ונערים, הלאמת שירותי בריאות התלמיד, מענקים לבוגרי פנימיות, החלת יום לימודים ארוך והתערבות בשוק ההון לטובת החוסכים.

אפילו ההמלצה להקטין דרמטית את מספר העובדים הזרים, כולל ביטול מוחלט של אשרות העבודה בענף הבנייה, הפוכות לחלוטין ממדיניות הממשלה הנוכחית: רק בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוספת של אלפי עובדים זרים לענף הבנייה, ואם זה לא מספיק, היא עומדת לאשר בקרוב כניסה של מאות עובדים ירדנים לטובת ענף המלונאות באילת. פגיעה בעובדים הישראלים? העיקר שהמשק צומח.

ככל שקוראים את דוח הוועדה זה נראה יותר ויותר כמו חזרה לימי טרכטנברג העליזים. גם אז דיברו על חזון, על מדינת רווחה. אז, בדיוק כמו שצפוי לקרות היום, פרקים שלמים הושלכו למגירה. ביטול צהרונים זוכרים? יום לימודים ארוך? גיבור מעמד הביניים יאיר לפיד נכנס למשרד האוצר וגנז את התוכנית. במקום זה הוא החליט לסבסד חלקית 3 שבועות לקייטנה של חצי יום. רפורמת טרכטנברג הפכה לרפורמה של לחמנייה ושוקו.

2. חברי ועדת אלאלוף לא קנו את הגישה של משרדי הממשלה, ולפיה הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה תייצר תמריץ שלילי להשתלבות בעבודה. הטיעון הזה של משרדי הממשלה לפיו הקצבאות מנציחות את העוני, אינו משולל יסוד - אלא שהוא פשוט שטחי מדי. התמריץ לעבודה צריך להיות העבודה עצמה והתגמול ממנה, ולא רק המקל בדמות שחיקה וקיצוץ בקצבאות. נכון, יהיו מי שישתלבו בשוק העבודה רק משום שקיצצו להם בקצבה, אבל יהיו גם רבים אחרים, עניים אחרים, שיהפכו עניים יותר.

נכון, הגידול בהיקף העוני בישראל נבלם לפני מספר שנים עם הגידול בשיעור התעסוקה, אבל במקביל נרשם גידול גם בעומק העוני. לכן צודקים חברי ועדת אלאלוף שהמליצו להגדיל את קצבאות הבטחת ההכנסה בד בבד עם המלצה לשפר את ההכשרות המקצועיות, להאיץ את תוכנית ויסקונסין החדשה, להגדיל את המענקים של מס הכנסה שלילי, לבנות עוד מעונות יום ועוד.

ושוב זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה: חברי ועדת אלאלוף נהגו היום כאילו מדובר ביום הבחירות לכנסת, כשהם מצביעים בהפגנתיות נגד אחד בשם בנימין נתניהו. המחאה בהחלט נשמעה, אבל לא התקבלה. היא מקסימום תויקה בעוד מגירה.

פרשנות / סטלה קורין-ליבר: שוב לא מתמודדים עם הבעיות האמיתיות

1. נראה שמלכתחילה הבינו עשרות חברי הוועדה שלא באמת ייצא משהו מהדוח הזה, ולכן, הם, לפחות, הסדירו לעצמם תדמית של רחמנים בני רחמנים. יצאו עם המלצות ששוות מיליארדים, ללא ציון מקורות או מה על חשבון מה, מה כן ומה לא, מי ראשון ומי אחרון. נראה גם שמראש קלטו בסביבתם שכדי שהחברים עצמם יוכלו להיות "הטובים", הם חייבים לזהות ולסמן את "הרעים". ומה יותר קל, נגיש, "חברתי", מפרגן ותופס כותרות מלהפיל את תיק העוני, העושר והאדישות על ראש הממשלה ושר האוצר? מה גם ששניהם לא באו מעוני מרוד. רשימת הבעיות המתחברת לשמות בנימין נתניהו ויאיר לפיד ארוכה, עמוקה ומסועפת, אבל להפיל עליהם את אשמת העבר וכל אשמת העתיד שלא יוכל לממן את המיליארדים - זה מגוחך, ובעיקר לא מוביל לפחות עניים.

2. ועדה נחמדה. חברים נחמדים. שום עימות, אשמה, מחלוקת או קריאה לדרך חדשה. 64 עמודים גדושים שאין בהם התמודדות עם בעיות מובנות כמו בירוקרטיה שמכבידה בעיקר על חלשים, חוסר השקיפות (המכוונת?) בביטוח הלאומי, בשירות התעסוקה, במס הכנסה שלילי, בחולשה המתמשכת והעקבית במחלקות החברתיות במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.

אין עימות עם עניים, עם עשירים. כך, למשל, את המצב העכור של השירותים החברתיים מבקשת הוועדה לפתור באמצעות "הקמת מרכזי מיצוי זכויות" - כ-110 מרכזים ברחבי הארץ. זה אומר עוד מאות עובדים, עוד משרדים שמחזיקים את המדינה בגרון, עוד בירוקרטיה, עוד טפסים וחתימות, עוד הוצאות, עוד שפה גבוהה שמבריחה חלשים ועוד מספרי טלפון מכבידים שאין מאחוריהם קול אנושי סבלני שמוכן לענות באמת לשאלות. ואפילו לא מילת ביקורת אחת על המצב הקיים ועל העובדים שאחראים לו.

3. הוועדה פספסה את מטרותיה ברגע שהלכה בדרך של האדרת העוני במקום מלחמת חורמה במקורותיו. היא ננעלה ברגע שהתייחסה לעוני מלמעלה למטה. ברגע שנבחר רוב של חברים שבאו עם עמדה שמלחמה בעוני היא אך ורק עוד ועוד קצבאות, עוד תמיכות, עוד נדיבות לב, עוד תרומות, עוד עמותות, עוד דברי תורה על גדולת רוחב הלב.

הוועדה הרימה ידיים ברגע שנמנעה מלהתמודד עם המציאות הבעייתית אלא בדרך של התחמקות ממנה. מי הוא עני? מהו קו העוני? מהו סדר התמיכה הנכון וסדר התיקון הנכון? למי חייבים לתת קודם? מי באמת לא מסוגל לעזור לעצמו? (קשישים נעדרי פנסיה, לא רק ניצולי שואה ולא רק אנשי העליות מברית המועצות ומאתיופיה שחיים היום מ-2,803 שקל לחודש שהם קצבת זקנה וגם השלמת הכנסה; גם נכי גוף ונפש שלא מסוגלים לעבוד, וילדים במשפחות לא מתפקדות..). איך מביאים לעבודה חרדים וערבים כדי שלא יהיו עניים? איך נלחמים בשכר הנמוך לנשים ביחס לזה של גברים באותו תפקיד? איך זה שאפילו שכר המינימום לא משולם? שאין תשתית מתאימה, בתי ספר מקצועיים ברמה גבוהה להקניית מקצוע שאינו דווקא אקדמי - טכנאים, הנדסאים, נגרים, חשמלאים, עובדי בניין, שרברבים...? מה תפקיד המדינה במלחמה במצב בו נשים מעל גיל 45 וגברים מעל גיל 50 לא מוצאים עבודה מפאת גילם? ועוד ועוד...

4. "... בגיל 22 עליתי לבדי לישראל מפס שבמרוקו, בן לאלמנה צעירה במשפחה עם עשרה ילדים, ללא כל משענת כלכלית, חדור תקווה וחלומות. לשמחתי כל אלו התגשמו", כותב יו"ר הוועדה, אלי אלאלוף, בפתח הדוח ומוסיף: "אני מאמין שאילו ניתנה לכולם ההזדמנות הראויה, קרוב לוודאי שרבים היו זוכים להגשים את החלום הזה כפי שהגשמתי אותו אני". ומה עשתה הוועדה של אלאלוף כדי להתוות דרך ל"הזדמנות ראויה"? האם זו באמת מסתכמת בעוד קצבה?

5. ואף לא חקירה זעירה על אחת מהתמיהות הגדולות שאנו חיים בהן: איך קורה שיש פער מתמשך וקבוע בין ההכנסה וההוצאה החודשית הממוצעת בחודש? איך שנה אחר שנה מוציאים יותר מאשר מכניסים? האם כל העניים הם באמת עניים? "ההצלחה והכישלון של תוכניות למלחמה בעוני תלויה בדיוק הטכני של שיעור העוני", קבע הסטטיסטיקן הממשלתי הראשי, פרופ' שלמה יצחקי, בקיץ 2005. "אתה יכול לשטות בציבור כמה שתרצה. הרבה אנשים זועקים כששומעים את מספר האנשים שמתחת לקו העוני. אבל אם רוצים אפשר גם לקבוע שכל תושבי המדינה עניים...".

בכנס שדרות, נובמבר 2013, דיבר עו"ד גיל עד חריש, שייסד ב-86' את עמותת "לשובע" המפעילה בתי תמחוי, מעונות לדרי רחוב, רשת בתים לנוער במצוקה, ואמר: "אני מבקש להביע את זעקתם של העניים האמיתיים בישראל. היום בישראל יש 40% עניים מדומים שעובדים ולא מדווחים על הכנסתם, וכאלו שיכולים לעבוד אבל מוציאים פטורים מסיבות שונות ולא מוצדקות...". מי שלא טורח לגעת באותם שמקבלים בגניבה ובכחש - לא יוכל לפתור את מצוקת אלה שבאמת זקוקים ל"הזדמנות ראויה".

הבטחת הכנסה
 הבטחת הכנסה

דיור
 דיור