"החמאס למד שירי על גוש דן מוציא ישראלים משיווי-משקל"

ההיסטוריה של העידן המודרני מלאה במקרי מבחן שבהם אומות, חברות וצבאות יצאו למלחמות שאיש לא רצה בהן, איש לא הבין אותן, ואיש לא הזדקק להן. כפי שזה נראה כרגע מבצע "צוק איתן" עומד להצטרף לרשימה המפוארת הזו.

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לא רצה את המבצע הזה. וגם לא הרמטכ"ל בני גנץ. הם שכנעו בכך גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו; כפי שנזף יעלון בשר נפתלי בנט בקבינט: 'כשאתה בועט יחף בקיר לבנים, תישאר עם רגל כואבת'.

אלא שהיה צד שני למשוואה הזו. קוראים לו חמאס. בחודשים האחרונים הסבירו לנו טובי המומחים על מצוקתו ועל חולשתו של החמאס. סיפרו לנו שהוא מבודד, שאין לו כסף לשלם משכורות ל-40 אלף עובדים בעזה, שהמצרים חוסמים אותו ברפיח.

אבל שכחו לספר לנו, שדווקא בגלל שחמאס חלש, הוא יאבד את יכולתו לאכוף משמעת ירי על הארגונים המאתגרים אותו ברצועה, כמו הג'יהאד האסלמי, ועדות ההתנגדות והתנועות הסלפיסטיות האלימות.

במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 ניסתה ישראל להרתיע את שליט עיראק סדאם חוסיין, שלא יירה עליה טילים. האיום הישראלי היה שישראל תגיב. ההרתעה הזו לא עבדה, כי זה בדיוק מה שנשיא עיראק רצה: שישראל תגיב, ותפורר בכך את הקואליציה של האמריקאים עם מצרים, סוריה וסעודיה.

גם ההרתעה של ישראל מול חמאס אינה עובדת יותר. החמאס רוצה למשוך את ישראל לפעולה בעזה, דווקא בשל חולשתו. הוא רוצה לפרסם ברבים את תמונות ההרוגים שיככבו ב-BBC, ואת המתווכים המתרוצצים.

לכן, יצא צה"ל למבצע מוזר, מבצע מסויג, מבצע-חצי-מבצע. בניגוד לאגדות, לא מחשב מתוחכם קובע את שמות המבצעים של צה"ל, אלא אנשים בשר ודם; לרוב, קציני חטיבת המבצעים במטה-הכללי. "צוק איתן" נועד לשדר לציבור הישראלי, לחמאס, ולעולם, את מה שאתם חושבים שהוא אמור לשדר. שזה להיפך ממצב-הרוח בקרב בכירי הצבא ביציאה למבצע: סקפטי, מפוכח, לא מתלהם.

זה מבצע מדורג. עד עכשיו ראינו את חיל האוויר מוביל תקיפות מדודות מאוד. בצה"ל שוררת עכשיו בדיעבד אכזבה ממבצע עמוד ענן. הציפייה הייתה שהוא יביא לשקט ארוך יותר ורב יותר. אלא שמאז עמוד ענן, חמאס רק התחזק, בעיקר בכל מה שקשור למלאי הרקטות לטווח בינוני, שמגיע לגוש דן. חמאס עבר מאז עמוד ענן לייצור עצמי של רקטות לטווחי ה-70-80 קילומטר כדי לא להזדקק להברחות הנשק מאיראן.

הוא גם למד כי ירי על גוש דן מוציא את הישראלים משיווי-משקל הרבה יותר מעוד מרגמה על שדה ריק במועצה האזורית אשכול.

"צוק איתן" בנוי במדרגות המאפשרות לשני הצדדים לרדת מהעץ, להכריז "ניצחנו" ולחזור לרגיעה. ישראל שומרת לה את השוט בדמות כניסה קרקעית לרצועה באמצעות הכוח היבשתי ההולך ומתאסף בגבול עזה. החמאס שומר לו את השוט בדמות ירי מאסיבי יותר ממה שראינו ב"עמוד ענן" של רקטות מייצור עצמי מסוג M75 לגוש דן, לנתב"ג ולירושלים.

שני הצדדים יודעים כי בסוף סבב ההתכתשות הזה נגיע לאותה נקודה מייאשת: חידוש הרגיעה עד הסבב הבא. השאלה החשובה בזמן שנכתבות שורות אלה היא - האם תקופת הרגיעה החדשה תבוא לאחר מספר שבועות של יותר ממיליון ישראלים במקלטים, הרוגים ופצועים, או שאפשר לעצור את הסבב הזה בשלב מוקדם יחסית על-פי ההיגיון שאמור לשלוט בשני הצדדים.

ישראל מתבשמת מירח הדבש חסר התקדים בתיאום הביטחוני עם מצרים, אותם מצרים הם אלה צריכים להביא את ההסדר החדש עם החמאס, ממש מעבר לצוק.

* הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10