השיחה: כשהמנכ"ל במילואים

אלי אגם, 40, מנכ"ל אמפא מליבו

- מתי גויסת?

"ביום שלישי לפני כשבועיים. ביום שגויסתי, אשתי הייתה בהשתלמות מורים בצפון. שמתי את הילדים אצל ההורים ומשם נסעתי למילואים".

- איפה אתה מוצב?

"בחטיבת הנח"ל, בזיקים".

- איך החברה מתנהלת בהיעדרך?

"אין לי מחליף. לכל תחום יש מנהל. כל המנהלים לוקחים פיקוד ומנהלים את החברה נהדר, אם כי ברור שההיעדרות שלי משפיעה. אני זמין לשאלות אחת ליומיים. "יש דברים שרק אני יכול לקדם ועכשיו הם תקועים. המילואים תפסו אותי באמצע דיונים על פרויקט גדול שאנחנו מקדמים. ובכלל, המצב הביטחוני גרם לעצירה מוחלטת של מכירת דירות חדשות".

- מלבדך, עוד כמה עובדי החברה מגויסים?

"3 מתוך 15. אחד מהם הוא עמיר בקיש, סמנכ"ל הנדסה שגויס יום אחריי ומשרת בחטיבה שלי".

- האם אתה חושש לחייך? "אני לא נכנס פנימה לעזה, ואני גם לא מפחד להיות כאן בזיקים. אני מאוד גאה להיות כאן. היום גם העורף סופג טילים. התחושות פה הן מאוד טובות. המוטיבציה של החיילים מאוד גבוהה. ההמתנה פה לפני הכניסה הייתה קשה. אנשים רצו כבר להיכנס ואם לא שיחזירו אותנו הביתה.

"בנוגע לחיילים שנפגעו במהלך הלחימה, כאיש מילואים אני ממש מרגיש כאב כאילו הם היו ילדיי. אבל המצב הנוכחי שבו מעבר לאיום הטילים, אלפי תושבים ביישובים הסמוכים לרצועת עזה מאוימים במנהרות תופת - הוא בלתי נסבל. אנחנו, האנשים החפצים חיים, רוצים לקום בבוקר, לתת נשיקה לאישה, לקחת את הילדים לבית הספר, לצאת ולעבוד/לנהל את החברה ולהצליח. לכן אני ועמיר גאים לשרת את המדינה ולהיות לבנה בבניין החוסן שלה".

 זיו קורן / צילום עצמי

זיו קורן, 34, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום ראובני-פרידן

- מתי גויסת?

"ביום הראשון של המבצע. ידעתי שזה יגיע. הפלוגה שלי היא הראשונה שגויסה גם ב'עמוד ענן' וב'עופרת יצוקה'. הפעם הקריאה תפסה אותי בדרך ללונדון, ולמען האמת הייתה לי דילמה לרגע. לונדון נראתה יותר אטרקטיבית משום מה. אבל הלכתי הפעם על המכוערת".

- איפה אתה מוצב?

"אני חלק מפלוגת רפואה מופלאה שכל תפקידה הוא הצלת חיים. אנחנו כרגע בגזרת הרצועה אבל זזים עם תנועת העננים".

- איך החברה מתנהלת בהיעדרך?

"אומרים שמפקד נמדד בהיעדרו. המזל הגדול בחיי הוא האנשים שאיתי, המנהלים, העובדים, הלקוחות. האנשים הכי טובים שיש. כך שאני לא אתפלא אם העסק מתקתק אפילו טוב יותר בהיעדרי. אבל אני מחכה כבר לחזור, לא מדאגה לעסק אלא מאהבה לעסק, לעשייה ובעיקר לשותפיי לדרך".

- האם אתה חושש לחייך?

"כחלק מכוח רפואי, המציאות הנוראית הזאת נמצאת אצלך בידיים. כשחיילים מתים, הלב שלי נשבר. אני בוכה. המחשבה באופן אוטומטי נתונה למשפחה. לדפיקה הארורה בדלת. לכאב האינסופי שמצפה להם. באופן אישי, זו הפעם הראשונה שאני לא מפחד למות. אני מאמין שאני עושה כאן משהו חשוב, עצוב אבל חשוב. אני מתנהל בלב שקט. אני סומך על המציאות שאין טעויות ועל אלוהים. אם אחיה אחיה, אם אמות אמות. בינתיים, אני משתדל לעשות בחיי כמיטב יכולתי, לעשות טוב, לחיות בנתינה, בשמחה, להיות קל עם עצמי ולהסיר דאגה מליבי. אהבה אין לה סוף".

- איך המשפחה שלך מתמודדת עם כל זה?

"כמו אצל כולם, אני מניח שהדאגה לא נותנת מנוח, היא אישית וקולקטיבית. אין דבר שירגיע מלבד החזרה לשגרה המשעממת והמופלאה. אני מאחל למשפחתי ובמיוחד למשפחות הדרום ולמשפחות מעברה השני של הגדר, שנדע כולנו בקרוב ימים ארוכים של שקט ושמתוך הכאב יצמחו חיים".

 אלי אגם / צילום עצמי

שרון ניניו, מנכ"ל חמת גדר

- מתי גויסת?

"ביום שני שעבר. ציפיתי למילואים האלה כי ידעתי שהולכת להיות היערכות על רקע המצב. אני מתנדב".

- איפה אתה מוצב?

"באזור עזה. אני משרת ביחידה מובחרת שהשתיקה יפה לה".

- איך החברה מתנהלת בהיעדרך?

"בעיקר בשלט רחוק. במעט זמן שיש לי, אז דרך טלפון ומיילים מול הסמנכ"ל למרות שאני לא זמין הרבה במהלך היום. אין ספק שזה הרבה פחות טוב, אבל מקרים דחופים אני פותר. אתמול נוצר חלון של כמה שעות פנויות ובמקום ללכת הביתה באתי לחמת גדר כדי לטפל בשוטף ובדברים הבוערים כמו לראות איך נערכים מול הסיטואציה שנוצרה: ביטולים רבים של תיירים. לאנשים אין חשק לבלות. המורל ירוד".

- האם אתה חושש לחייך? בכל זאת חיילים מתים במבצע הזה.

"לא, כי אני בגיל כזה שאני פחות בקו האש הראשון ויותר עוסק בתכנון ובהדרכה ופחות בלחימה פיזית. אני גם לא פוחד מהמיקום הגיאוגרפי המסוכן שבו אני נמצא".

- איך המשפחה שלך מתמודדת עם כל זה?

"אני אב לשני ילדים בני 7 ו-9. הם קצת חוששים ממה שהם רואים בטלוויזיה, אבל אני מחזק אותם שהכול בסדר ושאני במקום בטוח. אני לא מספר להם הכול, ובת זוגי סומכת עליי".

- מה אתה חושב כל חיילי צה"ל ההרוגים?

"אין לנו ברירה, וזה מה שצריך לעשות. צריך לפתור את הבעיה הזאת של המנהרות והטילים אחת ולתמיד. לא הגיוני שתושבים בדרום יחיו בכזה פחד כל-כך הרבה שנים. קשה לי מאוד עם כל ההרוגים, אבל אסור שזה יוריד מהצורך לפתור את הבעיה הזאת. אני לא חושב גם שיש לנו בחירה, גם במחיר של מתים".

ההצגה חייבת להימשך

קולות נפץ של יירוטים בשמי תל-אביב-יפו לא הרתיעו את תיאטרון גשר מלהעלות ביום חמישי האחרון את ההצגה "נופל מחוץ לזמן", עיבוד של יחזקאל לזרוב לספרו של דוד גרוסמן לחברי אגודת הידידים של התיאטרון.

באו להתנחם בקצת קולטורה: יו"ר תיאטרון גשר, עו"ד אלי זהר ורעייתו נילי; לנה קריינדלין, מנכ"לית התיאטרון; ישראל מקוב, יו"ר אגודת הידידים של גשר וזוגתו בלה לוסטיג; רותי היילפרן, מנכ"לית אגודת הידידים; לוי יצחק; יאיר ואילנה המבורגר; מאיר שמגר; אהוד ואלה בן ש"ך; פרופ' אביעד קליינברג; אלכס לנדסברג; יוני רכטר; רבקה מיכאלי; דורי בן זאב; והעיתונאים רזי ברקאי וגדעון לוי שהגיע מלווה במאבטח ש"הארץ" הצמיד לו עקב איומים על חייו.

 רותי היילפרן, ישראל מקוב / צלם: אירית נחמני

היורשים לבית שמלצר

אחרי מותו הפתאומי של איש העסקים שלמה שמלצר לפני כשבועיים, הודיעה הקבוצה על מינויים חדשים בחברות השונות שבשליטת המשפחה: הבן אסי שמלצר מונה ליו"ר שלמה החזקות, שם הוא כיהן עד כה כסגנו של אביו; ישראל רייף, בעלה של עופרה - ביתו של שמלצר, מונה ליו"ר חברת התעשייה אפקון החזקות וליו"ר חברת הנדל"ן ש.י.ר נדל"ן. הבן הצעיר במשפחה, טובי שמלצר, ימשיך לכהן כמשנה למנכ"ל חברת הביטוח שלמה ביטוח וימונה לתפקידים נוספים בקבוצה. בנוסף, דיווחה המשפחה על הקמת אקזקיוטיבה משפחתית לא פורמלית, בראשות אשתו של המנוח - עתליה, ובהשתתפות בני המשפחה, שתפקידה יהיה לשמר את שיתוף הפעולה והתיאום בין חברות הקבוצה השונות.

 שלמה שמלצר / צלם: תמר מצפי

3.1 מיליון לקלימי

אחרי מינויו של זאב קלימי למנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה (אמ"צ), בחודש שעבר (צפוי להיכנס לתפקיד בחודש ספטמבר), החברה מקבוצת אלקו שבשליטת גרשון זלקינד מבקשת לאשר את תנאי העסקתו, בעלות שנתית המוערכת על-ידי החברה ב-3.1 מיליון שקל. אמ"צ מבקשת להעניק לקלימי משכורת חודשית של 110 אלף שקל, צמוד למדד, משכורת 13, ומענק שנתי בסכום מקסימום של 3 מיליון שקל, בתלוי בתוצאות החברה.

בנוסף, קלימי צפוי ליהנות ממענק חתימה ותגמול בעת פרישתו מהתפקיד וכן לקבל חבילת אופציות, שיהוו 2.5% מהון החברה. בתפקידו הקודם, שימש קלימי כמנכ"ל נגה גלידות של חברת אסם, שם הוא נהנה אשתקד מתגמולים בעלות שנתית דומה, שהגיעו ל-3.1 מיליון שקל.

 זאב קלימי / צלם: דפנה גזית

מינויים חדשים

ניר דקל, 48, מונה למנהל חטיבת רכבי ההובלה בקבוצת כלמוביל.

לילך ינוביץ-שלו, 38, מונתה למנכ"לית חברת חשבים מקבוצת קו מנחה הציבורית.

מוטי סיגל, יועץ גז טבעי, מונה לרכז האקדמי של מרכז "נובל רופין" ללימודי מקצועות האנרגיה והגז הטבעי במכללה הטכנולוגית רופין.

עילם לוין, 45, מונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי ולקוחות אסטרטגיים ב-BlazeMeter, ספקית פלטפורמת ענן לבדיקות ביצועים במובייל וברשת האינטרנט בשירות עצמי.

עוז לוי, 32, מונה ל-CTO בחברת Matrix BI מקבוצת מטריקס המתמחה בפיתוח ויישום פתרונות בתחום ה-BI.

יקי כפיר, 43, מונה לסמנכ"ל הנדסה בחברת אפי קפיטל.

מינויים בחברת פיליפס: יאיר ברימן, 45, התמנה במקביל לתפקידו כסגן נשיא בפיליפס העולמית ומנכ"ל החטיבה לפיתוח אפליקציות הדמיה קליניות בפיליפס מערכות רפואיות למנכ"ל חטיבת ה-EMR הגלובלית העוסקת בפיתוח פתרונות מתקדמים לתיקים רפואיים דיגיטליים וכדירקטור בפיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס ישראל; ד"ר נאור וינר, 56, מונה לדירקטור בכיר בתחום מחקר ופיתוח תת-מערכות CT בפיליפס העולמית; ערן מאייר, 39, סמנכ"ל הכספים של פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס מונה לסמנכ"ל הכספים של כל חברות פיליפס בישראל; עמוס סומך, 54, המכהן כמנהל הכספים של פיליפס ישראל מונה גם למנהל פעילות עסקית בינלאומית בחברה.

עומר דביר, 45, מונה למנהל תחום איזוטנקים וכימיקלים בקבוצת הלוגיסטיקה פרידנזון.

מאיר בינג, סגן הממונה על התקציבים באוצר, מונה למשנה למנכ"ל החברה למתנ"סים.