תיק אולמרט-טלנסקי: הרמז העבה של נשיא ביהמ"ש העליון

החלטת בית המשפט העליון בשבוע שעבר, להחזיר את תיק טלנסקי לבית המשפט המחוזי להליך משלים של גביית ראיות, היא החלטה נדירה.

ביולי 2012 זוכה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מהאישומים בתיק זה בכך שקיבל כספים שלא כדין ממוריס טלנסקי.

בהחלטת בית המשפט העליון - שהתקבלה כ-9 חודשים אחרי שהעליון דן בערעור שהגישה המדינה על הזיכוי של אולמרט - נקבע כי על המחוזי לבחון את הראיות החדשות, בדמות הקלטות שיחות טלפון בין שולה זקן לבין אולמרט וכן את היומנים שניהלה זקן כשעבדה לצד אולמרט. לדברי המדינה, ראיות אלה מוכיחות מעל לספק סביר כי אולמרט השתמש בכספי טלנסקי לצרכיו הפרטיים ובכך עבר על החוק.

זקן - שמרצה בימים אלה את העונש של 11 חודשי מאסר שנגזר עליה בהסדר הטיעון במשפט הולילנד - תעלה לדוכן העדים ותיחקר לראשונה על תוכן הקלטות והיומנים, שעליהם סירבה להעיד בעבר.

שופטי העליון הותירו בידי המחוזי את שיקול-הדעת המלא להחליט אם להרשיע את אולמרט על סמך הראיות החדשות - או לחזור ולזכותו (בשני המקרים, התיק צפוי לחזור בגלגול נוסף לבית המשפט העליון).

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששופטי העליון נחשפו בעצמם לראיות, וכי החלטתם החריגה התקבלה רק לאחר שהם בחנו אותן בקפידה.

"ביד אחת, רומזים שופטי העליון לשופטי המחוזי כי יש להם בסיס טוב להרשיע את אולמרט; ביד השנייה, הם כותבים: 'אנחנו מחזירים את התיק אבל לא מתערבים בהחלטה'. בעיניי זו חוכמה ממש קטנה, וזה מבשר רעות עבור אולמרט, כי יש כאן מסר לשופטי המחוזי", אמר היום ל"גלובס" סנגור מוכר.

לדבריו, האופן שבו התבטאו שופטי העליון בהחלטתם מזכיר לו את ההתבטאויות של נשיאת העליון בדימוס, דורית ביניש, כאשר זו דנה בבקשה לבטל את הסדר הטיעון עם נשיא המדינה לשעבר והאנס המורשע, משה קצב. "ביניש העבירה אז מסר שיש ראיות טובות להרשיע את קצב לפחות בניסיון לאונס. את הסוף אנחנו יודעים", הוא אומר.

לדברי הסנגור, ההחלטה הזו מדאיגה במיוחד עבור אולמרט, גם כיוון שהרכב שופטי העליון שדן בערעורו הוא הרכב נוח עבורו. "חוץ מהשופט עוזי פוגלמן, שהוא מבית גידולה של ביניש, שופטי ההרכב הם קשובים וסנגוריאלים באופן יחסי", הוא אומר. "גם השופט סאלים ג'ובראן וגם הנשיא אשר גרוניס והשופטים ניל הנדל ויורם דציגר הם שופטים קשובים ופתוחים. העובדה שהם החליטו להחזיר את התיק למחוזי, לאחר ששמעו את הקלטות, גם היא סימן לא טוב עבור אולמרט".

לדברי הסנגור, לאולמרט יש בכל זאת שתי נקודות אור באפילה - הראשונה, בעובדה שזקן היא עשה הפכפכה שכבר שינתה את דעתה בעבר. "אם החקירה הנגדית של סנגורי אולמרט את זקן תהיה יעילה היא עוד עשויה למוטט את הגרסה שלה", הוא מציין.

לדבריו, נקודת האור השנייה עבור אולמרט נעוצה בכך שלשופטים קשה, על-פי רוב, לשנות את עמדתם, ושניים מבין שלושת השופטים שידונו בראיות החדשות נמנו עם ההרכב שזיכה אותו ביולי 2012. (ראש ההרכב, השופטת מוסיה ארד, פרשה בינתיים, והיא תוחלף ככל הנראה בנשיא המחוזי בירושלים, דוד חשין - ח' מ').

לדברי עורך דין בכיר אחר, המקורב לפרקליטות, מהחלטה עולה בבירור כי שופטי העליון סבורים כי הראיות החדשות עשויים להביא להרשעתו של אולמרט.

אותו גורם מסתמך בדבריו, בין היתר, על כך שהשופט יורם דנציגר - שנחשב שופט סנגוריאלי ושהתנגד בתחילה לבחינת הראיות על-ידי העליון, בטענה כי הדבר פוגע יתר על המידה בעיקרון סופיות הדיון ובזכויות אולמרט כנאשם - שינה את דעתו.

"אם אתה קורא את ההחלטה של דנציגר על החזרת התיק למחוזי בהשוואה לדעה שהביע קודם לכן, שלא צריך לבחון את הראיות החדשות - אתה מבין שעם כל הגישה הסנגוריאלית שלו, אחרי שהוא שמע את הקלטות, זה כנראה זיעזע את תפיסת הצדק הבסיסית שלו וגרם לו להצטרף לדעת הרוב", אומר עורך הדין.

לדבריו, "אפילו דנציגר - שחושב שיש פה פגיעה קשה בזכות אולמרט כנאשם שלא יחזרו אחורה לאמצע ההליך המשפטי נגדו - לא יכול לחיות עם זה שהראיות הללו ישכבו באיזה גנזך".

יותר מכך, לדברי עורך הדין, דנציגר ושאר השופטים מבינים כי הראיות שהביאה זקן כבר נמצאות אצל העיתונות וכי יום אחד הן יתפרסמו והדבר היה מעמיד אותם באור מביך, לו הם היו מסרבים לבקשת המדינה. "הפער שבין המצב המשפטי שהיה נוצר למצב העובדתי שהיה נחשף בציבור בכל מקרה, היה מביא לביזוי מערכת המשפט. נשיא העליון, אהרן ברק, כתב פעם שבכל פעם שהמצב המשפטי מתאחד עם המצב העובדתי זה טוב", הוא מציין.

שינוי עמדה

עורך הדין משבח את יכולתו דנציגר להצטרף לדעת חבריו ולשנות את עמדתו. לדבריו, "יש מי שרואה את דנציגר כשופט סנגוריאלי מדי או כמי שמתנקם בפרקליטות. אני לא חושב שזה נכון והעובדה שבשלב הראשון הוא חשב שלא צריך לשמוע את הקלטות ובשלב השני אחרי ששמע אותן, היה מוכן לקבל את המסקנה היחידה המתבקשת, היא אות כבוד בעיניי".

גורם בתיק, עורך דין שבחן את חומר הראיות, אומר שקודם כל חשוב לדעת כי מדובר בהחלטה תקדימית. לדבריו, "נקבע כאן סטנדרט חדש ותקדימי שלא היה קיים קודם, בכל הנוגע להגשת ראיות חדשות בערעור על-ידי המדינה. זאת, על אחת כמה וכמה בנסיבות בהן הנאשם זוכה בערכאה דלמטה, וגם סדרי הדין שנקבעו הם תקדימיים" הוא אומר.

לדבריו, ב'סאב-טקסט' של ההחלטה ישנה כאן אמירה של שופטי העליון שאולמרט שיבש את המשפט. "לדעתי, המשמעות של ההחלטה היא שכבר עתה ניתן לקבוע שמהלך המדינה, במתן טובת הנאה משמעותית לזקן בדמות הקלה משמעותית בעונשה, הסתברה כמהלך נכון ומושכל".

גם גורם זה רואה בשופט דנציגר כאיש מפתח בהבנת משמעות ההחלטה. "העובדה שדנציגר, שהיה ניצי בתחילת הדרך, שינה את עמדתו ב-180 מעלות לאחר שנחשף לחומרים, היא משמעותית. לדעתי, דנציגר פשוט שמע את הקלטות והזדעזע. אנו למדים על כך גם מכך שדנציגר הילל את גרוניס בהחלטה בכותבו שהוא 'מצטרף לעמדה ולניתוח המקיף של גרוניס'. דברי החנופה שלו לגרוניס מדגימים היטב את השינוי שחל בדעתו לאחר ששמע את הקלטות".

"כשאתה לוקח את כל הדברים הללו", מסכם הגורם, "אתה מבין שבית המשפט העליון חושב שיש בראיות האלה ממש. למרות כל ההסתייגויות מקביעה סופית שהעליון מקפיד לחזור עליהן, האמירה שלו היא רצינית מאוד. השופטים יכלו להגיד שעיקרון סופיות הדיון הוא מעל הכול ולדחות את בקשת המדינה, אבל הם נהגו אחרת. הם גם דיקדקו בראיות והקשיבו לקלטות היטב. אתה למד על כך לפי הנספח להחלטה שבו הם קובעים איזה קטעים על בית המשפט המחוזי לשמוע".

בניגוד לעורכי הדין עמם שוחחנו, פרופ אורן גזל-אייל, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה, סבור שהחלטת העליון מאתמול אינה כוללת הבעת עמדה באשר לגורל תיק טלנסקי. "העליון נורא ניסה להבהיר שהוא אינו כובל את ידי המחוזי, וכי על שופטי המחוזי לשפוט את הראיות החדשות כאילו הן מובאות לראשונה בפני בית משפט", אומר גזל-אייל.

עם זאת, גם גזל-אייל מסכים כי "קיים חשש משמעותי שמועבר כאן מסר מהעליון למחוזי: 'אתם לא צריכים רק לקבל את הראיות אלא גם לשנות את ההחלטה'". גזל-אייל מציין כי בהחלטה אין ביקורת על פסיקת בית המשפט המחוזי בתיק. "המחוזי לא צריך להרגיש כאילו הפכו את החלטתו. הוא לא ראה ראיה מסוימת כי הוא לא יכול היה, ועכשיו הוא יראה אותה ויחלט מחדש".

- העליון החזיר את התיק למחוזי בגלל שהראיות החדשות הן חזקות בעיניו

גזל-אייל: "לדעתי, נקודת המפתח בהחלטה להחזיר את התיק למחוזי היא האמירה של שופטי העליון שיש אינדיקציה מספיק חזקה לכך שהחומרים לא הובאו בפני מחוזי בעת שהתנהל המשפט שם, באשמתו של אולמרט. נכון שהם קובעים כי זו אמירה שהיא רק לצורך החלטתם, וכי אי אפשר להסתמך עליה בעתיד בשאלה אם אולמרט השפיע על זקן; ואולם, לצורך ההחלטה בסוגיית גביית הראיות הם קובעים שסביר להניח שאולמרט השפיע על זקן שלא להעיד ובכך מנע את הבאת הראיות במועד. זו בעיניי הסיבה המרכזית לכך שהעליון קיבל את בקשת המדינה, ולא טיב הראיות שבחן".

- האם קיימת בעיה בכך שהשופטת מוסיה ארד שישבה בראש הרכב השופטים שזיכה את אולמרט, פרשה?

"החשש היחיד הוא ששופט אחר יצטרך ללמוד חומר רב שאינו מכיר. מצד שני, המקרה הזה יותר קל, כי ארד היא רק שופטת אחת מהרכב של שלושה שופטים. אם מדובר היה בשופט בדן יחיד, הקושי הוא יותר גדול".

- האם מעכשיו נראה עוד מקרים דומים של החזרת תיקים מהעליון להשלמות במחוזי?

"אני לא חושב. מדובר במקרה חריג מאוד, ואני לא מאמין שהמדינה תתחיל לעשות את זה הרבה. פה יש ראיות שיש סיכוי שישנו את התוצאה ויש אינדיקציה שהם לא הובאו עד כה בשל התנהגות פסולה של הנאשם. זו קומבינציית אירועים שהיא מאוד חריגה".

ראיות מכריעות?

החלטת שופטי העליון להחזיר את תיק טלנסקי למחוזי לשמיעת הראיות החדשות מעידה על כך שלולא הראיות הם היו דוחים את ערעור המדינה בתיק טלנסקי? לדברי פרופ' גזל-אייל אין קשר בין הדברים. "אי אפשר לדעת מה השופטים היו מחליטים אלמלא הראיות החדשות. אני חושב שהם החליטו בינתיים לא להחליט בערעור, אז אתה לא יכול להסיק בינתיים מסקנות בעניין זה".

עורכת דין העוסקת בתחום הצווארון הלבן, חושבת אחרת. לדבריה, ההחלטה עשויה לרמוז על כך שהעליון היה דוחה את ערעור המדינה על זיכוי אולמרט בפרשת טלנסקי. "להבדיל מהשופט דוד רוזן, שהחליט לא לשמוע את העדות של זקן במשפט הולילנד, כי הוא התבקש לעשות זאת רגע לפני שפירסם את הכרעת הדין שבה החליט להרשיע את אולמרט בשוחד - כאן, החליטו השופטים כן לשמוע את הראיות. אולי זה מלמד שבלי הראיות הנוספות הם לא היו משנים את ההחלטה בתיק טלנסקי", היא אומרת.

החלטת העליון: "טיב הראיות" הוביל לפתיחת התיק מחדש

בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון את בקשת פרקליטות המדינה להציג בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שזיכה את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מהאישומים בפרשת טלנסקי (מעטפות הכסף), את הראיות החדשות נגדו. הראיות כוללות הקלטות של אולמרט ויומנים אלקטרוניים שקיבלה הפרקליטות משולה זקן, ראש לשכתו לשעבר. בית המשפט העליון קבע שהתיק יוחזר למחוזי בירושלים רק לשם שמיעת עדותה של זקן בנוגע לחלקים הרלוונטיים בהקלטות וביומנים, והיא תישאל ותיחקר עליהם בלבד.

"נוכח טיב החומרים שהוצגו על-ידי המדינה, ראוי שחומרים אלה יובאו בפני בית המשפט המחוזי, על מנת שישקול את הכרעתו לאורם", כתבו שופטי העליון, הנשיא, אשר גרוניס והשופטים, עוזי פוגלמן, יורם דנציגר, ניל הנדל וסלים ג'ובראן. לדברי השופטים, לאולמרט יתאפשר להתגונן מפני הראיות החדשות, ו"לאחר מכן על בית המשפט המחוזי לשוב ולשקול את הכרעתו באשר לפרשת טלנסקי, ופרשה זו בלבד, ולתת פסק דין משלים בעניין".

העליון הבהיר כי אינו מביע עמדה בדבר השלכת הראיות הנוספות על תוצאת המשפט, ולבית המשפט המחוזי מסור שיקול-דעת בעניין. הראיות החדשות שיוצגו למחוזי התקבלו מזקן במסגרת המגעים עמה במשפט הולילנד, שבו הורשע אולמרט בשוחד ונדון ל-6 שנות מאסר. לאחר שזקן שבה והציגה ראיות חיצוניות, חפציות, ובעיקר קלטות, שלא היו בידי המדינה - הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו נדונה זקן רק ל-11 חודשי מאסר בתיק הולילנד.

בין יתר הראיות המדוברות שנמסרו למדינה יש שתי קלטות, שבהן נשמעים אולמרט וזקן משוחחים ביניהם בהקשר הרלוונטי לתיק טלנסקי. לטענת הפרקליטות, השיח הזה - יחד עם הרישומים ביומניה של זקן - מתירים באופן ברור את הספק שהטריד את בית המשפט המחוזי ושעמד בשורש זיכויו של אולמרט בפרשת טלנסקי. אולמרט זוכה על-ידי המחוזי מהאישום כי בעת שכיהן כראש העיר ירושלים וכשר התמ"ת, קיבל מאיש העסקים האמריקאי, מוריס טלנסקי, מאות אלפי דולרים שלא דווחו כדין, חלקם בתוך מעטפות ובמזומן. אולמרט טען כי הכספים שימוש רק לצרכים פוליטיים, ובית המשפט קבע כי אין ראיה שמדובר בכספים ששימשו לצרכים פרטיים, ולפיכך זיכה אותו.