פנסיית חובה לשכירים: האם אתם מבינים למה אתם זכאים?

חובת החיסכון הפנסיוני לשכירים בישראל קיימת מאז 2008, בעקבות פרסומו של צו ההרחבה לפנסיית חובה בסוף 2007. צו זה נחתם על ידי שר התמ"ת דאז (משרד הכלכלה היום), בעקבות הסכמה בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים המייצגים את המעסיקים לבין הסתדרות העובדים. הצו הכניס מאות אלפי עובדים חדשים למעגל החוסכים לפנסיה, ושיעורי ההפקדות הלכו ועלו בהדרגה.

ב-2011 הצו התעדכן ונקבעו שיעורי הפקדה סופיים גבוהים יותר, המיושמים החל מהשנה. שיעורי ההפקדות עומדים היום על 17.5% (6% לפיצויים על חשבון המעסיק, 6% לתגמולים על חשבון המעסיק ו-5.5% לתגמולים על חשבון העובד); השכר שממנו מבוצעות ההפקדות הוא שכר העובד, ולא עוד השכר הממוצע במשק (כ-9,090 שקל, נכון למועד כתיבת שורות אלו).

למרות התקופה הארוכה יחסית שהצו כבר אתנו, כדאי אולי להאיר מספר היבטים מעשיים הקשורים לצו זה, לאור שאלות רבות המופנות אלינו ומלמדות על פערים ביישומו.

מועד הזכאות

הזכאות של עובד חדש להפקדות מתחלקת בין שני סוגי עובדים:

עובד המגיע ללא חיסכון קיים, יהיה זכאי לתחילת הפקדות בתום 6 חודשים ממועד תחילת עבודתו; לעומתו, עובד המבוטח בחיסכון פנסיוני במועד תחילת עבודתו, יהיה זכאי להפקדות מיום עבודתו הראשון. במקרה כזה ההפקדה הראשונה תתבצע לאחר 3 חודשים מיום תחילת העבודה (או בתום שנת המס, אם חלה קודם לכן) רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו, כך שהעובד שומר על רצף החיסכון שברשותו.

עולה השאלה, האם חובת ההודעה על תוכנית קיימת חלה על העובד או שמא חובת הבירור אודותיה חלה על המעסיק? צו ההרחבה לא הגדיר את האחראי אלא דיבר על זכאות בלבד.

ברור כי קיים אינטרס מובהק לעובד להודיע למעסיקו החדש על תוכנית פנסיונית קיימת, אולם עובדים רבים לא מודעים לזכותם זו.

לעתים העובדים אף לא מודעים לחיסכון הפנסיוני, שהם מביאים איתם ממעסיקים קודמים. המתנה של 6 חודשים, הנובעת מחוסר ידיעה כזה, עלולה לפגוע ברצף החיסכון והכיסויים הביטוחיים של העובד.

למעסיקים המשלמים לעובדיהם לפי צו ההרחבה, אנו ממליצים לכלול שאלה בגין חיסכון פנסיוני קיים כחלק מתהליך הקליטה של העובד.

סוגיה נוספת הקשורה בחיסכון פנסיוני קיים, היא זכות הבחירה של העובד בתוכנית הפנסיונית שלו. זכות זו קיימת לעובד, בין אם הוא מביא איתו תוכנית פנסיונית קיימת ובין אם לאו.

הסדר מיטיב

עוד נקבע, כי צו ההרחבה לא יחול במקרים שבהם העובד זכאי להסדר פנסיוני מיטיב. קביעה זו נועדה להוסיף חוסכים חדשים ולא לפגוע בחוסכים הקיימים, שנהנו מהפקדות לפי הסכמים קיבוציים, אישיים ואחרים.

מהו הסדר מיטיב? צו ההרחבה קובע, בלשון השלילה, כי החל מינואר 2014 הסדר שבו סך שיעור ההפקדה נמוך מ-17.5% משכרו של העובד - לא ייחשב הסדר מיטיב.

אנו מכירים כיום מספר רב של אפשרויות להפקדות לחיסכון פנסיוני הקיימות שנים רבות, וביניהן 18.33% (ולעתים בנוסף גם הפקדה לאובדן כושר עבודה), 19.83%, 20.5% (בקרנות הפנסיה הגירעוניות) וכן הלאה.

סך ההפקדות בהסדרים אלו עולה כמובן על 17.5% האמורים בצו ההרחבה, ולכאורה הם נחשבים כהסדר מיטיב.

אך יש שטענו שאין די בכך, ונדרש לא רק שסך ההפקדות יעלה על 17.5% אלא גם שכל אחד מרכיבי ההפקדה יעלה על רכיב ההפקדה האמור בצו ההרחבה. כך, לדוגמה, אם שיעורי ההפקדה לתגמולי עובד או מעסיק עומדים על 5%, יש צורך שלא יפחתו מ-5.5% או 6% בהתאמה.

סוגייה זו טרם הוכרעה והועברה לבדיקתו של משרד הכלכלה בתחילת 2014. לכן, ברוב המקרים אנו לא מבחינים בשינויים בהפקדות לתגמולים, שבוצעו אצל חוסכים שהוגדרו תחת הסדר מיטיב קודם ל-2014.

*** הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים