קריסת אופן גלרי: "העובדים משלמים על שגיאות המנהלים"

כך אומר שמואל דונרשטיין, שניהל מו"מ שכשל לרכישת החברה ‏‎■ חברת מזונייט, שהגישה בקשה להקפאת הליכים בגין חובות של 77 מיליון שקל: "המצוקה התזרימית נובעת ממשבר ניהולי" ■ ביהמ"ש מינה לחברה נאמן זמני

אופן גלרי / צילום: תמר מצפי
אופן גלרי / צילום: תמר מצפי

בית המשפט הוציא צו הקפאת הליכים לחברת מזונייט, הבעלים של יצרנית הדלתות הוותיקה והגדולה בישראל "אופן גלרי" ושל "מפעלי עץ כרמיאל", ומינה את עו"ד רונן מטרי ממשרד מטרי-מאירי לנאמן הזמני של החברה, שנקלעה לחובות בהיקף של כ-77 מיליון שקל.

זאת, לאחר שבסוף השבוע (ה') הגישה החברה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה להקפאת הליכים כנגדה, עקב חובותיה ועקב החשש לעתידה ולעתיד 170 עובדיה אם יוגשו בקשות של נושים לפירוקה.

הבוקר (א') הוגשה לבית המשפט עמדת כונס הנכסים הרשמי לבקשה, שהודיע כי בשלב זה הוא אינו מתנגד למתן צו הקפאת הליכים ולמינוי הנאמן הזמני, בכפוף לכך שבזמן זה החברה לא תנוהל בצורה גירעונית מבחינה תזרימית.

הכנ"ר ציין עוד כי מהבקשה עולה כי בשלב זה קיימים לחברה עדיין מקורות כספיים המתירים לה להפעיל החברה כ"עסק חי".

השופט אברהם יעקב הורה לנאמן לפעול לפי התנאים המפורטים בעמדת הכנ"ר - הפעלת החברה עם תזרים מזומנים חיובי.

חשבון הבנק הוקפא

חברת מזונייט היא אחת מ-3 החברות הגדולות בישראל לייצור ושיווק של דלתות עץ, וכן עוסקת בייצור ושיווק דלתות מתכת. החברה מעסיקה כ-170 עובדים, רובם באזורי הפריפריה - אשקלון וכרמיאל - ומשווקת את מוצריה לסיטונאים, קבלנים וצרכנים פרטיים.

לחברה יש אולמות תצוגה בחיפה, רמת-גן ואשקלון, שם נמצא גם אחד ממפעליה (לייצור דלתות מתכת). מפעל נוסף ממקום בכרמיאל, ואילו הנהלת החברה, משרדיה ומרכז הלוגיסטיקה שלה ממוקמים בראשון-לציון.

מבקשת החברה להקפאת הליכים עולה כי החברה נקלעה למצוקה תזרימית שאינה מאפשרת לה לעמוד בתשלומים השוטפים לנושיה, והיא נאלצה בימים האחרונים לבטל צ'קים שנמסרו להם. בנוסף, צוין בבקשה כי בשבוע שעבר הקפיא בנק לאומי את חשבון הבנק של החברה.

בבקשה צוין כי המצוקה התזרימית אליה נקלעה החברה נובעת מסיבות מגוונות, ובראשן משבר ניהול שגרר אחריו ירידה במכירות החברה, שהשפיעה על רווחי החברה ועל יכולתה לגבות חובות לקוחות. זאת, בשל טענות בנוגע לאיכות המוצרים והשירות.

ההשפעה השלילית כתוצאה מהירידה האמורה - טוענת החברה - הורגשה באופן משמעותי בשנת 2013 - אז צנחו רווחיה ב-35%.

עקב ההידרדרות במצבה של החברה, נטען בבקשת ההקפאה, נקטה החברה בשנים האחרונות צעדי ייעול שונים, בהם חיזוק השדרה הניהולית, החלפת גורמי מפתח בהנהלה, צמצום מספר העובדים ב-15% בין ינואר ליולי השנה, סגירת שני סניפי תצוגה ברשפון ובראשון-לציון, שיפור איכות השירות ופעולה לגביית חובות.

במסגרת חילופי ההנהלה, ביולי 2013, נכנס לתפקיד מנכ"ל מזונייט ישראל, אבי ולדמן. ולדמן נכנס לתפקידו במקומו של דודי מנטין, ששימש כמנכ"ל החברה בשנתיים וחצי קודם לכן, ואשר סיים את תפקידו במהלך חודש יוני. קודם לכן כיהן יובל קדר כמנכ"ל מפעלי עץ כרמיאל ואופן גלרי.

במקביל, מזונייט העולמית, בעלת המניות של החברה, העמידה לחברה הלוואות בסך של למעלה מ-50 מיליון שקל. ואולם, נטען בבקשה, הגם שקיימות אינדיקציות לכך שצעדי ההתייעלות נושאים פרי (ובין היתר ניכר גידול של 50% בהזמנות מהחברה ב-2014 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד), "החברה עודנה חווה תזרים מזומנים שלילי, אשר משקף גירעון של כ-800 אלף עד מיליון שקל בחודש".

תנאי לאשראי נוסף

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ליזה חדש, נטען עוד כי בעקבות כישלון משא-ומתן שנוהל עם רוכש/משקיע פוטנציאלי לפני ימים ספורים, הודיעה מזונייט העולמית כי אין בכוונתה להעמיד לחברה אשראי נוסף, אלה אם החברה תיכנס להקפאת הליכים. במקרה שכזה הבהירה החברה העולמית כי היא תהיה מוכנה להעמיד אשראי נוסף לחברה בהיקף 100 אלף דולר, כדי לשמור על רציפות בתשלום משכורות העובדים.

"במצב דברים זה", נכתב בבקשה, "קיים חשש כי ככל שלא יינתן צו הקפאת הליכים מיידי, נושים של המבקשת ינקטו כבר היום פעולות חד-צדדיות, אשר יגרמו נזקים חמורים לנכסי החברה ויותירו את יתר הנושים מול שוקת שבורה".

מנגד, נטען כי מינויו של עו"ד מטרי לנאמן בהקפאת הליכים תאפשר להפעיל את החברה כ"עסק חי", כדי למכור אותה או את פעילותה ונכסיה תוך מיקסום התועלת לנושים.

בבקשה צוין כי "עצירת הגלגלים" של החברה בשל המצוקה התזרימית שבה היא נתונה, ולו לזמן קצר, עלולה להוביל לתוצאות בלתי הפיכות, בהן אובדן לקוחות והפסקת הפעילות העסקית עם ספקי חומרי הגלם, דבר שיביא לשיתוקה של החברה ולסתימת הגולל על סיכויי הבראתה - ובהכרח, יגרום גם לפיטורי עובדים נוספים, אם לא כולם.

"כתוצאה מכך", נכתב בבקשה, "ייגדע מקור פרנסתם של כ-170 עובדים ושל ספקים רבים", ולכך תהיה השפעה דרמטית עבור בתי-אב רבים בכרמיאל ובאשקלון, מקום המפעלים היצרניים של החברה".

יצוין כי בהסכמתו להקפאת ההליכים ולמינוי נאמן זמני, ציין הכנ"ר כי ייתכן שיש בעיה של סמכות מקומית של בית המשפט במחוז מרכז לדון בבקשה להקפאת ההליכים, כיוון שהכתובת הרשומה של החברה הינה בכרמיאל. החברה, מצידה, מפנה לעובדת מושבה של הנהלתה ומרכזה הלוגיסטי בראשון-לציון, ולכן הכנ"ר ציין כי הוא משאיר את שאלת הסמכות המקומית לשיקול-דעתו של בית המשפט.

השופט יעקב ביקש את תגובת החברה לסוגייה ולשאלה אם יש צורך להעביר את הדיון בבקשה לבית משפט באזור הצפון.

מזונייט: 170 עובדים, חובות של 76 מיליון שקל ונכסים בעלות של 44 מיליון שקל

חברת מזונייט הישראלית היא חברה פרטית, הפועלת בארץ משנת 1968 ועוסקת בייצור ושיווק דלתות פנים ודלתות חוץ מעץ וממתכת. החברה מוחזקת בבעלות מלאה על-ידי חברת מזונייט הקנדית, העוסקת בייצור, מכירה ושיווק דלתות ברחבי העולם. בין השנים 1993-2003 נסחרו מניותיה של מזונייט ישראל בבורסה בתל-אביב, אך בהמשך נמחקו מהמסחר.

כיום, לאחר צעדי ייעול ופיטורים, מעסיקה החברה כ-170 עובדים, מתוכם כ-80 עובדים בכרמיאל, כ-60 עובדים במפעל באשקלון וכ-30 עובדים באולמות התצוגה, במרכז הלוגיסטיקה וההפצה ובהנהלת החברה.

בבקשה להקפאת ההליכים של החברה מפורטים חובותיה, ובהם חוב בהיקף כ-4.08 מיליון שקל לנושים בזכות קדימה - מתוכו חוב של כ-3.4 מיליון שקל לעובדים וכ-685 אלף שקל למוסדות ורשויות בגין שכר דירה וארנונה; חוב בהיקף כ-3.7 מיליון שקל לבנק לאומי בגין הלוואה, ועוד כ-1.5 שקל חוב בגין ערבויות בנקאיות שהעמיד לספקים בחו"ל וגורמים נוספים; וכן חוב לנושים רגילים, הכולל הלוואות בעלים, בהיקף של כ-67.7 מיליון שקל.

מנגד, בבקשה צוין כי לחברה יש נכסים בעלות מופחתת של כ-43.6 מיליון שקל, בהם חובות של לקוחות בהיקף כ-36 מיליון שקל (חלקם חובות ישנים שככל הנראה לא ניתן לגבותם); צ'קים וכרטיסי אשראי בסך כ-5.4 מיליון שקל; מלאי בשווי כ-10.6 מיליון שקל; קרקע ומבנה בכרמיאל בשווי של כ-1.4 מיליון שקל; ורכוש נוסף בשווי של כ-6.4 מיליון שקל.

שמואל דונרשטיין: "גודל השבר שגיליתי בחברה היה נורא"

איש העסקים והתעשיין הוותיק שמואל דונרשטיין, מנכ"ל ויו"ר רב-בריח, הוא הקונה אשר ניהל בחודשים האחרונים משא-ומתן לרכישת מזונייט ישראל והבראתה - כך נודע ל"גלובס".

בבקשת הבראת ההליכים שהגישה החברה צוין כי בחודשים החולפים ניהלה החברה משא-ומתן עם רוכש פוטנציאלי, אך לפני מספר ימים המשא-ומתן כשל.

ל"גלובס" נודע כי הרוכש הפוטנציאלי הוא כאמור דונרשטיין, אשר היה בעבר בעלים של החברה, במשותף עם חברת מיזונייט הקנדית, אך מכר לה את חלקו ב-2005. עד שנת 2007 המשיך דונרשטיין לכהן כיו"ר מפעלי עץ כרמיאל וכסגן בכיר בקונצרן מזונייט העולמי, אך ב-2007 בחר להתנתק מהחברה.

בשיחה עם "גלובס" סיפר דונרשטיין על המשא-ומתן שכשל לרכישת החברה ועל מצבה של החברה. "הייתי הקונה שהיה אמור לקחת את החברה. הצעתי לבעלים הצעה לרכוש את פעילות החברה ולא את המניות, משום שגודל השבר שגיליתי בחברה היה נורא, ולא רציתי לקחת על עצמי לקנות את המניות של החברה עם כל ההשלכות המשפטיות והאחרות שיש לכך.

"רציתי לקנות את החברה כמו שרכשתי את רב-בריח (ב-2008 רכש דונרשטיין את יצרנית הדלתות רב-בריח תמורת 78 מיליון שקל, לאחר שנקלעה לקשיים ולהקפאת הליכים, א' ל'-ו'), אבל הם משכו את הזמן, ובסוף הגיעו למסקנה שעדיף להם להרים ידיים ולברוח, ולא למכור לי את המניות".

לדברי דונרשטיין, הרמת הידיים של הבעלים של החברה ומנהליה, במסגרת המשא-ומתן, דורשת בדיקה יסודית של הנאמנים. "טוב יעשו הנאמנים אם יבחנו את הרמת הידיים של המנהלים והבעלים. הנאמנים של החברה צריכים לדעתי לעשות הרמת מסך על בעלי המניות האמריקאים ועל המנהלים הבכירים של השנים האחרונות שמשכו משכורות ענק, אבל ניהלו את החברה בצורה מחפירה.

"הסוף הוא שעוד פעם העובד מכרמיאל, זה שמושך 6,000-7,000 שקל בחודש, משלם על שגיאות של מנהלים שנוסעים במכוניות פאר ומסתתרים מאחורי כרטיסי ביקור של מנכ"לים. וזו טרגדיה נוראה".

- אתה מתכוון להציע הצעה לרכישת החברה במסגרת הקפאת הליכים?

דונרשטיין: "החברה במצב גרוע מאוד. מאחר שהם ניהולו משא-ומתן למכירת החברה בארבעת החודשים האחרונים, החברה הפסיקה להשקיע במלאי, בצבר עבודות, בשיווק ובטיפול במכונות - לכן היא נמצאת במקום רע מאוד. אבל אני מכיר את הגרעין הוותיק של החברה - 45 איש שעובדים שם בעשרות השנים האחרונות, חלקם 40 שנה - ואני מכיר את היכולות שלהם, ולכן אם אני אציע הצעה לרכישת מניות החברה, זה יהיה בעיקר כדי לעשות מעשה צודק כלפי העובדים.

"וגם אם אני לא אזכה לרכוש את החברה, אני מאחל לאותו ציבור עובדים ותיק בחברה - שהיה אם החברה תיסגר, חלקם יהיו שומרי-סף בקניונים, וחלקם יהפכו למובטלים למשל לשארית חייהם - שיבוא מישהו ראוי ויציל את החברה הזאת".

דונרשטיין משווה זאת לרכישת רב-בריח. "קיבלתי את רב-בריח מהקפאת הליכים עם 160 איש, והיום החברה מעסיקה 600 איש, מה שאומר כי ניהול של אנשים שמבינים בתעשייה, עם נכונות של בעלים להשקיע בחברה ועם מעשים נכונים, יכולים להפוך חברה כושלת למצליחה".

דונרשטיין נכנס אל רב-בריח עם ניסיון בתחום ייצור הדלתות, לאחר תקופה ארוכה של בעלות משותפת וניהול במזונייט. ב-1998 קנה בשיתוף קונצרן הדלתות הקנדי, מזונייט, את מפעלי עץ כרמיאל, שהייתה אז יצרנית דלתות פשוטות לקבלנים בלבד, אך עם השנים התרחבה והפכה ליצרנית הדלתות הגדולה בארץ.

לדבריו, כמי שבחן בחודשים האחרונים את החברה לצורך רכישת פעילות (במסגרת דיו-דיליג'נס), יש לתלות היום את כישלון החברה במנהלים קודמים, שגרפו משכורות-עתק, אך ניהלו אותה באופן כושל ורשלני.

"כשעזבתי את החברה ב-2007 היו בקופה שלה 15 מיליון שקל, והיא הייתה יעילה, רווחית ונתנה שירות מעולה. מפעלי עץ כרמיאל ב-2007 הייתה חברה מצוינת. באותה תקופה באה מזונייט האמריקאית והחליטה להביא יו"ר חדש - שכולם יודעים את שמו. אותו יו"ר מינה חבר ילדות למנכ"ל, ובשנים הראשונות הם הרסו את החברה עד היסוד.

"הם המציאו צל הרים כהרים והטילו מורא על עובדים, שחלקם עזבו. לאחרונה זרקו את המנכ"ל הקודם והביאו מנכ"ל חדש, אבי וולדמן, שבששת החודשים האחרונים עושה מאמצים עילאיים לשפר את מצב החברה, אך התהום מאוד עמוקה".

חובות מזונייט
 חובות מזונייט