גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותפים לדבר עבירה

מיסוי עבריין שעמד לדין ונשא בעונש - עונש נוסף האסור בדין

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

אחד הכללים הבסיסיים בחוקי המיסוי בישראל הוא שגם הכנסה שמקורה בפעילות לא חוקית חייבת במס: שהרי אין סיבה למסות נישומים ישרי-דרך ולהעניק פרס לעבריינים ולפטרם ממס.

עם זאת, יש להבחין בין כמה מצבים. כשהעבריין אינו צפוי להחזיר את רווחי פרי מעלליו, כגון סרסור או סוחר סמים, שהסיכוי שיחזיר את רווחיו קלוש - הוא אכן חייב במס מלא.

אולם המצב שונה כאשר מדובר בעבירות של גניבה, מעילה באמון, דמי שתיקה, שוחד והפרת אמונים. בעבירות אלה, כשהעבריין נתפס, הנפגעים מהעבירה, לרבות המדינה, זכאים לתבוע ממנו את השבת השלל על-פי דיני הנזיקין, החוזים, השומרים ו/או עשיית עושר ולא במשפט, בנוסף לסנקציה הפלילית.

לדוגמה, כשעובד מינהל מקבל שוחד, המינהל רשאי לתבוע מהעובד את כל הסכומים שקיבל. באותם מקרים שבהם העבריינים אכן מחזירים את שללם, מתעוררת השאלה אם הם חייבים במס הכנסה.

התעקשות למסות את הירשזון

היום ברור כי התעשרות - במובנה הרחב - היא תנאי הכרחי למיסוי הכנסות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הגדיר בזמנו את בסיס המס בדרכו המדויקת והמתומצתת כ"התעשרות ממומשת ממקור".

התעשרות פירושה גם צריכה פרטית, חיסכון והשקעה. אם הנישום החזיר את כל שללו באותה שנת מס שבה ההכנסה הגיעה לידיו, הרי שהוא לא התעשר, ולכן אין לחייבו במס. הסוגייה הופכת למורכבת יותר כאשר העבריין השיב את הכספים בשנת מס מאוחרת.

מחקר המתפרסם בספר לפידות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית מנתח מספר פסקי דין שניתנו לאחרונה, בענייניהם של מגיד, עמי כהן, הירשזון ודמארי. עבריינים אלה נתפסו, הועמדו לדין, ישבו בכלא - והחזירו את שללם לאחר שחלפו כמה שנים.

עמדתו של פקיד השומה לא הייתה עקבית. בפרשות מגיד וכהן הוא הסכים "לפנים משורת הדין" (בניגוד להוראה מפורשת בחוק) לחייב במס רק את הסכומים שהעבריינים לא החזירו. בפרשות הירשזון ודמארי פקיד השומה התעקש למסות את שני הנישומים הללו על כל הסכומים שגנבו בשנת המס, על אף שבסופו של דבר הסכומים הוחזרו בחלקם (בפרשת הירשזון) או כולם (בפרשת דמארי).

בתי המשפט אישרו את עמדתו של פקיד השומה. להערכתי, פקידי השומה שגו.

עיקר הדיון התרכז בשאלה לא נכונה: האם החזר כספי השלל מהווה הוצאה בייצור ההכנסה של העבריינים. להערכתי, השאלה הנכונה היא, האם לעבריינים נוצרה בכלל הכנסה חבת מס?

אם בתי המשפט היו דנים בשאלה הנכונה, סביר שתשובתם הייתה שלילית. כשנישום מקבל סכום, וכנגדו יש התחייבות להחזיר את הסכום בערכו המלא - לא נוצרה לו הכנסה.

לדוגמה, קבלת הלוואה בריבית מקובלת בשוק אינה חייבת במס. אם ההלוואה היא בריבית נמוכה מהריבית המקובלת, רק ההפרש בין הריבית המשולמת לבין הריבית המקובלת חייב במס, כקבוע בסעיף 3(ט) לפקודה: הלווה התעשר בגובה הריבית הנחסכת, קרי, ההפרש בין המזומנים שקיבל לבין הערך הנוכחי של התחייבותו.

כך גם כאשר אדם שקיבל כספים שלא כדין. המשפט האזרחי מניח שהוא חייב להשיבם במלואם - בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. מכוח דוקטרינת הנאמנות הקונסטרוקטיבית שאומצה בדין הישראלי, העבריין חייב גם להשיב את הרווחים שהפיק מכספים אלה. אם החזירם במלואם - הוא לא התעשר. ובהיעדר התעשרות, אין הכנסה חייבת במס.

פקידי השומה ובתי המשפט נתלו בעובדה שהשבת הכספים התרחשה בשנת מס שונה (מאוחרת יותר). הם בחנו אם השבת הכספים מהווה "הוצאה בייצור ההכנסה" והגיעו למסקנה שלילית.

בכך הם התעלמו מדברים חד-משמעיים שהשמיע השופט אלפרד ויתקון לפני יותר מ-40 שנה במקרה שבו חברה קיבלה הכנסה (חוקית) בשנה 1, נתבעה להחזיר והחזירה בפועל בשנה 4. גם שם פקיד השומה חייב אותה במס על ההכנסה בשנה 1, והסכים להתיר לה לנכות את הסכומים שהחזירה בשנה 4, שבה לא הייתה לה הכנסה אחרת. החברה הגישה ערעור, ובית המשפט העליון דן בעניין בשנה 4, לאחר שהחברה החזירה את הסכומים.

השופט ויתקון דחה את גישת פקיד השומה, וקבע כי אין להתעלם מהמידע שהתגבש בעת הדיון בבית המשפט ולגשש באפלה כשהעובדות כבר ברורות. התנהגות כזו יוצרת "עוול משווע". אם לחברה היו רווחים בשנה 1, ופקיד השומה גובה ממנה את המס המלא, וכשהחוב מתגבש והחברה תבקש להשיבו, לא יהא בידיה הסכום. וכך נוצר מצב בחברה ש"את רוב רווחיה לקח האוצר, והיא עומדת לפני שוקת שבורה".

בית המשפט ממשיך בראייתו המקיפה: "אילו אמרה החברה שהיא רשאית לראות ברווחיה רווחים, אף בלי להביא בחשבון את תביעת היורשות, היינו רואים בכך קלות-דעת וחוסר אחריות, ואינני מאמין שהאוצר מעוניין לעודד התנהגות כזאת".

פגיעה בקניין הפרטי

גישה זו מקבלת משנה-תוקף היום, בעידן החוקתי, כשברור שעמדתו של פקיד השומה גם פוגעת בקניין הפרטי.

לדוגמה: נישום מתחיל את פעילותו הרגילה כשיש לו הון עצמי של 500 אלף שקל. הוא זוכה למשכורת שנתית של 80 אלף שקל, שעליה הוא משלם מס הכנסה בשיעור ממוצע של 20%. יתרת הכנסתו נטו משמשת לצריכה פרטית. בנוסף, הוא גונב מהמעביד 1.2 מיליון שקל, נתפס כעבור שנה, ומשיב למעביד את הסכום המלא (קרן בתוספת ריבית והפרשי-הצמדה). נניח ששיעור המס על סכום הגניבה הוא 40%, והנישום משלם מס בסכום של 480 אלף שקל. הפגיעה בקניינו ברורה: הונו העצמי ירד מ-500 אלף שקל ל-20 אלף שקל.

עמדתו של פקיד השומה מהווה גם סטייה מעיקרון מקודש במשפט: אין מענישים עבריין פעמיים על אותה עבירה. כיוון שהעבריין הועמד לדין פלילי ונשא בעונש שהושת עליו, מיסויו - גם כשלא התעשר - מהווה למעשה עונש נוסף האסור בדין הישראלי.

■ הכותב הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם