המשק צפוי לצמוח ב-2014 ב-2% בלבד לעומת 3.2% ב-2013, כך מעריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך נתונים ראשוניים לשמונת החודשים הראשונים של השנה. במונחי צמיחה לנפש מדובר בצמיחה אפסית ואף שלילית. נתונים מפורטים יפורסמו בסוף אוקטובר.
לרגל פרסום השנתון הסטטיסטי ל-2014 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלל נתונים כלכליים המעידים על ההאטה בפעילות הכלכלית: התוצר העסקי במשק צפוי לגדול ב-1.8% לעומת 3.4% ב-2013, יבוא הסחורות והשירותים יעלה ב-2.6% לעומת ירידה של 2.7% בשנה שעברה.
יצוא הסחורות צפוי לגדול ב-2.9% לעומת ירידה של 0.3% ב-2013. הפגיעה בתיירות בעקבות צוק איתן מורגשת עם תחזית לירידה של 3.2% בהכנסות מתיירות. גם בחקלאות נרשמה ירידה של 1.9%, התעשייה ללא יהלומים צפויה להתכווץ בשלוש עשיריות האחוז.
ענף השירותים, ללא תיירות צפוי לרשום עלייה של 4.2%. הצריכה הפרטית צפויה לגדול ב-3.3% כמו בשנה שעברה, הצריכה הפרטית לנפש תגדל ב-1.4% - כמו בשנה שעברה.
ההוצאה לצריכה ציבורית תגדל ב-3.1% לעומת 3.5% ב-2013. הצריכה הבטחונית תגדל ב-4.1% (4.7%) והצריכה האזרחית ב-2.8% (3.1%) ב-2013.
מרבית האינדיקטורים הכלכליים לביקוש המצרפי במשק נמצאים בירידה ומצביעים על התכווצות בביקושים: מדובר ביצוא הסחורות ללא יהלומים, יבוא מוצרי הצריכה, יציאות ישראלים לחו"ל, כניסות תיירים לישראל, מדד הייצור התעשייתי, פדיון ענפי המשק, יבוא תשומות, מספר המועסקים, משרות שכירים. מדד המחירים לצרכן נותר יציב ועליות נרשמו בשני אינדיקטורים בלבד: מכירות במסחר הקמעונאי ומכירות בכרטיסי אשראי.
מנתוני השנתון הסטטיסטי עולה עוד כי ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2013 ב-1.2% לעומת 2012. במחירים שוטפים הסתכמה ההוצאה הלאומית לבריאות ב-79.3 מיליארד שקל, שהיו 7.6% מהתמ"ג. חלקו של המימון הפרטי המשיך לגדול והגיע ב-2013 ל-40% מההוצאה הלאומית לבריאות, לעומת 38% בשנת 2012.
מתוך המימון הפרטי, הוצאות משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים (כגון, רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות. 11% מהמימון הפרטי מהווים הביטוחים הפרטיים, ו-2% הנותרים הנם הוצאות של מלכ"רים פרטיים ובתי חולים כלליים ששייכים להם. המקורות העיקריים הנוספים למימון הוצאות הבריאות היו תקציב המדינה (35%) ומס בריאות היה 24%.
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ב-2013 ל- 6.2%, בהשוואה ל-6.9% ב-2012. אחוז בני 15 ומעלה בכוח העבודה עמד ב-2013 על 63.7%, בהשוואה ל- 63.6% ב-2012.
בנק ישראל דיווח הבוקר כי המדד המשולב למצב המשק בחודש אוגוסט נותר ללא שינוי. זהו החודש השני ברציפות שבו נותר המדד ללא שינוי, בין השאר בעקבות ההשלכות הכלכליות של מבצע צוק איתן המצב הביטחוני. נתוני הייצוא בלטו לרעה במדד חודש אוגוסט עם ירידה של 6.7% בייצוא הסחורות וירידה של 4.8% בייצוא השירותים.
המדד הושפע לרעה בעיקר מהירידות במדדי יצוא הסחורות והשירותים (כולל התיירות) לאוגוסט, וכן מהירידות במדד הפדיון של ענף המסחר ובמדד הייצור התעשייתי ליולי. לעומת זאת, העליות במדד יבוא מוצרי הצריכה, ובמספר משרות השכיר ביוני השפיעו לחיוב על המדד.
האוצר: "שינוי מגמה כלפי מטה"
מהאוצר נמסר בתגובה לנתונים, כי "יש שינוי מגמה כלפי מטה בפעילות הכלכלית במשק". לב דרוקר, סגן בכיר לכלכלן הראשי באוצר והאחראי על מאקרו ותחזיות ביחידת הכלכלן הראשי, אמר כי "אנחנו רואים את זה בנתוני האינפלציה, בנתוני פעילות ריאלית, בעלייה בשיעור האבטלה, למרות שבחודשיים האחרונים נעצרה המגמה המדאיגה של ירידה במספר המועסקים במשרה מלאה ועלייה במספר המועסקים במשרה חלקית".
דרוקר אמר כי העדכון האחרון של החודש שמעיד על עלייה בשיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה עומד על 6.4% מסמל את הפער שנוצר בחודשים האחרונים בין נתוני ההאטה בפעילות הכלכלית לבין שוק התעסוקה החזק.
יחידת הכלכלן הראשי העריכה רק לאחרונה כי צמיחת המשק ל-2014 תגיע ל-2.4% וייחס זאת לשיטה המתודולוגית השונה שבה משתמשים האוצר והלמ"ס לצד "פער טכני" (הקשור להתייחסות הלמ"ס לייצוא היהלומים) שאחראי לדבריו לשתי עשיריות בפער.
"התחזית שפרסמנו עדיין נכונה ואין נתונים שהתקבלו בשבועיים האחרונים שמצדיקים עדכון שלה, וצריך לזכור שנותרו מספר מועט של חודשים עד סוף השנה", הוסיף. דרוקר אמר כי ישנם גם נתונים כלכליים חיוביים בעיקר בהכנסה ממסים באוגוסט וכן הנתונים הראשוניים לספטמבר: "אי אפשר לקרוא לזה מגמה אבל זו התפתחות חיובית".
בנוסף ציין דרוקר את הפיחות בשער השקל לעומת הדולר בחודש האחרון והעריך כי השפעתו תתן את אותותיה בתוך חודשיים שלושה ותשפר את מצבו של הייצוא שסבל מירידה משמעותית בחודשים בראשונים של השנה.
בראייה גלובאלית אמר דרוקר כי יש עדכון כלפי מטה של נתוני הצמיחה לעומת התחזיות שפרסמו גופים כמו קרן המטבע העולמית בכל המשקים העיקריים בעולם. "אנחנו לוקחים היום מקדמי ביטחון על התחזית של קרן המטבע", אמר דרוקר. בראייה לטווח ארוך חזר דרוקר על תחזיות הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה שלפיהן סביבת הצמיחה של ישראל משתנה ושיעור הצמיחה הממוצע של המשק ירד מ-4% ומעלה בעשורים האחרונים לסביבות 3% בשנים הקרובות.
הסיבות העיקריות לירידת הצמיחה בטווח הארוך הן מגמות דמוגרפיות, מיצוי מהפכת הטכנולוגיה והעובדה שישראל עזבה למעשה את משפחת השווקים המתעוררים והצטרפה למועדון המדינות המפותחות והעשירות.
צריכה פרטית לנפש
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
