שנה טובה מאינטל

המממשלה למדה את לקח ביטול ההקמה של המפעל הקודם

אחת השאלות הכבדות שמרחפת סביב ההיי-טק הישראלי מאז שככו הדי הלחימה בעזה, היא השפעת מבצע 'צוק איתן' על אמונם של משקיעים זרים ביציבות השוק המקומי וההשלכות האפשריות על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות היי-טק בין לאומיות גדולות.

מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף פשטו בשוק המקומי סיפורים על אורחים רמי דרג שביטלו את ביקוריהם בארץ, על גורמים זרים - בעיקר אירופאים - שהחליטו להפסיק את פעילותם בישראל לפי שעה, על משקיעים שהביעו חשש להעמיק את מעורבותם באזור הכל כך לא יציב שלנו.

לאור כל אלה, הכרזתה של חברת אינטל על כוונתה להקים בקריית גת את מפעל הייצור החדש שלה, המתקדם ביותר מסוגו בעולם, היא בשורה משמעותית ביותר ואיתות חשוב לעולם ההיי-טק הבין לאומי. נראה שאינטל מעריכה שלמרות הכל, מדינת ישראל היא מקום מספיק בטוח ויציב, עד כדי כך שהיא מפקידה בידי העובדים הישראלים בחברה חלק חשוב מכוח הייצור העתידי שלה.

אינטל תשקיע בהקמת המפעל החדש שלה בקריית גת כ-6 מיליארד דולר. בתמורה, היא תקבל מענק של כ-300 מיליון דולר מממשלת ישראל ותיהנה ממס חברות מופחת בשיעור 5% למשך עשר שנים. המפעל החדש יוסיף כאלף עובדים חדשים למצבת כוח האדם של החברה בארץ ובמשרד הכלכלה מעריכים שכ-2,500 עובדים נוספים ייהנו מעבודות שונות הקשורות בבניית המפעל החדש.

גם הפוליטיקאים הישראלים לא החמיצו את החגיגות סביב הכרזתה של אינטל. ה'אחים' לשעבר, שר הכלכלה נפתלי בנט ושר האוצר יאיר לפיד, יצאו מגדרם - כל אחד בנפרד כמובן - כדי לפאר את פעולות משרדיהם סביב המפעל החדש של אינטל. ובצדק. נדרשו הקלות משמעותיות בתחום המיסוי ומענקים יפים, על מנת לשכנע את אינטל לבחור בישראל ולא במדינות אחרות המשחרות לפיתחה בכל זמן נתון.

כבר כתבנו כאן בעבר על עמידתה הגאה והאיתנה של ממשלת ישראל בזמן המשא ומתן בתחילת שנת 2012, בתקופת ממשלת נתניהו הקודמת, על הקמתו האפשרית של מפעל ייצור חדש של אינטל באזור בית שאן. שרי התמ"ת והאוצר דאז התחרו ביניהם מי מוכיח קשיחות יתר מול דרישותיה המפליגות של אינטל.

התלונות הישראליות על הקלות המס המוגזמות העומדות על הפרק הודלפו בנדיבות ולא איחרו להגיע לכותרות העיתונים. כל זה הוביל בסופו של דבר להחלטה להקים את המפעל ההוא באירלנד, הפחות גאה אבל היותר פרקטית, ולאובדן מקור הכנסה לאלפי עובדים בחבל ארץ ישראלי מוכה אבטלה ואי פיתוח תשתיות לאומיות, שהיו עשויות להצעיד את האזור כולו שנות דור קדימה.

נראה, ששרי הממשלה הנוכחית למדו את הלקחים הנדרשים ולקחו את התובנות הללו אל סבב הדיונים סביב מפעל הייצור החדש, סבב שלמרבה השמחה הסתיים בהסכמות מרחיקות לכת של שני הצדדים.

קרנבל פופוליסטי

נכון לתחילת שנת 2014, על פי נתונים שפרסמה אינטל לרגל חגיגות ארבעים שנות פעילותה בארץ, סך הייצוא של מפעלי החברה בישראל הגיע ל-35 מיליארד דולר. החברה השקיעה בעבר סך מצטבר של 10.8 מיליארד דולר בהקמת מפעלים ומרכזי פיתוח בישראל ומעסיקה כיום כעשרת אלפים עובדים, 60% מהם גרים דרומית לגדרה.

בהינתן מעמדה של אינטל כאחת החברות הגדולות במשק הישראלי, הן מבחינת מצבת כוח האדם שהיא מעסיקה (ושתגדל עוד יותר בעתיד עם השלמת הקמתו של המפעל החדש) והן מבחינת היקף פעילותה המסחרית כאחד מהיצואנים הגדולים ביותר בישראל, היא תמשיך לאכלס כותרות בעיתונות הכלכלית והכללית כאחד.

ואולי זה יקרה כשפוליטיקאי תורן יחליט להרוויח כמה נקודות ציבוריות סביב הקלות המס להן זוכות חברות גדולות כמו טבע, צ'קפוינט ואינטל. או שמא זה יקרה כשפוליטיקאית חרוצה תחליט לצבור פופולריות בקרב קהל בוחרים פוטנציאלי באמצעות קריאה לעובדי אינטל להתאגד תחת הסתדרות העובדים.

ואולי אותה פוליטיקאית תקרא גם לעובדי אינטל להצטרף להפגנות החרדים נגד עבודה בשבת. דוגמאות מרגיזות למדי, אך לא מופרכות, בהתחשב בעובדה שכל אחת מהן כבר התרחשה בעבר, תוך ניצול מעמדה המיוחד של אינטל במשק הישראלי ובתודעה של הציבור הרחב בארץ.

נקווה, שכמו שקרה בעבר, גם בעתיד יידעו המנהלים הבכירים של אינטל לספוג בשתיקה את הקרנבל הפופוליסטי התורן שיתרחש מתישהו סביב פעילות החברה בארץ והחברה תמשיך להיות אחת מספינות הדגל המובילות של הכלכלה הישראלית.

לפחות כיום, עם פתיחת השנה החדשה, אינטל בהחלט שולחת להיי-טק הישראלי בפרט ולכלכלת ישראל בכלל, ברכה יפה וחגיגית לשנה טובה מאוד.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל