האוצר ינסה לגייס 4 מיליארד שקל ב-2015 באמצעות הפרטות

על פי ההצעה שתוצג לשרי הקבינט החברתי-כלכלי, תנפיק המדינה בהדרגה מניות בשבע חברות ממשלתיות ■ ברוב החברות תשמור המדינה בידיה את השליטה ותנפיק עד 49% מהמניות

יאיר לפיד / צילום: אוריה תדמור
יאיר לפיד / צילום: אוריה תדמור

התוכנית הרב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט בחברות ממשלתיות נכנסה ברגע האחרון להצעת חוק ההסדרים ל-2014. התוכנית עצמה, יוזמתו של מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, נחשפה כבר בתחילת השנה. עד לאחרונה נראה היה שאינה מתקדמת, עד שהגיעו משברי התקציב והצורך להתמודד עם הגירעון התופח שיצרו הזדמנות מצוינת להחייאת התוכנית. מהלכי הפרטה דומים שנוסו בשנים האחרונות בחברות הנמל וחברת החשמל, נתקלו בהתנגדות עזה של ההסתדרות וועדי העובדים ונקטעו בשלבים מוקדמים (חברת חשמל) או מתקדמים (חברות הנמל). אלא שדווקא בשבועות האחרונים חלה התפתחות חיובית כשעובדי חברת דואר ישראל נתנו את הסכמתם להכנסת שותף פרטי שיחזיק בעד 20% ממניות החברה. ההסכמה התקדימית הזו צפויה להקל את מלאכת השכנוע של הוועדים בחברות הגדולות, לצד ההטבות שיוצעו לעובדים ובראשם האופציה לרכוש מניות במחירים מוזלים - לפי הנוסחה של 10% מהמניות ב-30% הנחה.

על פי ההצעה שתוצג לשרי הקבינט החברתי-כלכלי ביום ראשון, כאמור בתאריך לא ידוע, תנפיק המדינה בהדרגה מניות בשבע חברות ממשלתיות. ברוב החברות תשמור המדינה בידיה את השליטה ותנפיק עד 49% מהמניות. הפרטה מלאה צפויה בשתי חברות הנמל (אשדוד וחיפה), בחברה לשירותי איכות הסביבה וארבע חברות הפועלות בתל אביב (חלמיש, אוצר מפעלי ים, אתרים והחברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א).

רשות החברות מעריכה כי סדרת ההנפקות המתוכננת תניב למדינה הכנסות של יותר מ-5 מיליארד שקל לשנה בשלוש השנים הבאות או 15-20 מיליארד בסך הכול. הסכומים יועברו בחלקם לאוצר למימון תשלומי החוב - ובכך יוענק לאוצר מרחב להגדלת הגירעון התקציבי. ב-2015 ינסה האוצר להנפיק חברות קטנות יחסית שהנפקתן פשוטה: בדואר הושגה כאמור כבר הסכמה עקרונית של העובדים. עם עובדי תע"ש נחתם באפריל הסכם הפרטה. חברת נתיבי הגז כבר גייסה לא פעם חוב בבורסה ובחברות הנמל מורגשת התרככות בהתנגדות הוועדים, שמודאגים היום הרבה יותר מהתחרות מול הנמלים הפרטיים. 4 ההנפקות צפויות להניב למדינה 3.5 מיליארד שקל וחצי מיליארד שקל נוספים ינסה האוצר למשוך כדיבידנדים "על חשבון" הנפקות עתידיות. ההנפקות ב-2016 צפויות להניב 5 מיליארד שקל והנפקות 2017 - 6 מיליארד.

מעל התחזיות האופטימיות של רשות החברות מרחפת שאלה גדולה אחת: מי ירצה להשקיע בהון של חברות כושלות, הסובלות מסרבול ונפוטיזם ונשלטות במידה רבה על ידי הוועדים. ב-2013 הפסידו החברות הממשלתיות בישראל 809 מיליון שקל, למרות הכנסות בהיקף 67 מיליארד. גם בהסתכלות על השנים האחרונות מפגינות החברות הישראליות ביצועים נחותים יחסית לחברות דומות באירופה המערבית: הרווחיות התפעולית הממוצעת של הסקטור בארץ עומדת על 4% לעומת 7.1% בבריטניה, 8.5% בצרפת ויותר מ-20% בניו זילנד ונורבגיה.

ברשות החברות טוענים כי הנפקה היא הפתרון המיידי הטוב ביותר לתחלואי החברות. הנפקות לציבור מגבירות את השקיפות ואת נורמות המינהל התקין. ההון המוזרם בחלקו בחזרה לחברה יאפשר שיפור ביצועים והוזלת מחירים שיתורגמו לשדרוג שורת הרווח. להוכחת התיאוריה תציג רשות החברות לקבינט החברתי ממצאים אמפיריים ממחקרים בינלאומיים.

החברות הממשלתיות שיונפקו
 החברות הממשלתיות שיונפקו