זוכי נובל ואקדמאים לנתניהו: למנוע פגיעה במחקר בבע"ח

7 חתני פרס נובל, יחד עם 8 נשיאי אוניברסיטאות המחקר בישראל, קראו אתמול (ו') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את הניסיונות לפגוע במחקר המדעי בבעלי חיים.

"אנו מבקשים להתריע בפניך על איום וסכנה ממשיים למחקר המדעי בישראל", כתבו המדענים הבכירים וראשי האקדמיה לנתניהו. "מחקרים בבעלי חיים הכרחיים להצלת חיי אדם, ולכן הם חייבים להתקיים".

"מחקרים שנעשו ונעשים בישראל, סייעו לפריצות דרך משמעותיות לקיום הידע המדעי בכלל והידע הרפואי בפרט, וחלקם הביאו לפיתוחם של תרופות וטיפולים לשורה ארוכה של מחלות קשות וסופניות ולהצלת חיי אדם", נכתב עוד בפנייה לראש הממשלה.

"לאחרונה אנו נתקלים חדשות לבקרים בניסיונות לסכל את פעילותם של גופי המחקר האקדמי הנעזרים לצורך מחקריהם בבעלי חיים, בין היתר בדרך של יוזמות חקיקה שונות, שעלולות לגרום סכנה אמתית להמשך קיומו של המחקר המדעי והביו רפואי בישראל".

במכתבם הדגישו הנובליסטים ונשיאי האוניברסיטאות כי ניסויים בבעלי חיים מתבצעים בישראל בהתאם לחוק, בהיתר מלא ובפיקוח, ורק במקרים שבהם אין חלופה אחרת. "המגבלות החדשות כבר גורמות לפגיעה קשה ביכולתה של האקדמיה לקיים מחקר מתקדם, שהנו חיוני להעמקת הידע המדעי, לשיפור איכות חייהם ולהצלת חייהם של מיליארדי בני אדם, ועלולות להוריד לטמיון שנים של מחקר ומצוינות אקדמית", הזהירו בכירי האקדמיה הישראלית.

על המכתב לראש הממשלה חתומים פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות; פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע; פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון; פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב; פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב; פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר אילן; עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה; פרופ' קובי מצר, נשיא האוניברסיטה הפתוחה; פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל בכימיה; פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה; פרופ' אברהם הרשקו, חתן פרס נובל בכימיה; פרופ' מיכאל לויט, חתן פרס נובל בכימיה; פרופ' אריה ורשל, חתן פרס נובל בכימיה; פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה; פרופ' רוג'ר ד. קורנברג, חתן פרס נובל בכימיה.

"לא ניתן לגלות תרופות חדשות למחלות מבלי לבצע מחקר בבעלי חיים", הבהיר פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004. "אלו חיוניים לא רק לגילוי תרופות, אלא לגילוי הליכים בסיסיים בביולוגיה שמביאים בסופו של דבר לגילוי מנגנוני מחלה ורק אז, אחרי שנים ארוכות, לפיתוח תרופות".

פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, העומד בראש ועד ראשי האוניברסיטאות, התריע כי מדובר בשעה קריטית לאקדמיה הישראלית. "המחקר בישראל, האקדמיה והמדע, ידעו להתמודד עם קשיים גדולים לאורך השנים - בעיקר מחסור בתקציבים - ולהגיע להישגים מרשימים למרות הכול. אך הפעם האיום גדול מדי והוא פוגע בליבת המחקר. כוונות המחוקק לנסות ולהשפיע על אופי המחקר ועל הדרך שבה יתבצע - יפגעו פגישה אנושה וקריטית במדע הישראלי, ויחזירו אותנו שנים לאחור. מי שמצפה לבשורה המדעית והאקדמית הבאה שתצא מישראל, או לתרופה מצילת חיים - לא יזכה לראות זאת אם נצמצם את המחקר בבעלי חיים. נגיע למצב כי מציון לא תצא לא תורה ולא תרופה", אמר פרופ' בן ששון.