גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסע הייסורים של בוגר ראיית חשבון: "חבריי ממלצרים ומנקים חלונות"

שי טמייב: "המצב קטסטרופלי, הסיכוי למצוא התמחות אפסי. אני רוצה להזהיר את הנרשמים לראיית חשבון, שיידעו לאן הם נכנסים"

שי טמייב/ צילום: אמיר מאירי
שי טמייב/ צילום: אמיר מאירי

"אינני מאשים אף אחד בבחירות שלי, אך אם המוסד הלימודי שבו למדתי או הסגל שלו היו מתארים לסטודנטים את המצב והמציאות בשוק ראיית החשבון ואת המחסור החמור במקומות התמחות, אני משוכנע שחלק מהסטודנטים היו פועלים אחרת, בוחרים במסלול לימודים אחר, ובוודאי גם אני. איפה אני היום? מחכה לתשובות ממשרדים שאמרו שיחזרו אליי, ומחפש ואחפש מקום התמחות עוד מספר שבועות במקומות נוספים. אך כבר עכשיו אני חושב מה לעשות אם לא אמצא עבודה במקצוע שאותו למדתי 5 שנים ארוכות".

כך מסכם שי טמייב, 28, את מה שהוא מכנה "יומן מסע אישי" של סטודנט לראיית חשבון, שמחפש מקום התמחות. את "יומן המסע" מכתיר טמייב בכותרת "התפכחות מאשליה", ובו מתואר התהליך שעבר מסטודנט בן 23, אופטימי וחדור מוטיבציה, שקיווה להיות יום אחד רואה חשבון מצליח, לבחור בן 28 שלא מצליח להיכנס למקצוע.

"רובנו, כצעירים משוחררים אחרי צבא, הלכנו לעולם האקדמי במטרה לרכוש מקצוע לחיים ועל מנת שנוכל להתפרנס בכבוד. עשינו פסיכומטרי ונרשמנו ללימודים, והנה התחלנו את התואר הראשון שלנו. שנה א' עוברת, אחריה גם השנים הבאות ב' ו-ג', ואחר-כך שנה נוספת שנקראת 'שנת השלמה'", פותח טמייב את "יומן המסע", וכותב: "אני ועוד רבים שכמותי בחרנו במקצוע שדורש תקופת התמקצעות בת שנתיים, או שנקרא למקצוע בשמו ראיית חשבון. כן, כן, נשמע קצת אפלולי וקודר, אך זוהי בחירתי. רבים הם השיקולים לבחירת מקצוע לחיים. אינני יכול לומר מדוע אחרים בחרו בו, אבל אני חשבתי (לפחות בתחילה) שמדובר במקצוע יוקרתי ומעניין, ולא היה זה העניין הכספי שמשך אותי".

טמייב בחר ללמוד באחד המוסדות המכובדים, אך זה לא עזר לו להשיג את ההצלחה המיוחלת במקצוע. זה רק פגע בו. הוא הוציא הון קטן בדרך לכישלון. "נרשמתי למכללה גדולה, שגובה שכר לימוד של פי 3 מאוניברסיטה, והמשכתי לעבוד במשרה מלאה על מנת לשלם את שכר הלימוד הלא ריאלי, קרוב ל-30 אלף שקל בשנה, כשעלות הלימודים, כולל ריבית רצחנית של 4% והצמדה למדד, הגיעה לקרוב ל-150 אלף שקל", הוא כותב.

טמייב גם מספק הסבר, להערכתו, לשכר הלימוד הגבוה: "לדעתי, שכר הלימוד המנופח נובע מניצול של סטודנטים שלא יכלו ללמוד באוניברסיטה, בדרך-כלל עקב ציון מבחן הפסיכומטרי, לכן החליטו להמשיך עם החלום ולשלם סכום גבוה יותר, מה שהתברר כטעות. לדעתי, ישנו ניצול של חוסר ידע של מועמדים שבאים להירשם, מאחר שלא מציינים בפניהם שישנם מכללות שבהן שכר הלימוד בהם הוא אוניברסיטאי (כ-12,000 שקל)".

טמייב מבהיר, כי אם כבר עברת את משוכת שכר הלימוד, מתחיל מסע חתחתים אמיתי של הסטודנטים - חיפוש ההתמחות. "התחלתי לשלוח קורות-חיים החל משנה ב' ואילך, כמעט בכל שבוע. וכך, עברו להן שנה ב' ו-ג' ללא מציאת התמחות או טרום-התמחות. חלק מהמרצים והסטודנטים אמרו לנו, כי מי שלא מצא התמחות במשרד גדול ולא חתם כבר בשנה א', כנראה לא ימצא כבר, כי הגדולים מגייסים כבר בשנה הראשונה ללימודים. לכן, אולי עדיף לו לחכות לסיום התואר, ואז הוא יוכל לפנות למשרדים קטנים יותר".

טמייב המשיך בכל זאת לשלוח קורות-חיים, וגם חיכה לסיום התואר, בתקווה שמשהו ישתנה. אך תקוותו נגוזה. "סיימנו את לימודי התואר, היינו לפני 'שנת השלמה', ואני, שטרם התפכחתי מאשליית ההתמחות, הקשבתי לדברי ראש החוג והמרצים שלימדו אותי בשנת ההשלמה. במהלך השנה הזאת חיפשתי כל משרת התמחות, אפילו בלי לייחס חשיבות למיקום - ללא הצלחה.

"ניסיתי לברר דרך חברים, אך גם החיפושים הללו העלו חרס ותמונת מצב עגומה. עברו וחלפו להם חודשי הקיץ ואיתם גם מבחני המועצה בביקורת ופיננסית, המשכתי לשלוח ביתר שאת קורות-חיים למשרדים דרך המייל, אך טרם נמצאה ההתמחות המיוחלת".

אך טמייב לא ויתר. ממוצע הציונים שלו היה 75, לא גבוה - אך גם לא נמוך לראיית חשבון, והוא היה בטוח שעם כישוריו ויכולותיו, מציאת התמחות לא תהיה בגדר משימה בלתי אפשרית.

הדרכים הסטנדרטיות שבהן סטודנטים לראיית חשבון מחפשים התמחות אינן רבות. החיפוש מתחיל במכוני ההכוון של מוסדות הלימוד שבהם למדו, ממשיך דרך פורטלי הדרושים אולג'ובס וג'ובמאסטר, ומסתיים בשליחת קורות-חיים למשרדים שונים. טמייב, עדיין חדור מוטיבציה, החליט לשנות גישה, ולהרחיב את החיפושים.

וכך הוא מתאר את המשך המסע: "בשלב מסוים, חשבתי שיש צורך לשנות גישה, ולכן פתחתי דפי זהב וגוגל, והתחלתי להתקשר למשרדי רואי חשבון, ולשאול אותן שאלות עשרות פעמים ביום. שאלתי: 'האם אתם צריכים/מחפשים מתמחים?' והתשובה הייתה 'לא'. שאלתי: 'אולי את מכירה משרד או מישהו שכן מחפש? והתשובה: 'לא לצערי, שיהיה לך בהצלחה'. אלה הן התשובות הסטנדרטיות שהייתי מקבל. חלק מהמזכירות ואף השותפים שדיברתי איתם היו אדיבים ומודעים למצוקת ההתמחות. הבנתי מהם שהמון סטודנטים שמחפשים התמחות מתקשרים, וחלק מהמזכירות פשוט מאבדות את הסבלנות".

לאחר מספר שבועות הבין טמייב, שגם "המוקד הטלפוני" שפתח לא עובד, והחליט להיות אקטיבי יותר. "רציתי להיות יותר פעיל", הוא אומר ל"גלובס", "כי באינטרנט לא מתפרסמות הרבה משרות. בחיפוש כולל באולג'ובס, ג'ובמאסטר ובהכוון התעסוקתי של המכללות, עולות לכל היותר ח5 משרות למתמחים. ועל כל משרה יש מאות מועמדים". אולי יותר. על-פי נתוני מוסדות הלימוד, בשנים האחרונות יש יותר מ-2,000 סטודנטים שמחפשים התמחות מדי שנה.

טמייב מתאר ביומנו את עליית המדרגה בחיפוש אחר ההתמחות הנכספת: "לקחתי מפה של מדינת תל-אביב, וחילקתי אותה ל-4 חלקים: צפון - שכלל את כל מה שמצפון למגדלי עזריאלי, מרכז - מעזריאלי ועד רחוב המסגר, דרום - דרומית לאזור המסגר ומסתיים בקיבוץ גלויות; והאזור המערבי של תל-אביב רחובות רוטשילד, אלנבי, הירקון, העלייה.

"ביום הראשון לחיפושים קמתי בבוקר, התלבשתי יפה והתחלתי מאזור מרכז תל-אביב. בפעם הראשונה שדפקתי בדלת משרד רואה חשבון, פניתי למזכירה. היא הפנתה אותי לבעל המשרד, שהסביר לי על מצב המקצוע. הוא אמר לי שהמצב קשה היום". לדבריו, "סביר להניח שלא תמצא התמחות. יש יותר מדי רואי חשבון היום בשוק. אני עצמי מבואס מזה", אמר לטמייב רואה החשבון בן ה-60, שנדמה כי סגר את הגולל על חיפושיו של טמייב.

אך טמייב עדיין לא התייאש. "המשכתי הלאה. עברתי קומה שלמה שבה יש כמה משרדים, ואז בניין שלם ועוד בניין", הוא כותב, וממשיך: "משם המשכתי לעוד כמה בניינים ומשרדי רואי חשבון, שלפחות פתחו לי את הדלת, והצלחתי לשים את קורות-החיים אצל המזכירה. אחרי זה נזכרתי במשרד גדול מ'הביג 4' שנמצא באזור שהייתי. הפקדתי תעודת זהות בקבלה ולקחתי כרטיס כניסה לבניין, עליתי במעלית למשאבי אנוש, ושאלתי את השאלה שאני הכי טוב בה - 'האם אתם צריכים מתמחים?'.

"הפקידה ממשאבי אנוש חייכה אליי, ואמרה 'תסתכל על הערימה הזאת'. הייתי בשוק. מדובר היה בערימה גדולה של קורות-חיים. 'הסיכוי שלך למצוא המתמחות פה הוא נמוך מאוד, אפסי', אמרה הפקידה. בכל מקרה, השארתי את קורות-החיים, והמשכתי הלאה למשרדים אחרים. רצה הגורל ובהמשך חיפושיי באותו יום נכנסתי למשרד שבו עבד המרצה שלי בקורס לחשבונאות בשנה ב'. אבל זה לא עזר".

כך נגמר היום הראשון, אך האם היום הבא יישא עמו בשורות? לא ממש. "ביום למחרת הבנתי שאני צריך להתמקד במגדלים הגבוהים שמאפיינים את נופה של תל-אביב, כי ריכוז רואי החשבון שם גבוה יותר. אז הלכתי למספר בניינים. אחד הבולטים היה בניין טויוטה ברחוב יגאל אלון בתל-אביב. בכניסה לבניין ראיתי שלטים עם המון משרדי רואי חשבון, וחשתי כאילו מצאתי אוצר.

"התחלתי מלמטה בקומה ראשונה, ועליתי קומה-קומה, שאלתי את השאלות הידועות, ואז עוד קומה ועוד אחת, עד שהגעתי לקומה האחרונה, 22 או 23. ואז כבר הגעתי לגג המבנה. במשך מספר שבועות המשכתי לחפש ברחבי אזור תל-אביב והערים הסמוכות לה דבר אחד - התמחות!! חיפשתי אפילו בירושלים, אבל ללא הועיל".

ואז זה קרה. טמייב התייאש. "לא אלאה אתכם בסיפור, אבל אז נפל לי האסימון. הבנתי, שגם עם רצון עז, הסיכוי למצוא התמחות אם אין לך קרוב משפחה או חבר שהוא ממש בעל משרד הוא אפסי", הוא כותב.

השורה התחתונה, כותב טמייב, מייאשת. "סטודנטים שלומדים את המקצוע הזה משקיעים את 5 השנים הכי יפות בחייהם לריק. המצב אצל חבריי לחוג אינו שונה, ולדידי המצב אף יחמיר עם תוספת מאות הסטודנטים שלומדים כיום את המקצוע. עדיף ללמוד, ו/או לעשות משהו יותר מועיל, ובכך תחסכו לעצמכם את התסכול הרב, ותרוויחו הרבה יותר משכר המינימום".

"יש לי חברים שסיימו לימודי חשבונאות ועובדים בניקוי חלונות וכמלצרים בקייטרינג"

באפריל 2012 חשף "גלובס" את הבעיה של הצפת מקצוע ראיית החשבון, המביאה לכך שמדי שנה מאות מתמחים אינם מוצאים מקום התמחות ראוי או עובדים בתנאי שכר מחפירים. הנושא הגיע אף לכנסת, לדיון על מצב המקצוע, והועלו רעיונות שונים לפתרון מצוקת ההתמחות, אך טרם יושמו פתרונות אופרטיביים.

בינתיים, רבים מהסטודנטים בתחום מתלוננים על קושי למצוא מקום התמחות עקב עודף היצע של מתמחים. בעבר, אף חשפנו כאן את סיפורה של דנה, צעירה בת 27, בוגרת ובעלת תואר במינהל עסקים ובחשבונאות, שלא הצליחה למצוא התמחות בראיית חשבון ובמכתב אישי שכתבה למועצת רואי החשבון, כתבה: "אין לי פרוטקציות וקשרים כמו לחבריי ללימודים, וסטאז' אפילו לא נראה באופק, כך שאין לי שום סיכוי להשתלב במקצוע".

דנה אף הביעה תסכול מכך שלאחר כ-5 שנות לימוד היא תעבוד כנציגה טלפונית בשכר מינימום.

קשרים על פני כישורים

שי טמייב מבין היטב על מה דנה מדברת, ומתאר תמונת מצב שבה עדיפים קשרים על פני כישורים. טמייב: "קודם כול, כמעט כל מי שמוצא היום התמחות זה דרך קשרים, משפחה וחברים. השבוע הייתי במשרד שאני בקשר איתו כבר שנה וחצי, בניסיון למצוא שם התמחות. רואה החשבון אמר לי סוף-סוף שהוא לא ממש צריך לחפש, כי יש לו המלצות על ילדים של וחברים. הוא אמר 'יש לי מועמד מהחבר ההוא, מהלקוח ההוא, מהמשפחה הזאת, ואני כבר לא צריך לקרוא את כל קורות-החיים ששולחים אליי'. גם חברים שלי מצאו התמחות רק דרך קשרים".

- ממה אתה מתפרנס היום?

"כסטודנט עבדתי בבנק לאומי ובסוכנות ביטוח, ועבדתי בעבודות סטודנטיאליות. כרגע אני לא עובד. יש לי חסכונות שאני חי מהם, ויש לי מיזם שאני רוצה לקדם, אז אני בסדר, אבל זה פשוט קצת מבאס להשקיע 5 שנות לימוד ולא למצוא התמחות.

"לי יש מזל. אני איזום משהו, ואמשיך הלאה בחיים שלי, אבל לא כולם יכולים לעשות את זה. אמנם אין לי כסף מיותר, אבל אני לא אלך לעבוד בשירות לקוחות או משהו כזה. לצערי, אני מכיר אחרים שהלכו לעבודות לא ממש מכובדות ולעבודות שאין בהן אופק, על אף שהם אקדמאים ומוכשרים. יש לי חבר שסיים לימודי חשבונאות, ועובד בניקוי חלונות, וחברים אחרים שעובדים בעבודות סטודנטיאליות כמלצרים בקייטרינג, וכדומה. וזה אחרי 5 שנות לימוד באקדמיה".

- למה החלטת לכתוב את יומן המסע?

"כי המצב קטסטרופלי. אני רוצה להזהיר אנשים שנרשמים היום ללימודי ראיית חשבון שיידעו לאן הם נכנסים, כי אף אחד לא מזהיר אותם מראש. שיהיה להם סימן קריאה מעל הראש, ושיקבלו החלטה מושכלת".

"חלה ירידה של 30% בלומדי ראיית חשבון, והשוק יאזן את עצמו"

נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח דודי גולדברג, לא הופתע למשמע טענותיו הקשות של המתמחה. גולדברג ציין כי נושא ההתמחות בראיית חשבון ומתן רישיונות למאמנים נמצאים על סדר היום במועצת רואי חשבון. "עם זאת, אני לא מופתע מהכתבה, כי אנחנו ערים לבעיה הקיימת של קושי משמעותי בשנים האחרונות למצוא מקומות התמחות".

- מדוע זה קרה?

"בשנים האחרונות, לאור צורכי הכלכלה בישראל, כמות משרדי רואי החשבון לא גדלה דיה. לעומת זאת, חל גידול ניכר במספר מחפשי ההתמחות, בעקבות הגידול במספר המוסדות שאושר להם ללמד ראיית חשבון, בדומה למכללות למשפטים. כך נוצר עודף היצע של מתמחים לעומת חסר במקומות התמחות.

- מה עושה הלשכה כדי לנסות לשפר את המצב?

"כאשר המועצה מקבלת בקשות לאמן מתמחים, נערך דיון ענייני בכל בקשה ואם המאמן עומד בקריטריונים, מאשרים לו לערוך התמחויות".

- האם יש באופק פתרון למצוקת המתמחים?

"בהחלט. בשנה האחרונה השוק איזן את עצמו, כי הרישום ללימודי ראיית חשבון ירד בכ-30%; בהתאם, יהיו הרבה פחות מחפשי מקומות להתמחות. אני מניח שב-3 השנים הקרובות השוק יגיע לאיזון, והביקוש וההיצע במקצוע החשבונאות יגיעו לשיווי-משקל".

- מה לגבי הטענות לנפוטיזם ולקשרים?

"ברור שאם ישנו מתמחה שלמישהו מבני משפחתו יש משרד לראיית חשבון או שהוא מכיר רואה חשבון, באופן טבעי, קל לו יותר למצוא פתרון. אבל אנחנו מנסים לסייע לכל מי שפונה ומבקש סיוע במציאת מקום התמחות. אני אישית וגם רואי חשבון רבים אחרים עזרנו בשנים האחרונות לסטודנטים שלא היכרנו אותם בכלל, למצוא מקומות להתמחות".

ממועצת רואי החשבון נמסר בתגובה כי המועצה "קיימה בחודש יוני 2014 ישיבה עקרונית מיוחדת בנושא מקצוע ראיית החשבון. במסגרת הדיון נבחנה, בין היתר, השאלה האם על המועצה לפעול להגדלת מספר מקומות ההתמחות במשק על-ידי הגמשת אמות-המידה להכרת המועצה במוסדות ציבוריים ובמפעלים עסקיים כמקומות לאימון מתמחים, או שמא דווקא לצמצם האישורים הניתנים למקומות התמחות שאינם משרדי רואי חשבון, כך שההתמחות שתיעשה תוגבל עד כמה שניתן לעבודת הביקורת במובנה הצר.

"הדיון העקרוני בסוגיית ההתמחות הראויה בראיית חשבון התקיים, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו מגורמים שונים בנוגע למחסור במקומות התמחות בראיית חשבון. בסוף הדיון הגיעה המועצה לכלל מסקנה כי שמירה על רמתו המקצועית של מקצוע ראיית החשבון מחייבת שההכשרה של המתמחים תהיה בעיקרה בתחום הביקורת, וכי אין מקום להרחבת מקומות ההתמחות מעבר למצב הקיים".

יו"ר המועצה, עו"ד אמי פלמור, ציינה בהקשר זה כי "עבודת הביקורת היא הבסיס למקצוע ראיית החשבון; שמירה על רמת המקצוע מחייבת לצמצם את הפרשנות הניתנת לאמות-המידה להכרה במקומות התמחות, ולדבוק בהתמחויות המכשירות לעבודת ביקורת".

בדיון העקרוני השתתפו נשיא לשכת רואי החשבון ונציגי מוסדות אקדמיים שונים.

תחנות - יומן מסע

עוד כתבות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

אימו של החייל החטוף: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני ובן 21 ובן 13 נפצעו קל ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה; במקביל, פעילות נרחבת של הכוחות באיו"ש ● קבינט המלחמה דן בחידוש המגעים לעסקה ● סמ"ר ניסים כחלון, בן 21 מחדרה, נהרג בדרום הרצועה • דיווחים: 9 הרוגים בתקיפת צה"ל בשני מוקדים בדרום לבנון • עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ואימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה ● מדור חדש

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס