יורה ללא מעצורים: תופעת ערן זהבי

הסטטיסטיקה מראה שקשר מכבי ת"א בדרך למקומות שאיש מעולם לא היה בהם; האם היה דבר כזה? מה הסוד הגדול שלו? האם הוא מבין על מה הבאזז סביבו?

1. האם היה דבר כזה? ערן זהבי הוא מסוג השחקנים שהיו פה בשנות החמישים. שחקן שנותן בכל משחק כמה גולים שצריך. אז שיחקו עם חמישה שחקנים בהתקפה ושניים-שלושה בהגנה. הסקור היה גבוה יותר, וככל שהמגרשים היו מחורבנים יותר, כך היו טעויות שחקני ההגנה המגושמים גדולות יותר.

זהבי שובר שיאים היסטוריים. את השיא של מוטי קקון מ-1997 - כיבוש בתשעה משחקים רצופים - הוא כבר שבר בשבוע שעבר. זהבי כבש ב-11 משחקי הליגה האחרונים 17 שערים. מאז תחילת 2014 הוא כבש 27 שערים ב-26 משחקים, והוא רחוק שבעה שערים (ותשעה משחקים עד סוף השנה האזרחית) משבירת השיא בו מחזיקים נסים אלמליח ז"ל (מ-1955) ואלון מזרחי (מ-1993) - 34 שערי ליגה בשנה. לשם השוואה, ליאו מסי כבש את אותו מספר שערים כמו זהבי מאז תחילת 2014, כריסטיאנו רונאלדו כבש 30, דייגו קוסטה 17, ואפשר להמשיך כך עד בלי סוף.

יש לו שמונה שערים בששת המשחקים הראשונים של העונה. האחרון שהציב מספר כזה אחרי שישה מחזורים היה ראובן עטר (במדי הפועל חיפה) לפני 19 שנה. במהלך הקריירה שלו בליגת העל - תשע פעמים הוא כבש "ווינרים" (שערי ניצחון). זהבי כבר עם 71 שערי ליגה סך הכל, בדיוק כמו יוסי בניון, רק שזהבי עשה זאת ב-150 משחקים ובניון ב-163 משחקים. זהבי הוא תופעה של פעם ב-60 שנה.

והוא בכלל לא חלוץ.

2. אז מה הסוד שלו? אלי גוטמן הוריד אותו לעמדת ה-50/50 כשביברס נאתכו עזב את הפועל ת"א בחורף 2010. מהעמדה הזו הוא הבקיע את שער האליפות של הפועל ת"א בטדי. הוא כבש את שער השוויון בבלומפילד מול רד-בול זלצבורג שהבטיח להפועל העפלה היסטורית לליגת האלופות, הוא כבש צמד מול בנפיקה ושער מספרת בליון, הוא הגיע למכבי ובתוך פחות משנתיים עבר במספר השערים שלו במכבי את מוטי איווניר שהיה בבוגרים 10 שנים.

אפילו איווניר, היום פרשן הערוץ הראשון, מלא הערצה: "הוא נולד עם תכונה אחת שלאף כדורגלן ישראלי אין אותה ולמעט מאוד שחקנים באירופה יש אותה - הבריחה לעומק משחקני ההגנה. כל זה עושה את זהבי היום לרמה אחת מכל כדורגלן ישראלי אחר. אף אחד לא יודע לעשות את זה ואלה שקצת יודעים, לא יודעים לעשות את זה כמוהו. הוא ווינר, הוא גולר, אבל היכולת שלו לברוח מהעמדה שלו בטיימינג הנכון ולקבל את הכדור במקום הנכון, זה מה שהופך אותו למעל כולם".

גם אלון חזן הוא ספיצ'לס בעניין זהבי: "הוא סוג של 9 מזויף. שחקנים שאתה מרגיש אותם על הגב, כשאתה שומר עליהם, ואם איבדת אותם לשנייה, הם לא שם. הוא משחק בתשוקה מטורפת. אלה דברים שהיו אופיינים לשחקנים כמו ראובן עטר, אלי אוחנה, איל ברקוביץ' וחיים רביבו. יש הרבה שחקנים שזזים במגרש בלי כדור, אבל הם זזים לאלה שעם הכדור. הוא זז למקום שבו הכדור יהיה בעוד שלוש שניות, וזו הגדולה שלו. הוא יודע לנוע לעומק מבלי לעשות את התנועה המטופשת לכדור עצמו. יכולת הכדרור שלו עם הכדור לעומק היא אדירה. הוא יודע לזהות איפה הוא צריך להגיע, והוא הולך בול לשם. אם צריך לקחת דוגמה שתסמל את זהבי מכל השערים שכבש, זה הגול השלישי נגד הפועל בדרבי בעונה שעברה: התנועה לעומק, הנחישות לא לוותר ולרוץ קדימה, הנגיעה הרכה והסיומת הפנטסטית. יש הרבה שחקנים עם כישרון אבל לא עם התשוקה, הבנת המשחק והיכולת לנוע ולקרוא את המקומות הנכונים, כמו זהבי".

אייל לחמן: "את זהבי אי-אפשר לתפוס מכדרר. סגנון המשחק שלו מתחלק לפס בנגיעה או שתי נגיעות מקסימום ובעיקר לתנועה לעומק. זה המסתנן הכי טוב שידע הכדורגל הישראלי. הכי קשה ללמד שחקן להיכנס בלי כדור לעומק. אצל זהבי האינסטינקט הזה בא באופן טבעי, ובעיקר בטיימינג טוב. משם ואילך זה כבר הוא והכדור ויכולת הסיום. את הנגיעה האחרונה הוא רכש בנוער, שם שיחק כחלוץ".

3. זהבי מבין מה הוא? לחלוטין. האיש עירני ומודע, אפילו באופן ילדותי משהו, לשיאים שעומדים בפניו. הוא קורא, הוא מקבל טיפים, הוא שואף, והוא גם ריאלי. המטרה שלו היא להגיע לעשרת הכובשים הגדולים בכל הזמנים (עוד 77 שערים...), והוא מעוניין לשבור עוד כמה שיאים בדרך.

ה"רעב" כפי שמגדירים זאת אוחזי עט, מגיעה מאהבה מטורפת למשחק. זהבי מעיד על עצמו כמי שעד לפני היציאה לפלרמו, נהג בכל פגרה לשחק קט-רגל עם החברים בשכונה. הפסקה מייאשת אותו. כשהיה בן 11, כתוצאה מסכסוך מול הפועל ת"א, סירבה מחלקת הנוער לאפשר לו להתאמן. התכנית "חדשות הספורט" היתה אז בחיתוליה, והאירוע שובר הלב, שבו זהבי הילד עומד מחוץ לגדר, ממרר בבכי, וראשי המחלקה מסרבים לתת לו להצטרף לאימון עם חבריו - צולם ושודר. איש לא ידע אז מיהו זהבי ומה יהפוך להיות.

הוא מסוג השחקנים שהתשוקה למשחק משבשת את הרצף הבנאלי של הכדורגלן הישראלי: כוכבות-חו"ל-כסף-חזרה מאוחרת ככל האפשר. זהבי עזב את אירופה אחרי שנה וחצי כי הוא פשוט לא שיחק מספיק. "התאמנתי טוב, אבל כאן אני שחקן טוב יותר", אמר לאחרונה. הוא יחזור לאירופה רק אם תהיה הצעה ממועדון גדול באמת. לשבת על הספסל הוא יהיה מוכן רק במקומות שכוכבים באמת יושבים על הספסל.

בינתיים, הוא ימשיך לשבור שיאים. כשלוקחים את מכלול התכונות שלו - תשוקה, יכולת, שיפור כל הסובבים אותו בנוכחותו, עמדה במגרש, מספרים, והתמודדות עם תקשורת - מגיעים עד למוטל'ה שפיגלר. השחקן. עד כדי כך. גדול השחקנים שהיו בישראל מאז ומעולם.