"הטבע צריך להיות חלק מהתכנון האורבני וסביבת החיים"

האדריכל מסהירו הרדה, מהמובילים באדריכלי הדור החדש ביפן, קנה את פרסומו כשבנה תוכנית אב לשיקום אזור פוקושימה לאחר הצונאמי של 2011

מסהירו הרדה / צילום: יחצ
מסהירו הרדה / צילום: יחצ

"אבי היה מעצב ספינות וללא ספק היתה לכך השפעה מכרעת על החלטתי להיות אדריכל. כילד, צורתה של הספינה נתפסה בעיניי הצעירות כצורה עדינה ורבת חן. במבט לאחור, אני חושב שהסיבה ליופייה הרב טמונה בכך, שיש בספינה איזון מופתי בין הרציונל של מעשה ידי אדם לבין הטבע. לעומתה, העיר שבה גדלתי לא היתה יפה כלל. כך הדברים נטבעו בתודעתי: 'ספינה יפה - עיר מכוערת' - למרות ששתיהן מעשה ידי אדם. הדיסוננס הזה נראה לי מוזר ועצוב. בקיצור, רציתי לשנות את העולם שבו אני חי, שיהיה יפה כמו ספינה. שיהיה תענוג פשוט לחיות בו. פניתי לאדריכלות כי חשבתי שזו הדרך הטובה ביותר להגיע לכך".

כך אומר בראיון ל"גלובס" האדריכל היפני מסהירו הרדה, מהבולטים בדור האדריכלים החדשנים ביפן. חברת "הר פוג'י אדריכלים", שהקים הרדה בטוקיו יחד עם אשתו, מאו, לפני עשר שנים, חרתה על דגלה שילוב ערכים של טבע ושמירה על הסביבה לצד פיתוח אדריכלי מתקדם, לשיפור איכות החיים.

- כיצד ארכיטקטורה יכולה להיות חלק מ"סביבה טבעית", כאשר מרבית בני האדם עוברים לחיות בסביבה עירונית צפופה ומתרחקים מהטבע? האם אפשר לדבר על סוג חדש של טבע אורבני?

הרדה: "אפשר לומר שאנחנו מתייחסים ל'טבע חדש' בעבודתנו. אני חושב על מערכת טבעית-אוטונומית - וזה לא בהכרח חיים בחיק הטבע. דווקא הערים הן המקום שבו צריך ליצור סביבה מעורבת, של בנייה וטבע. בעבודת התכנון אני מנסה לעודד יצירת מערכות טבעיות שכאלה.

"העובדה שבניינים וערים אינם מתייחסים לטבע כחלק מסביבת המחיה היומיומית, מאוד מצערת בעיניי. הטבע צריך להיות חלק מהתכנון האורבני וחלק מהמעטפת הפיזית של סביבת החיים של כל אדם. זה הכיוון שאליו אנחנו שואפים, אבל אנחנו עדיין לא שם. מתכנני ערים מסתפקים לא פעם בפיתוח נוף סמלי, וקוראים לכך 'טבע'. אבל אני חושב שיש שינוי תפיסה ואנחנו נמצאים צעד לפני המצב שבו נוכל לדבר על 'טבע אורבני' במלוא המובן".

אחרי הצונאמי

הרדה יהיה בין הדוברים המרכזיים בוועידת INNO לחדשנות בעיצוב ואדריכלות, שתתקיים ביום ד' הקרוב (10.12) במרכז הכנסים אבניו באיירפורט סיטי, ביוזמת מגזין "בית ונוי". הוועידה עוסקת בחידושים ובטרנדים השולטים בעיצוב ואדריכלות, ביניהם בנייה בטכנולוגיית הדפסת תלת ממד (שעשויה להיות ציון דרך בחיפוש אחר פתרונות כלכליים לבעיית הדיור העולמית); כניסתם של חומרים חדשניים לתחום הבנייה והבית, כמו בטון שקוף-למחצה, חומרים קלים וידידותיים לסביבה ועוד. אחד הנושאים הפופולריים בתחום זה הוא התבוננות בטבע כמקור לימוד והשראה לשימוש האדם. זהו ענף עולה הנקרא "ביומימקרי".

בעולם שבו המגמה השלטת היא דווקא עיור מואץ, יש משהו אופטימי, גם אם מעט תמים, בתפיסה היפנית של התקרבות לטבע כדי לשפר את חיי החברה האורבנית.

את חובת ההוכחה - וגם את פרסומו הרב - השיג משרד הר פוג'י אדריכלים, כשלקח חלק במאמצי השיקום והתכנון מחדש של אזור פוקושימה, שנפגע באסון הצונאמי ב-2011.

"פרט לפרויקט אדריכלי ספציפי (שכעת נמצא בשלבי בנייה), הצענו חזון של תכנון אורבני, שהפך למעין מסמך יסוד למנהיגי הכפרים והקהילות באזורים שנמחו באסון", מספר הרדה.

"למרבה הצער, את תכנון הערים ביפן מובילים שיקולי ההנדסה האזרחית - המתמקדים ביעילות המקסימלית של שטח בתכנון הכבישים למשל. אזור הפגיעה לא היה יוצא מהכלל מבחינה זו. לא היתה מטרת-על, מוצהרת או נסתרת, להשקיע ב'סביבת חיים מיטיבה' לתושבים.

"אני חשבתי אחרת. חשתי שהתכנון מחדש הוא חלק משמעותי בשיקום וביציאה מהמשבר העמוק שבו שרויים האנשים באזור מוכה האסון. מבחינה חברתית ותרבותית, על מנת להחזיר את החיים לסדרם דרושה יותר מסתם קורת גג יעילה. הגישה הזו זכתה להד חיובי ולפרסום בתקשורת, וכך הגיעה גם לידיעת הקהל הרחב והצליחה לחלחל ולהשפיע. למרבה המזל, ההשפעה הזו נתנה דחיפה בכיוון החיובי לכמה מהפרויקטים הגדולים של תכנון ובנייה-מחדש באזורים שנפגעו.

סמל לברכה ולמזל

"יחד עם זאת, אני חייב לציין שהיתה לנו גם תחושה של אי-שקט. באופן מסורתי האדריכלות ביפן נמנעת מפוליטיקה, מתוך רצון לשמור על השדה האדריכלי 'נקי' משיקולים זרים. כאן הרגשנו שדרוש שינוי בגישה, והמעורבות של אדריכלים במערכת יחסים חכמה עם הפוליטיקה מאפשרת להשפיע על קבלת ההחלטות".

לא במקרה קראו מסהירו ומאו הרדה למשרד שהקימו "הר פוג'י". השניים הם מטפסי הרים חובבים וההר - הר געש כבוי, הגבוה ביותר ביפן (3,776 מ' גובהו) - הוא נקודת ציון מרכזית, תרבותית ונופית במדינה.

"המרכז החברתי כלכלי של יפן אמנם נמצא בטוקיו אבל המרכז הגיאוגרפי, הטבעי ואפילו המדעי של הארץ נמצא בפוג'י", מסביר הרדה. "אנחנו רוצים להדגיש את המקום הזה של גישה לטבע ולדרכי הטבע - רציונליות טבעית - כבסיס לעיצוב אדריכלי, שיש לו קשר גם לחברה ולאדם. בנוסף, הר פוג'י הוא סמל לברכה ולמזל ביפן, ואסור לזלזל בכך", הוא צוחק.

- האם אדריכלות משפיעה על סגנון החיים העכשווי או ממלאת אחר דרישותיו?

"הסגנון והצורניות מסתתרים תמיד ברוח התקופה, וצריך לגלות אותם, לחשוף ולממש את הצרכים והשאיפות של בני זמננו, באמצעות עיצוב ואדריכלות טובים. זו השפעתה של האדריכלות אבל היא גם משמשת ככלי הגדרת סגנון חיים".

בין הערכים שמשרדו אמון עליהם הוא מונה את הגישה המחקרית והשימוש בחומרים עמידים, שיאריכו ימים ו"יזדקנו" בכבוד עם הבית ועם בעליו.

- מה הדבר החשוב לך ביותר כשאתה ניגש לפרויקט חדש?

"קשה לומר, כי אני לא חושב במודע על המתודולוגיה שלי. אני חושב שהתשובה היא חיפוש אחר הרמוניה בין אלמנטים שונים, שיובילו את העיצוב. אני משתדל להימנע משימוש ב'סגנון מן המוכן', שבעיניי רק יוצר עכבות ואינו מאפשר לפרויקט להתגבש בהרמוניה משלו. אני משתדל לשמור מרחק ממודלים סגנוניים שנפוצים בעולם והופכים לאופנתיים".

כשאני שואלת מהו "פרויקט החלומות" שלו, הוא צוחק ואומר שהיה שמח להגיע להישג אדריכלי מושלם כמו יצירת הטבע שמתבטאת בהר פוג'י. "משהו נצחי ומוצלח מכל היבט, שנתפס בעיני אנשים כסמל למזל וברכה - אלה דברים שתמיד אמשיך לחפש כל חיי כאדריכל".

"מבנים אייקוניים הם לא סמל אורגני של העיר שבה הם מוקמים"

- מה דעתך על אדריכלות הכוכבים, והמרדף אחרי מבנים איקוניים שיפארו את הערים ויתנו להן "אופי" וייחוד (מה שמכונה "אפקט בילבאו")?

"תמיד נדמה לי שהיחס למבנים איקוניים מתחלק בין טובים (5%) ורעים (%95). ל'טובים' אנחנו מייחסים ערכים של איכות אדריכלית, והם נחשבים לבעלי תרומה חברתית ותרבותית לחברה ולכלכלה, לזהות ולכוח המשיכה של המקום. לעומתם, האייקונים 'רעים' הם בדרך כלל פשוט תעלולים קוסמטיים, שיש להם אפקט זמני על החברה והכלכלה. בהמשך חייהם הם מתגלים יותר כנזק מאשר תועלת והם משפיעים דווקא לרעה על רוח האנשים, כמו הבטחה שהוחמצה. גם מבחינה כלכלית רב הנזק בטווח הארוך על התועלת של הרגע.

"בנוסף, יש בעיה עם 'אייקונים' של האדריכלים, שהם לא סמל אורגני של העיר או של המקום שבו הם מוצבים. הדבר מתבטא בתפוצה רחבה ושכפול של אייקונים דומים זה לזה ברחבי העולם (הוא מצביע על תופעות אופנתיות כמו גשרי קלטרווה ובנייני פרנק גרי וזהה חדיד המזוהים כל כך). אני בספק אם זה עושה חסד עם הערים שמזמינות את המבנים, וחושבות שיהיה להם אייקון-אינסטנט".

- כיצד אפשר להפוך מבנים נחשבים לפנינים אדריכליות לידידותיים יותר לעוברי האורח ולמשתמשים בהם?

"הדבר החשוב ביותר הוא שהמבנה עצמו יהיה אטרקטיבי ויעביר מסרים לאדם הפשוט, ברמת השימושיות והנינוחות - מבלי צורך בידע ובהתעמקות בטקסט של האדריכל או בכוונותיו, או במורשת התרבותית של האדריכלות. בנינים שאינם כאלה הם פשוט 'לא טובים'".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988