ישראל הפסידה יותר מ-55 מיליארד ש' בגלל הפערים החברתיים

לפי חוקרי הארגון, לאי-שוויון במדינות יש השפעה שלילית על הצמיחה ■ התוצר לנפש בישראל היה עשוי להיות גבוה ב-6.3% אם הפערים היו נשארים ברמה של 1985 ■ האי-שוויון בישראל - בין הגבוהים בקרב המדינות המפותחות

בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי
בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

המשק הישראלי הפסיד יותר מ-55 מיליארד שקל כתוצאה מהתרחבות האי-שוויון בהכנסות בעשורים האחרונים, כך עולה ממחקר שפרסם שלשום ארגון המדינות המפותחות, OECD.

להערכת עורכי המחקר, התוצר לנפש בישראל היה עשוי להיות גבוה ב-6.3% (במונחי 2010) אילו הפערים החברתיים בישראל היו נשארים ברמה שהיו ב-1985 ולא היו מתרחבים באופן דרמטי. מדובר בתוספת תוצר של 1,673 דולר לנפש, במונחי 2010. הנתונים נמסרו ל"גלובס" לאחר שפנה לארגון בעקבות מחקר מעורר הדים שפרסם בתחילת השבוע, המצביע על קשר הפוך בין התגברות האי-שוויון בהכנסות האזרחים לבין הפריון והצמיחה באותה מדינה.

בעשורים האחרונים המחקר הכלכלי עסק רבות בבדיקת השאלה אם אי-שוויון הוא טוב או רע לצמיחה כלכלית. בעוד שבמישור התיאורטי ניתנו תשובות מנוגדות לשאלה, המחקר האמפירי התקשה להראות קשר ברור בין צמיחה לאי-שוויון, וזאת בשל בעיות מתודולוגיות. העבודה החדשה של OECD, המבוססת על מתודולוגיה שונה מזו שנעשה בה שימוש בעבר, מתיימרת לספק את ההוכחה שהייתה חסרה עד כה ואף לכמת את מידת ההשפעה שיש לאי-שוויון על צמיחה כלכלית באותה מדינה.

"הממצאים האמפיריים מראים שלאי-שוויון יש השפעה שלילית על הצמיחה", כותבים עורכי המחקר ומדגישים כי מדובר ב"השפעה משמעותית". לשם המחשה טוענים עורכי המחקר כי הפחתה של נקודה אחת במדד האי-שוויון ג'יני לגבי מדינה מסוימת תתורגם לצמיחה בשיעור מצטבר של 0.8% בכלכלת אותה מדינה, על פני חמש השנים שלאחר ההפחתה (0.15% בכל שנה).

ישראל בולטת לרעה

האי-שוויון במדינות OECD גדל בעשורים האחרונים באופן ניכר: הכנסות העשירון העליון במדינות המפותחות גבוהות כיום פי 9.5 מהכנסות העשירון התחתון באותן מדינות, וזאת לעומת יחס של 1 ל-7 בלבד ב-1980. במגמה הזאת ישראל בולטת לרעה. הציון שישראל מקבלת במדד ג'יני למדידת האי-שוויון עומד על 0.38, והוא נמוך רק מזה של מקסיקו וארה"ב ברשימת 18 הכלכלות הבולטות בארגון. שיעור העלייה באי-שוויון בשנים 1985-2010 היה אחד משלושת הגבוהים ביותר בקרב המדינות החברות ב-OECD (יותר מ-5 נקודות בסיס). עורכי הדוח מציינים במפורש את ישראל כאחת המדינות הראשונות שבהן החלה בעיית האי-שוויון, לצד בריטניה וארה"ב.

האי-שוויון בישראל וכן במדינות דוברות האנגלית, בגרמניה ובשבדיה התבטא בגידול מואץ של ההכנסות בעשירון העליון ב-20-25 השנים האחרונות.

בטבלה המזקקת את התזה שלהם קובעים החוקרים כי התרחבות הפערים בהכנסות בין השנים 1985 עד 2005 במקסיקו ובניו זילנד גרמה לכלכלות של שתי המדינות האלה לאבד 10% תוצר. באופן דומה הם קובעים כי שיעורי הצמיחה בין השנים 1990 עד 2010 בארה"ב, בבריטניה ובמדינות סקנדינביה היו יכולים להיות גבוהים יותר בחמישית "אילו הפערים בהכנסות לא היו מתרחבים". מהצד האחר, מדינות כמו אירלנד וספרד נהנו מגידול בתוצר לנפש באותן שנים, בין היתר בזכות היותן שוויוניות יחסית.

ישראל, שהצטרפה ל-OECD ב-2010, אינה מופיעה בטבלה, בשל היעדר נתונים מתחילת שנות ה-90, כך נמסר ל"גלובס" על ידי עורכי המחקר.

עם זאת, אחד העורכים ציין כי "ניתן להעריך את השפעת האי-שוויון בישראל ב-6.3 נקודות האחוז. במילים אחרות, השינוי המצטבר בתוצר לנפש היה יכול להיות גבוה יותר ב-6.3% בין 1990 ל-2010 אילו האי-שוויון לא היה גדל בין 1985 ל-2005".

ישראל מהמדינות המובילות בפערי ההכנסה
 ישראל מהמדינות המובילות בפערי ההכנסה