אורי יוגב מתכנן מהפכה בחברות המשלתיות; מה על הפרק?

יוזמה חדשה של יוגב: ביטול נוהג פיצויי הפרישה המוגדלים, מדרג שכר חדש המעלה את שכרם של המנכ"לים ביחס לסמנכ"לים ומנהלי אגפים והגבלת כהונת בכירים לחמש עד שבע שנים

אורי יוגב / צלם: איל יצהר
אורי יוגב / צלם: איל יצהר

ביטול נוהג פיצויי הפרישה המוגדלים, מדרג שכר חדש המעלה את שכרם של המנכ"לים ביחס לסמנכ"לים ומנהלי אגפים והגבלת כהונת בכירים לחמש עד שבע שנים - אלה עקרונותיה המרכזיים של יוזמה חדשה של מנהל רשות החברות אורי יוגב. עיקרי היוזמה הועברו בסוף השבוע לממונה על השכר באוצר ולגורמים נוספים לקראת שימוע. חלקים מהיוזמה מחייבים את אישור הממשלה, ומשרד המשפטים יתבקש לקבוע אם ניתן יהיה לאשרם במסגרת ממשלת המעבר או שיהיה צורך להמתין למינוי ממשלה חדשה.

בנושא השכר מסביר יוגב כי "לתפיסתנו השכר בחברות הממשלתיות צריך להיות נמוך מהמקובל בשוק לתפקידים מתאימים בעיקר בשל הבעלות הציבורית בחברות והעמידה בנורמות ציבוריות, ועם זאת הפער צריך להיות כזה שמאפשר שימור וגיוס מנהלים מצוינים". יוגב מותח ביקורת על הנוהג הקיים של מתן הפיצויים המוגדלים, בהיקף 200% למנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלי אגפים בחברות גדולות ו-150% לבכירים בחברות קטנות יותר. לדבריו, "מדובר בהוצאה משמעותית לחברות אשר עצם נתינתה עם סיום ההעסקה, והעובדה שהיא ניתנת באופן אוטומטי במקרים רבים, מעלה ספק לעניין יעילות התמריץ שהיא מייצרת במהלך שנות הכהונה עצמה".

במקום לשלם את הפיצויים המוגדלים בסוף הכהונה מציע יוגב להכניס את מרכיב הפיצויים לשכר המשולם במהלך הקדנציה מה שיאפשר לבכיר ליהנות מפיצוי מוגדל כבר בזמן מילוי תפקידו. בנוסף הוא מציע לקבוע מדרג שכר חדש המבטא גידול של 8% בשכרם של מנכ"לים בחברות בינוניות וגדולות (סיווג 6 עד 10). ברשות מציינים כי גם לאחר העלאת שכר זו עדיין שכרם של המנכ"לים בחברות הממשלתיות נמוך לעתים ב-50% משכר מנכ"לים של חברות דומות במגזר הפרטי. בנוסף הוא מציע להקטין שכרם היחסי של סמנכ"לים ומנהלי אגפים כך שיעמוד על 90% ו-80% משכר המנכ"ל (במקום 95% ו-85% כיום). ברשות אומרים: "במגזר הפרטי לא מקובל שסמנכ"ל ירוויח יותר מ-90% משכר המנכ"ל" ומעריכים כי מדרג השכר החדש יחסוך 14 מיליון שקל לשנה.

בנושא קציבת הכהונה מציעה הרשות כי בתום 5 שנים יוסמך מנכ"ל החברה להאריך את כהונתם של הבכירים לתקופה נוספת של עד שנתיים. במסגרת היוזמה תונהג הערכה שנתית לכל בכיר ע"י הממונים עליו - הערכה שתוכל לשמש בסיס לאי הארכת כהונתו מעבר ל-5 שנים. "אנחנו מקווים להגיע למצב שבו בכיר בחברה יתחיל לבדוק לקראת סיום הקדנציה אם עומדת לו אפשרות להישאר בחברה, לעבור לתפקיד מקביל בחברה ממשלתית אחרת או לצאת למגזר הפרטי", אמר יוגב בתגובה לשאלת "גלובס". ברשות מעירים כי כעת רבים מהעוזבים הם דווקא מהמנהלים האיכותיים יותר, שיש להם אופציות קורצות בסקטור הפרטי.

היוזמה של רשות החברות קובעת הוראות מעבר לפיהן בכירים המכהנים מעל חמש שנים ייחשבו כמי שמכהנים בתפקידם ארבע שנים - וכך יוכלו להמשיך ולכהן בין שנה לשלוש שנים - בהתאם לכללים החדשים.

מבדיקה שנערכה ברשות עולה כי 70% מהבכירים מכהנים בחברות למעלה מחמש שנים. לעומת זאת בחברות ציבוריות בבורסה עומדת כהונה ממוצעת של בכיר על חמש שנים. ברשות החברות מציינים את רכבת ישראל כמודל לחברה שהנהיגה קציבת כהונה באופן מוצלח. קציבת הכהונה כותב יוגב "מגשימה את האינטרס הציבורי במוביליות, שימור המצוינות ומניעת קיבעון ארגוני, שכן תקופות כהונה ממושכות עלולות להוביל לסטגנציה ואף לשחיקה ובמקרים מסוימים לפגיעה אפשרית בטוהר המידות. כמו כן קיים יתרון מערכתי וניהולי בריענון השורות הבא לידי ביטוי בשילובם של צעירים עם מבוגרים בדרגות הניהול הבכירות".

כמות הבכירים בחברות ממשלתיות שמכהנים יותר מחמש שנים
 כמות הבכירים בחברות ממשלתיות שמכהנים יותר מחמש שנים

מדרג השכר החדש בחברות
 מדרג השכר החדש בחברות