אזהרת מסע? באמת?

לתשומת-לב ארה"ב: יש בישראל כמה בעיות גדולות יותר מקצת שלג

שלג בירושלים / צילום: איל יצהר
שלג בירושלים / צילום: איל יצהר

מחלקת המדינה של ארה"ב ראתה צורך להתרות בתיירים הפוטנציאליים הנוסעים לישראל מפני נחיתה בארץ בימים אלה. הסיבה: צפוי בלגן בגלל מזג האוויר. נכון, בשנה שעברה היו כאן יומיים של מהומה ומבולקה עקב השלג, אבל נראה כי למדו כאן את הלקח, והפעם התארגנו לסערה.

האזהרה באה בשעה שבארה"ב כל סופה מצויה גורמת לנזקים חמורים פי כמה, בין השאר משום שכבלי החשמל שם ברובם עיליים. יתר על כן, אפילו באירופה גורם השלג הראשון לא פעם לכאוס. אנחנו במשפחה טובה, ויש לתמוה מדוע ארה"ב צריכה להקדיש מזמנה אזהרה לאזרחיה בנושא זה. מצד שני, אולי אין להתפלא על כך, שהרי מאז סיום המלחמה האחרונה בעזה, קיימת עדין אזהרת-מסע לנציגים ממשלתיים אמריקניים לגבי ביקור דרומה לבאר-שבע. כלומר, שיקול-הדעת של ארה"ב בכל מה שנוגע לישראל מלא סתירות ומעורר תמיהות.

היינו יכולים להציע לארה"ב לשים לב לבעיות גדולות יותר לצורך אזהרות-מסע לישראל. רק לפני מספר ימים יצאה משלחת מטעם הקונסוליה של ארה"ב לשטחים, כדי לבדוק התנכלות של מתנחלים לנטיעות עצי-זית של פלסטינים, ונתקלה בהתנגדות אלימה מצד מתנחלי עדי-עד. אבל כאן התגובה האמריקנית הייתה מינורית.

לא אזהרת-מסע נגד ביקור בארץ שבה אין חסינות הן לפלסטינים ולמה שקרוי אנשי שמאל ישראלים, והן לאזרחים אמריקנים מפני מתנחלים פורעים. ארה"ב הסתפקה בהבעת "דאגה עמוקה" מעורבת בהצהרת אמונים לשיתוף-הפעולה בין ישראל לארה"ב. אין בזה חדש: גם כשלפני תריסר שנים בולדוזר ישראלי הרג את אזרחית ארה"ב, רייצ'ל קורי, שהפגינה נגד הכיבוש בעזה, לא יצאה בשל כך מארה"ב אזהרת-מסע לתייריה המתעתדים לבקר בארץ.

לו דאגה ארה"ב באמת לשלום אזרחיה היא הייתה צריכה להוציא בימים אלה התראת-מסע בגלל החלטת ישראל להשתלט על כספי המסים הפלסטיניים המופקדים בידה; זאת, כצעד תגמול נגד החלטת הרשות הפלסטינית להתקבל לאמנת רומא ולבית-הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. אזהרת-מסע, שהרי החלטה ישראלית מעין זו יכולה לתרום להקצנה בציבור הפלסטיני ולהתפרצות שאולי תיקרא אינתיפאדה שלישית.

אבל בעניין זה נראה שארה"ב אינה חוששת לחיי אזרחיה ולחיי האזרחים הישראלים, והיא אף מאיימת להגיב במקביל לצעד החד-צדדי הישראלי של השתלטות על כספים פלסטיניים בנקיטת סנקציות משלה נגד הרשות הפלסטינית. גם סתירה זו לא מפליאה בסופו של דבר, אם מביאים בחשבון שישראל וארה"ב גם יחד התנגדו לחתימה על הסכמי רומא להקמת אותו בית-דין (יחד עם מדינות נאורות נוספות, כמו סין, תימן וקטאר).

הדימוי של ישראל כארץ פרימיטיבית שאינה יודעת כיצד להתנהל מול סערת חורף בינונית, הוא אם כן רק צד אחד של המטבע האמריקני. מן הצד השני נמצא הדימוי של ארץ התנ"ך, ובזכותו כנראה לא נרתעים אמריקאים רבים, יהודים ונוצרים מאמינים, מלבקר בארצו של יהודה המכבי או בארצו של ישו הנוצרי, והם נותרים קבוצת התיירים הגדולה ביותר במקומותינו.

באירופה לא ינסו לגבות את העונש שמטילה ישראל על הפלסטינים, דהיינו, שוד הקופה שלהם, אלא יהרהרו בעונש נגד עונש: ינכו את הכסף שישראל אינה מעבירה לרשות הפלסטינית מההטבות שהאיחוד האירופי מעניק לישראל, ועוד כהנה וכהנה צעדים. את השאלה אם לבקר בארץ בזמן סופת שלגים הם ישאירו לתייר הנבון להחליט בעצמו.