רק אל תקראו לזה "הסכם שיווק"

אחרי שהתפיידו להם הספינים המגוחכים של עופר עיני ויורם באומן על התפטרות, התגבשה נוסחת הפשרה של הכדורגל הישראלי

יורם באומן, עופר עיני / צילומים: יוסי כהן, איל יצהר
יורם באומן, עופר עיני / צילומים: יוסי כהן, איל יצהר

אז כמו שזה נראה כרגע, עופר עיני ויורם באומן לא צפויים להתפטר. מסיבת העיתונאים שבה היו אמורים להטיל את הפצצה האדירה בוטלה בינתיים, אחרי שנחה דעתם של יו"ר ההתאחדות ויו"ר המינהלת מהמתווה שהוצע להם על-ידי משרדי האוצר והספורט להסכם השיווק החדש של 2015/16. וכמובן שמדובר בבשורה גדולה עבור הכדורגל שעיני ובאומן נשארים - כי בחצי השנה האחרונה מאז קיבלו את הג'ובים שלהם, הם עשו רבות לקידומו של הענף. באומן גייס ערימות של ספונסרים, עיני הוביל את הנבחרת לפתיחה מצוינת של קמפיין יורו 2016.

אף אחד לא באמת חשב שהשניים עומדים להתפטר. אבל גם אם כן היו הולכים הביתה, אף אחד לא היה נופל מהכיסא. עיני כל כך מנותק מהכדורגל הישראלי שגם את המאבק הזה בחר לנהל באמצעות המכניזם שהוא מכיר מימיו בהסתדרות, כאילו מנהל את מאבקם של עובדי מפעל המגבות בערד ומאיים להשבית את המשק. מה בדיוק היה משבית עיני, את הכדורגל הישראלי? כאילו שלמישהו זה היה מזיז משהו. מה המנוף של השניים להודעת התפטרות? חותם על הענף הם עוד לא השאירו וספק גדול אם ישאירו. רק אל תקנו את הספין כאילו במשרד רוה"מ מישהו חשש מהנזק האלקטורלי שייגרם לו בעקבות ההצלחה של עיני ובאומן להצית "חזית" גם בקרב אוהדי הכדורגל, עד שהנחה אנשיו "לעשות הכל כדי לסגור את הסכם השיווק".

אפרופו עיני, אם היה הולך מרצונו היה עוצר ברגע אחד מהלך להחלפתו שנרקם מאחורי גבו, שאליו שותפים בכירים מאוד בהתאחדות לכדורגל. הטענה נגדו של אותם בכירים: הוא מבין וחי את הכדורגל הישראלי כמו שהוא מכיר ונושם את הבלט הישראלי.

***

הסיפור של הסכם השיווק מאגד בתוכו את כל החולי של הספורט. הכסף העצום הזה שמשולם בתואנה של "שיווק ופרסום" הוא באופן עקיף זה שמונע מהאנשים המנהלים את הענפים ללכת ולהשיג אותו במגזר הפרטי. יותר קל להישען על הטוטו מלרוץ ולמכור שלט פרסומת. ההסכם הזה הוא בעיקר מנוף פוליטי. מנוף פוליטי להעברת רפורמות, לדחיקת יו"ר מכיסאו, לקביעת סדרי עולם בענף הפופולרי בישראל. הסכם השיווק הפך לשולחן משחקים למאבקי כוח - פעם בין הטוטו להתאחדות לכדורגל, והיום בתוך דירקטוריון הטוטו בין אנשי האוצר שלא רוצים את ההסכם הזה, או לפחות רוצים לראות אותו מקוזז, לבין יו"ר הטוטו צחי פישביין שלא בא להם בטוב בעין כבר תקופה ארוכה. ברגע שפישביין הצליח ברגע האחרון של 2014, בערמומיות גדולה, להעביר בהצבעה שנויה במחלוקת את ההסכם ולהשאירו על 80 מיליון שקל - רק טבעי היה שמאבקי האגו ישלחו את אנשי האוצר לחפש דרך עוקפת לקחת את העלבון הזה ולהפיל את ההסכם מחוץ לדירקטוריון הטוטו. פיזור הכנסת והיעדר שר אוצר נפל להם בטיימינג מופלא.

כך התגלגל הסכם השיווק לפתחו של משרד האוצר ומשרד הספורט שלא מוכנים לחתום על תקציב הטוטו וכו', עד שלא יתמלאו התנאים האלו והאלו והאלו.

***

מאחר והכדורגל הישראלי, גם תחת עיני ובאומן, לא מצליח לייצר אלטרנטיבה כלכלית ללא כספי הטוטו - מה שנשאר הוא ללכת לשולחן הדיונים ולראות איך מסדרים מחדש את הקלפים. התנאי הבסיסי להצלחת המו"מ: שכל צד יוכל להציג את התוצאה הסופית כניצחון גדול שלו. אנשי האוצר צריכים להראות שהבסיס של הסכם השיווק אכן הצטמק לשוויו הריאלי; עיני ובאומן צריכים להראות שגם אם הבסיס של הסכם השיווק הצטמק, בטוטאל מדובר בניצחון ענק כי עם תוספות כאלו ואחרות המספר יצמח (כפי שתראו בהמשך) אל יותר מ-100 מיליון שקל; פישביין יוכל לעמוד מול אנשי האוצר בדירקטוריון ולהניף מולם אצבע (לא משנה איזו אצבע) גבוה גבוה - לא רק שהסכום הכללי שהבטחתי לכדורגל לא הצטמצם ואני עמדתי במילתי, אפילו אתם אנשי האוצר הכנסתם יד לכיס ותרמתם את תרומתכם, ואני צחי מה אכפת לי אם הכסף יהיה צבוע כהסכם שיווק או תחת סעיפים של שיטור, הבראה, או ועדת קישוט.

עבור משרד הספורט והשרה ההסכם החדש הוא באמת הישג. קודם כל הוא הישג מבחינת הנכונות של אנשי המשרד להראות שהם מחויבים למשבר ולהשלכות העתידיות שלו, למרות שבפועל אין לשרה שום הון פוליטי שהיא יכולה לגזור ממנו. היא הרי, מאז הודעת הפרישה שלה, כבר מגיעה לעבודה עם כפכפים; מבחינתם הם רואים במשבר הנוכחי כשלב ב' של הרפורמה שהובילו - אחרי שהתגלה הבור הכספי העצום של ההתאחדות לכדורגל, אין צודק מבחינתם לנצל את הסיטואציה ובמקום לתת סתם כסף, עדיף להתנות אותו בתוכנית הבראה של ההתאחדות, ועל הדרך להמשיך ולחזק את המינהלת עם הגדלת הכספים אליה.

***

מה בעצם מכיל ההסכם החדש? קודם כל נזכיר שהעניין נוגע רק לעונת 2015/16 - העונה השלישית והאחרונה של הסכם השיווק. בעונה הנוכחית בכל מקרה יעמוד הסכם השיווק בין הטוטו לכדורגל הישראלי על 80 מיליון שקל. להסכם הנוכחי הוכנסו כל כך הרבה אלמנטים שבכלל לא קשורים לכדורגל ולהסכם השיווק, עד כדי שאפילו כמעט בלתי אפשרי לכנות אותו "הסכם שיווק". אבל בואו נזרום עם המושג, שנוח מאוד בעיקר לאנשי הכדורגל בבואם להראות את ההישג. אם לוקחים את החבילה הכוללת - אז כן, "הסכם השיווק" צמח מ-80 מיליון שקל ל-101.5 מיליון שקל. בפועל החלק שיופנה להסכם השיווק עצמו יהיה קטן יותר, ויותר חשוב - מעתה יהיו תנאים מאוד לא פשוטים ונוחים של פיקוח והסדרה על ההתאחדות.

הסכם השיווק הבסיסי יירד מ-80 מיליון ל-57 מיליון שקל. הסכום החדש די תואם את דרישת האוצר, לפיו יש לשים את הסכם השיווק על הסכום האמיתי פחות או יותר שהוא שווה. מכאן והלאה מתחילות תוספות:

א. 5 מיליון שקל יועברו להתאחדות לכדורגל, מכספי משרד האוצר, למימון תוכנית הבראה להתאחדות בעקבות המצב הכלכלי והגרעון המפלצתי אליו נקלעה. בעבור הכסף הזה תיערך ביקורת חקירתית שתיעשה על-ידי מפקח חיצוני מטעם האוצר. זו הצפרדע הגדולה שהתאחדות תיאלץ לבלוע - החיים תחת אנשי האוצר שיישבו בהתאחדות ויפקחו על התקציב יהיה הרבה פחות נעימים ויפים.

ב. 22.5 מיליון שקל יופנו לשיטור ואבטחה, אבל לסעיף זה הוכנסו גם ענפים נוספים מלבד כדורגל. מתוך זה, סכום של 7.5 מיליון שקל יגיע מכספי משרד האוצר. חלק מהכסף עבור שיטור ואבטחה יצטרך לעבור את אישור המועצה הלאומית העליונה (למרות שבפועל הכסף יגיע מהטוטו). כמה שווה לכדורגל הכסף הזה של שיטור ואבטחה? סדר גודל של כ-80%.

ג. 12 מיליון שקל תוספת לחלוקה לכלל ענפי הספורט, על-פי אמות המידה של לובצקי. בהנחה שהיחס הענפי יישמר בדיוק כמו בלובצקי, הכדורגל יקבל מהכסף הזה פלוס מינוס כ-3 מיליון שקל; מה הקשר של הכסף הזה פתאום להסכם השיווק? אין קשר, אבל אין ספק שהוא יעזור להפיל התנגדויות, בירוקרטיות ומשפטיות, מצד ענפים אחרים להסכם השיווק של הכדורגל שהרי עכשיו לפחות הוא מייצר, בעקיפין - רווח לכולם.

ד. סעיף נוסף עבורו יינתן כסף: 5 מיליון שקל סיוע במימון שיטור ואבטחה לנבחרות לאומיות זרות שיגיעו לישראל. גם כאן מדובר בכסף לכלל ענפי הספורט. במלים אחרות: אם נבחרת סלובניה בכדוריד תגיע לישראל למשחק בינלאומי, במקום שהעלות כולה תיפול על איגוד הכדוריד - הרי שהסכם השיווק יסייע לאיגוד הכדוריד במימון העלויות.

***

שני דברים עתידיים: הראשון, הבטחה אחת שאיתה יצאו החוצה אנשי הכדורגל, היא שבכל מקרה שתהיה בעיה בירוקרטית שתגרור עיכוב - אם בשל השינויים הצפויים במשרדי הממשלה הרלוונטיים בעקבות הבחירות, ואם בשל התנגדויות כאלו ואחרות אצל הגורמים שאמורים לאשר העברת הכספים (למשל, המועצה הלאומית העליונה לספורט), או התנגדויות משפטיות שיעלו איגודים שירגישו שנדפקו או שסתם ינסו להרוויח עוד קצת - הרי שאם עד חודש מאי 2015 לא ייתפרו וייחתמו כל הנושאים, הסכם הפשרה הזה יבוטל וייגנז כלא היה. במקום זה יחזור הכדורגל לקבל את אותם 80 מיליון שקל בעבור השנה האחרונה של הסכם שיווק, כפי שהיה בהסכם המקורי. במקרה כזה, לא שיטור, לא אבטחה, לא כספים לענפים אחרים ולא כלום.

העניין השני קשור לשאלה מדוע בכל זאת יש משמעות לסעיפים השונים של כספי הסכם השיווק, אם גם ככה הסכום נותר גבוה? אפשר ללכת עם הגישה של צחי פישביין לפיו כל עוד הכדורגל מקבל את הכסף, הרי שלא משנה באמת מאיפה הוא מגיע. זה לא לגמרי נכון. פישביין יודע שאחריו המבול. ההשלכה העתידית של הסכם כזה, שבו הסכם השיווק הוחזר לסכום השיווקי הריאלי שלו (57 מיליון שקל), תקשה מאוד בעתיד על הטוטו לתת הסכמי שיווק שלא באמת שווים את הכסף. נקודת המוצא הבאה תהיה על-פי הסכם שיווק של 57 מיליון שקל, לא 80. אבל אף אחד לא יכול להבטיח ששר האוצר או שרת הספורט הבאים יסכימו להמשיך ולממן שיטור ואבטחה, או לממן נבחרות זרות שיגיעו לארץ. וכשתסתיים תוכנית ההבראה של ההתאחדות לכדורגל, יצטרכו סיבה טובה אחרת כדי לצבוע 5 מיליון שקל. אפשר להניח שימצאו משהו.