יש פסילות מוצדקות

ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות לשכתו, ביטל את מינויים של שני שופטים בוועדת פרס ישראל לספרות. השלישית התפטרה. כתוצאה מצעד זה קמה מחאה גדולה שעיקרה - נתניהו עושה פוליטיזציה מנושא שהוא כולו תרבותי. אני מזדהה עם המוחים באופן עקרוני. המצב הרצוי הוא שפוליטיקאים לא יבחשו בנושאים שאינם פוליטיים.

זה בעיקרון, כאמור. אבל לא נוח לי עם ההכללה, כלומר מכך שהמחאה חלה על פיטורי שני השופטים. אנחנו לא יודעים מה "פשעו" של פרופ' אבנר הולצמן, משום מה לא נמסרה סיבה להדחתו מוועדת הפרס, וזה לחלוטין לא תקין. אבל אנחנו כן יודעים את הסיבה להדחתו של הפרופסור השני, אריאל הירשפלד: תמיכה פומבית בסרבנות לשירות בצה"ל. הירשפלד ביטא את עמדתו זו, בין השאר, במאמרים שהוא מפרסם במקומות שונים.

האם רק כישורים קובעים?

האם עובדה זו מצדיקה את הדחתו של הירפשלד? יש דעה הגורסת כי מדובר בתחום שבו צריכים לקבוע רק הכישורים המקצועיים, גם לגבי מקבל הפרס וגם לגבי חבר ועדה. לא משנה מה האיש חושב או עושה בתחומים אחרים, העיקר הוא הכישורים הספרותיים.

אני חולק על דעה זו. אני לא חושב שאנס, למשל, או גנב, למשל, ראויים להיות קשורים עם הפרס בכל דרך שהיא, אם כזוכים ואם כחברי ועדה. כלומר, לדעתי אי-אפשר להפריד לחלוטין בין הפרס לבין האדם ומעשיו.

מעודד לעבור על החוק

מה עשה הירשפלד? הוא כתב נגד התגייסות לצה"ל, כלומר עודד צעירים ללכת בדרך זו. יש שיאמרו - זו דעתו, ויש לו את הזכות להביע אותה. על כך אין עוררין, כל אדם זכאי להביע דעה. אבל יש לכך מגבלות. כשהירשפלד מביע תמיכה בסרבנות, הוא נותן לגיטימציה לעבור על החוק. וזה חורג מגבולות המותר אל שטח הפסול.

פרס ממלכתי

בכל זאת, מדובר בפרס ממלכתי שנותנת מדינת ישראל. חלוקת הפרס היא אחד האירועים המרכזיים ביום העצמאות. אותה עצמאות שהושגה בלחימתם ודמם של אנשים שלא סרבו אלא לחמו. צריך לחשוב גם עליהם כאשר תחת חסותם נותנים פרסים, או ממנים לוועדות, אנשים התומכים בערכים הפוכים - הנוגדים, כאמור, את החוק.

קריטריון אובייקטיבי

לא הייתי רוצה לראות בפרסי ישראל, בשום תחום שלהם, אנשים פורעי חוק או כאלה התומכים בסירוב לחוק, אפילו הם. אני כבר לא מדבר על הצד המוסרי, כי זה שיקול סובייקטיבי ולכן נתון לניצול פסול. אבל הקריטריון הברור חייב להיות החוק, שזה עניין אובייקטיבי.

אני לא רוצה עבריינים בתחום פרס ישראל, ולא רוצה כאלה המעודדים לעבור על החוק. בהתאם לקריטריון זה, פסילתו של הירשפלד נכונה ומוצדקת.