חולמת בפרסית: המוזיקאית מורין נהדר תופיע בפסטיבל "זמן פיוט"

מורין נהדר, המתמחה בעיבוד ובביצוע פיוטים של יהודי פרס, מדברת על המוזיקה ששמעו היהודים יוצאי איראן: "בעיקר מוזיקה פרסית קלאסית או פופ"; ועל תגובות הקהל

מורין נהדר /  צילום: אורית פניני
מורין נהדר / צילום: אורית פניני

את המוזיקאית הישראלית מורין נהדר שמעתי לראשונה לפני כ-15 שנה, כשהופיעה כזמרת קלאסית המתמחה במוזיקה עתיקה. כבר אז בלטה כזמרת נוגעת ללב, עם קול יפהפה והגשה אישית מרגשת ומלאת הבעה. אלא שמאז עשתה נהדר שינוי דרמטי, ועברה להתמחות בשירה פרסית עממית ובפיוטים של יהודי פרס. במוצ"ש הבא (21.2) היא תופיע בתל-אביב במסגרת פסטיבל "זמן פיוט", ותאפשר לקהל להתוודע לאמנות הייחודית שלה.

נהדר (37) נולדה באיספהאן, איראן, ועלתה לארץ כתינוקת. את דרכה המוזיקלית התחילה במקהלת "אנקור" המיתולוגית, ולימים סיימה בהצטיינות שני תארים בשירה וניצוח מקהלות."כבר במהלך הלימודים באקדמיה שרתי בהרכב של מוזיקה פרסית", היא מספרת בראיון מיוחד ל"גלובס". "אחרי הלימודים העיסוק שלי במוזיקה עתיקה נדחק הצידה, והמוזיקה הפרסית תפסה את עיקר הנפח".

את הדחיפה לעסוק במוזיקה היהודית הפרסית היא מייחסת למנחה שלה באוניברסיטה, פרופ' אדווין סרוסי. "התכנון המקורי שלי היה לעשות דוקטורט, והמנחה שלי הציע שאעשה אותו על המוזיקה של יהודי איראן. תוך כדי המחקר הבנתי שיש כאן שדה מרתק. אספתי חומרים מכל מקום אפשרי, החל בהקלטות וכלה בסבא וסבתא. לאורך הזמן גיליתי שפחות מעניין אותי לארגן את החומרים במסגרת עבודת דוקטורט שתישכב באיזה ארכיון, והרבה יותר חשוב לי לחשוף אותם לקהל הרחב. התחלתי לעשות זאת בסדנאות, ולשמחתי הן התקבלו בהתלהבות. ואז הבנתי שיש לי ביד חומרים מצוינים".

נהדר מספרת שרוב המנגינות שבהן נתקלה לא היו מפותחות, ולכן החליטה לעשות להן עיבודים משלה. "הרעיון מאחורי העיבודים היה להכניס למנגינות האלו רוח חדשה", היא אומרת. "לכן הפכתי אותן למשהו שהוא כבר לא פרסי טהור, אלא פיוז'ן שפותח אותן לכיוונים חדשים כמו לדוגמא פולק אמריקאי.

"מצד שני, היה חשוב לי לשמור בקפדנות על המסורת. לכן הלחנתי גם מוזיקה חדשה שמבוססת על ה'ראדיף' - המערכת של המוזיקה הפרסית הקלאסית. זוהי מערכת של סולמות ומוטיבים בעלי אופי מובחן, שמגדירים בדיוק איך מותר להלחין.

"למדתי את המערכת הזו ביסודיות, ועל בסיסה הלחנתי טקסטים בעברית מאת יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול, סידור התפילות ועוד".

כפי שניתן לשער, בחירתה המוזיקלית קשורה בצורה הדוקה להיסטוריה המשפחתית שלה. "נולדתי באיספהאן, ועליתי לארץ כתינוקת בשלהי המהפכה של ח'ומייני בשנת 1979", היא מספרת. "יצאנו אמנם בזמן, אבל המשפחה השאירה הכול מאחורה. הגענו לארץ רק עם מזוודה וקצת בגדים".

היא עצמה גדלה כישראלית לכל דבר, ורק בשלב מאוחר יותר בחייה חזרה לדבר פרסית. "הפרסית היא שפת האם שלי והיתה השפה בבית, אבל היה שלב שהיא אבדה לי לגמרי", היא מספרת. "הייתי ממש אילמת כשהשיחה היתה בפרסית. יותר מאוחר זה חזר לי. עד היום אנחנו מדברים בבית בעירבוב של עברית ופרסית, כדי לשמור על השפה".

זיכרונות מארץ המוצא

את הגעת המשפחה לארץ היא מתארת בצורה ריאליסטית מאוד, וללא שמץ של מירמור. "המשפחה עברה תקופה לא קלה של קשיי שפה ופרנסה", היא מספרת. "הם היו רגילים לתנאים מסוימים בארץ המוצא, ופה לא הכירו בכישורים וביכולות שלהם. אבל ברבות הזמן המשפחה התאקלמה יפה מאוד. כולם זכו להשכלה גבוהה והשתלבו יפה בארץ".

בהופעתה הקרובה תבצע נהדר חומרים מאלבום הפיוטים החדש שלה, "ישנה בחיק ילדות", שיצא בשנה שעברה. ההופעה משלבת ארבעה נגנים, שמנגנים הן על כלים מזרחיים (עוד, סאז, כינור ברך, כלי הקשה) והן על פסנתר.

"ההופעה מבוססת ברובה על פיוטים שהלחנתי ועיבדתי", היא אומרת. "זה לא מופע מזרחי 'הארד קור', אלא שילוב של הרמוניות בסגנונות שונים.

"במידה מסוימת זהו המשך למסע ההשקה של האלבום. בנוסף אבצע שירי עם בפרסית, שהמקור שלהם אינו יהודי אלא פרסי כללי. הפעם תהיה במופע גם אורחת - הזמרת דניאלה ספקטור, שאותה הכרתי כשהופענו שנינו באותו פסטיבל מוזיקה".

- הקהל הטבעי שלך הוא יוצאי איראן?

"ממש לא. היהודים יוצאי איראן שמעו בעיקר מוזיקה פרסית קלאסית או פופ, והתכחשו לפן היהודי שלהם. הם לא מצאו סיבה לשמר את התרבות המוזיקלית שלהם, כי ראו בה סממן של מה שהגדיר אחד החוקרים כ'חיי גטו מפגרים'.

"הם לא רצו להיות מזוהים עם זה. זה בדיוק מה שקרה עם תרבות היידיש, שנדחתה על-ידי העולים האשכנזים שעלו אל כור ההיתוך והבינו שתרבות המוצא שלהם אינה שייכת לכאן. גם כיום, עיקר הקהל שלי הוא לא פרסי".

- איך המשפחה מקבלת את הפרויקט הזה?

"ההורים כמובן התרגשו מהפרויקט כשהתחלתי איתו, אבל כמו הורים טובים הם היו בעיקר מוטרדים בשאלה מה אני הולכת לעשות עם זה. אותי משמחת בעיקר התגובה של סבא וסבתא שלי, שמאוד התרגשו מכך שבחרתי לעסוק במוזיקה הזו. הפתיע אותם לגלות שיש בכלל אנשים שמתעניינים בה. הייתה לי הופעה שהזמנתי אליה את סבא שלי, וכשסיפרתי לקהל שסבא שלי נמצא באולם כולם התחילו לעודד אותו לעלות לבמה בקריאות 'סבא! סבא!'. אז הוא עלה באופן ספונטני עם מקל ההליכה שלו, ושר איתי דואט. זה היה אחד הרגעים הבלתי נשכחים בקריירה שלי".

ההופעה "ישנה בחיק ילדות" של מורין נהדר תתקיים במוצ"ש 21.2 בשעה 21:00 במרכז ברודט בתל-אביב