חברות כרטיסי האשראי חוגגות בהלוואות - על חשבונכם

שנת 2014 תיזכר בענף כרטיסי האשראי כשנת האשראי החוץ-בנקאי. שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, לאומי קארד וכאל - השקיעו משאבים רבים בצמיחה בתחום, ובהתאם רשמו צמיחה דו-ספרתית גבוהה.

סך האשראי החוץ-בנקאי של החברות עמד נכון לסוף דצמבר על 6.4 מיליארד שקל - זינוק של קרוב ל-29% בתוך שנה. ועדיין, למרות שיעורי הצמיחה החדים, צריך לזכור כי משקלן של חברות כרטיסי האשראי בתחום האשראי הצרכני נמוך יחסית. לשם השוואה, האשראי למשקי בית בבנקים (לא כולל משכנתאות) עומד על מעל ל-100 מיליארד שקל.

אז מה גרם לחברות כרטיסי האשראי להגדיל את האשראי ללקוחותיהן, איזו ריבית הן גובות ומה עוד אירע השנה בענף - המספרים המרכזיים לפניכם:

669 מיליון שקל

זה הרווח של שלוש חברות כרטיסי האשראי בשנת 2014. למרות התהדקות הרגולציה, התגברות התחרות לכאורה ומבצע "צוק איתן" שפגע בצריכה, חברות כרטיסי אשראי שומרות על רמת רווחים גבוהה, ורווחיהן צמחו בקרוב ל-3% לעומת שנת 2013.

העלייה ברווחים הושגה בעיקר משום שהחברות נהנות מהצמיחה של הענף. השימוש בכרטיסי אשראי גדל בכ-6% ל-242.4 מיליארד שקל, כשעיקר הצמיחה נובעת מהמעבר לכרטיסי אשראי על חשבון אמצעי תשלום אחרים, ופחות בשל עלייה בצריכה הפרטית. נזכיר, כי במהלך המלחמה בקיץ ספגו חברות כרטיסי האשראי ירידה של עד 10% בימי הלחימה בשימוש בכרטיסי אשראי - נתון שנחשב לחריג מאוד בענף. אלא, שבחלוף המלחמה התאושש הענף במהרה ופיצה עצמו כמעט באופן מלא על האובדן.

עדות נוספת לצמיחת הענף היא שמספר כרטיסי האשראי הפעילים חצה השנה את רף ה-7 מיליון כרטיסים ועמד על 7.07 מיליון - עלייה של קרוב ל-6% בשנת 2014.

4.04 מיליארד שקל

זה היקף ההכנסות של חברות כרטיסי האשראי אשתקד. מדובר בצמיחה של 3% בהכנסות, זאת בזמן שהשימוש בכרטיסים צמח פי 2 (6%). הסיבה לצמיחה המתונה בהכנסות היא התגברות הרגולציה בענף. כך לדוגמה, בשנה שעברה נרשמה ירידה נוספת בעמלה הצולבת, המהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק. השנה צפויות חברות כרטיסי האשראי להציג שחיקה נוספת בהכנסות, זאת על רקע הרפורמה שנעשתה בפיקוח על הבנקים בתחום העמלות שנכנסה לאחרונה לתוקף.

חברות כרטיסי האשראי מתמודדות עם המגבלות השונות בשתי דרכים מרכזיות: ראשית, חלקן פשוט מפצות עצמן ע"י העלאת עמלות סליקה לבתי העסק, שם הגמישות של חברת כרטיסי האשראי גבוהה יותר ואינה כפופה לתעריפון של בנק ישראל.

הדרך השנייה היא חיפוש מנועי צמיחה חדשים, ובראשם האשראי החוץ-בנקאי. חברות כרטיסי האשראי מבינות שהתגברות הרגולציה בכלל ובתחום העמלות בפרט תגבר, בין היתר על רקע כניסת כרטיס הדביט (כרטיס חיוב מיידי), שבו העמלות נמוכות יותר. לכן, הן מתרחבות בתחום האשראי החוץ-בנקאי שקיים בו פוטנציאל צמיחה משמעותי, שכן, כאמור, חלקן בעוגת האשראי כיום קטן.

8.4%

זו הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי האשראי בגין האשראי שהם מעניקות לציבור. זאת, בעוד שהריבית שהן משלמות לבנקים כדי לקבל מקור מימון של אותן הלוואות עומד על כ-0.65% בממוצע. בחברות כרטיסי האשראי מסבירים כי הריביות הגבוהות נובעות מכך שמדובר בהלוואות בסיכון גבוה, שכן אין ברשות החברות ביטחונות. ועדיין, היקף הדיפולט (חדלות הפירעון) בהלוואות אלה עומד על 1%-2%. כך שבשורה התחתונה נותר בידי חברות כרטיסי האשראי מרווח נאה בגין אותן ההלוואות.

בנוסף, חברות כרטיסי האשראי טוענות להגנתן כי הריביות שהן גובות נמוכות משמעותית מהריביות שגובות חברות כרטיסי האשראי בחו"ל. לאחרונה אמר בכיר בויזה אירופה ל"גלובס" כי בחו"ל הריביות הן כפולות לעומת ישראל בתחום זה. ועדיין, למרות כל הנימוקים הללו קשה שלא לתהות האם מוצדק שבידי חברות כרטיסי האשראי יישאר מרווח פיננסי גבוה כ"כ.

עוד נציין, כי הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי האשראי נמצאת במגמת ירידה. כך לדוגמה, בשנת 2013 היא עמדה על 9.8%, ובשנים קודמות היא אף הייתה דו-ספרתית. כיום, רק בכאל הריבית הממוצעת היא דו-ספרתית ועומדת על 10.8%. הירידה נובעת גם בשל ירידת ריבית בנק ישראל, אך לא פחות חשוב בשל שינוי בתמהיל תיק ההלוואות.

חברות כרטיסי האשראי, ובמיוחד לאומי קארד, מעניקות חלק לא מבוטל מההלוואות שלהן למימון רכב (ראו פירוט בהמשך). הלוואות אלו מהוות רבע מתיק ההלוואות של החברות. מדובר בהלוואות בריבית נמוכה יחסית, שכן הן הלוואות עם ביטחונות (הרכב עצמו).

כלומר, נתון הריבית הממוצעת של 8.4% אינו משקף את הריבית האמיתית שמשלמים בהלוואות הקלאסיות של חברות כרטיסי האשראי ("אשראי ברגע"). באותן הלוואות רגילות וללא ביטחונות, הריבית נותרה עדיין ברמה גבוהה וככל הנראה אף דו-ספרתית.

1.6 מיליארד שקל

זהו היקף האשראי שמעניקות חברות כרטיסי האשראי לצורך רכישת רכב.

חברות כרטיסי האשראי נכנסו לנישה של מימון רכישת רכב, וכאמור, הלוואות אלה מהוות כרבע מהתיק. הנתון בולט במיוחד בלאומי קארד, שם היקף ההלוואות הללו הוא 1.02 מיליארד שקל, כמעט שליש מהתיק. לעומת זאת, בישראכרט הוא זניח יחסית ועומד על כ-110 מיליון שקל, כ-12% מהתיק.

כאמור, הריבית הנמוכה יחסית בהלוואות האלה מושכת כלפי מטה את ממוצע הריביות שמציגות החברות בדוחות. כך לדוגמה, לאומי קארד דיווחה כי היא גובה בתיק ההלוואות ריבית ממוצעת של 6.6% "בלבד".

הריביות הנמוכות יחסית בפעילות זו משתקפות גם בהכנסות המימון: בעוד שתיק האשראי של לאומי קארד זינק השנה ב-36%, הכנסות המימון עלו רק בכ-3.2%.

 תוצאות חברות כרטיסי האשראי

 אשראי למימון רכב