אבוט תנסה להתרחב בשוק המעבדות הקליניות בישראל

חברת סטארלימס הישראלית, שנוהלה על-ידי האחים יצחק וחיים פרידמן, הקדימה את זמנה. החברה נחשבה לאחת מההצלחות בתחום ה-IT הרפואי, שנים לפני שסקטור הביומד זכה לעדנה בבורסה המקומית. ב-2009 החברה נמכרה לענקית המכשור הרפואי אבוט תמורת 123 מיליון דולר ונמחקה מהבורסה.

סטארלימס ממשיכה לפעול בישראל ומעסיקה כאן 35 עובדים. המערכת של החברה מיועדת לתחום של ניהול מערכות מיחשוב במעבדות מחקר. השוק הזה מגלגל כ-700 מיליון דולר וצומח בקצב חד ספרתי בשנה, אבל באבוט פוזלים לעבר השוק של ניהול מעבדות קליניות - אלה שמשרתות את בתי החולים וקופות החולים ותפקידן לפענח בזמן אמת דגימות של חולים. זהו שוק שמגלגל מיליארד דולר.

דייב שמפיין, מנהל Abott Informatics Technologies, מספר כי טכנולוגיות האבחון של אבוט כבר מוטמעות במעבדות, אולם אלה מעבדות שאינן מנתחות דגימות של חולים בזמן אמת, אלא מעבדות מחקריות ששייכות לאוניברסיטאות, חברות תרופות, שירותי מז"פ, חברות לניסויים קליניים וכדומה. אבוט מקווה לכבוש את השוק הקליני (הרפואי) החדש לה, בעזרת המערכת הישראלית במקור סטארלימס.

"זה ייתן לנו יתרון מול חברות אחרות שמייצרות מכשירים רפואיים לאבחון כמו סימנס או Roche". החברות הללו מייצרות מכשירים לבדיקות הדמיה או לבדיקות מעבדה, אך אין להן מערכת ממוחשבת לניהול בדיקות, הוא אומר. "המערכות של החברות הללו צריכות לעבור אינטגרציה עם מערכות מחשוב שלא הן ייצרו, ואילו אצלנו המכשור והמחשוב יתכתבו ביניהם באופן טבעי. כל שכבה של אינטגרציה בין מכשירים לא תואמים, מפחיתה את נוחות השימוש ואת הדיוק. הצרכנים שלנו רוצים את האבחון ואת ניהול המידע כיחידה אחת".

שמפיין הגיע לאחרונה לישראל כדי לחתום על חוזה עם קופת החולים מכבי. המערכת תותקן במעבדות המרכזיות של מכבי ושל רשת בתי החולים אסותא. "מדובר במיליון דגימות בשנה, בינתים המערכת מותאמת ל-650 משתמשים (מעבדות) והיא יכולה לטפל בדגימות מתחום ההמטולוגיה, הגנטיקה, ביולוגיה מולקולרית, סיווג רקמות ועוד.

"מה שהיה יפה במערכת המקורית של סטארלימס, הוא שהיא הייתה אחת מן הראשונות שפעלה מול הענן. הצוות של סטארלימס השכיל להבין שזה נחוץ, והם למעשה עיצבו את המערכת שלהם לגמרי מחדש כשהענן החל להיכנס. מאז הרכישה, הוספנו למערכת ממשק למובייל ואבטחה מתאימה. בניגוד לתוצאות של מעבדת מחקר שנבראות ונשארות במעבדה, את התוצאות הקליניות רוצים לראות מגוון גורמים מרחוק - רופאים, חולים וגופי ביטוח. המעבדה המרכזית יכולה לראות מרחוק גם את קצב הבדיקות ואת תמהיל הבדיקות".

שמפיין מציין כי בתחום של ניהול המעבדות סטארלימס מתחרה בחברות כמו תרמו פישר, labware וחברה בשם LVS ואילו בתחום ניהול המעבדות הקליניות, המתחרים הם אחרים לגמרי - סרנר, מדיטק, סנקווסט. "במעבדות המחקר, בין אם הן מפתחות תרופות, מנתחות דגימות מזון או שהן מעבדות מז"פ, הדגימה היא המלך, וזה מה שמכתיב את התהליך.

"במעבדה הקלינית, הדגימה קשורה בקשר חזק למידע על החולה, ואף אחד מהם אנו עומד בפני עצמו. יש הרבה יותר קישוריות עם רשומה רפואית, מערכות גבייה וניסויים קליניים, והתוצאה היא לרוב לא דוח, אלא המלצת טיפול. כמו כן בתחום מעבדות המחקר יש הרבה פחות רגולציה על השימוש בדאטה מאשר בתחום הקליני. אבוט, בהיותה חברת מכשור רפואי, תמיד עבדה תחת רגולציה, וזה נותן לנו יתרון".

בימים אלה מחפשת אבוט לרכוש בישראל, כמו במדינות אחרות בהן היא פועלת, חברת אינטגרציה מקומית העוסקת בתחום המחשוב לבריאות, כדי שתעזור בהטמעת המערכת.

ההשקה של המערכות החדשות מתחילה כאמור כעת, ובאופן מפתיע ההתחלה היא דווקא במדינות המזרח התיכון ואפריקה, משום שהרגולציה פשוטה והתחרות לא כל כך גדולה. הרישום לשיווק באירופה מתקיים בימים אלה ובהמשך הכוונה היא להסתער על ארה"ב, על בסיס מידע שייאסף במדינות אחרות".

בעתיד הרחוק המערכות הללו עשויות לתמוך בהתפתחות של אבוט בתחום הענק (שמגלגל כ-7 מיליארד דולר בשנה) של ניהול ממוחשב כולל של מערכות בריאות, מעבר למעבדה. תחומים כמו רשומה רפואית אישית, ניהול התעבורה בבית החולים וכדומה. "זה תחום קרוב אלינו והיום הוא תחום מבוזר, ולכן יש אפשרות לחדור אותו. התוכנות לניהול המעבדה הקלינית מתממשקות לרשומות הרפואיות כדי לעדכן שם את תוצאות המעבדה, וכך אנחנו מכניסים רגל בדלת לתחום. כל מקום שאין בו סטנדרט דומיננטי הוא הזדמנות לעסק כמו שלנו".