תומס פרידמן, בעל הטור ב"ניו-יורק טיימס", תוקף היום (ד') בחריפות יוצאת דופן את בעל בתי הקזינו, שלדון אדלסון, ואת החינמון "ישראל היום". "מטרידה העובדה שאדם אחד (אלדסון), עם יכולת ונכונות לתת סכומי-עתק, יכול לכופף את הפוליטיקה בישראל ובארה"ב בו-זמנית, כראות עיניו", כותב פרידמן.
"כאשר מדובר בהמטרת גשמי מזומנים על פוליטיקאים רפובליקניים שמקווים להיכנס לבית הלבן, ובמאמץ להשאיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד בשלטון בישראל, אין שום מיליארדר-תורם בעל השפעה רבה יותר מאשר שלדון", כותב על הטור.
פרידמן טוען כי המטרה היחידה של "ישראל היום" בשליטת אדלסון היא "לתמוך בנתניהו, לתקוף את אויביו בזירה הפוליטית ובתקשורת ולאכוף אג'נדה פוליטית ימנית קיצונית כדי למנוע פשרה פוליטית בגדה המערבית (והיעדר פשרה כזו עלול לחתור תחת מעמדה של ישראל כדמוקרטיה יהודית)".
"'ישראל היום', בעל החזות הגרפית המצודדת, הוא עתה העיתון הנפוץ ביותר בישראל", מציין בעל הטור. "בדיוק בגלל העובדה שמדובר בחינמון, מטיל 'ישראל היום' לחץ (פיננסי) כבד על מתחריו, שאינם חינמונים, ושאינם מצדדים בנתניהו".
לדברי פרידמן, אדלסון הקים את החינמון כדי לעקוף את חוקי מימון הבחירות בישראל.
פרידמן מזכיר כי בהמשך רכש אדלסון את "מקור ראשון", העיתון החשוב ביותר במחנה הדתי-לאומי, שנחשב אז למקור התמיכה העיקרי בנפתלי בנט.
בעל הטור מצטט דברים שאמר בנט בראיון לגלי צה"ל במארס אשתקד, בעקבות השתלטות אדלסון על "מקור ראשון": "זה מעציב אותי. (עכשיו) זה 'פראוודה'. זה השופר של אדם אחד, ראש הממשלה".
בעל הטור מזכיר עוד דברים שאמר אדלסון בנובמבר אשתקד, בכנס היסוד של מה שמכונה "המועצה הישראלית אמריקאית", גוף של אמריקאים ממוצא ישראלי (שלדברי פרידמן ממומן על-ידי אדלסון). בשיח פומבי עם חיים סבן באותו כנס אמר אדלסון לבן שיחו: "מדוע שאתה ואני לא ננסה להשתלט על 'ניו-יורק טיימס'"?
לאחר שנאמר לו כי ה"טיימס" נמצא בשליטה משפחתית (של משפחת סולצברגר - ר.ד.), השיב אדלסון בעוקצנות: "יש רק דרך אחת להילחם בו (בעיתון) - בכסף".
באותו אירוע אמר עוד אדלסון, בתגובה על טענה שישראל לא תוכל להתקיים כדמוקרטיה (אם תוסיף להחזיק בשטחים): "אז היא לא תהיה דמוקרטיה; אז מה?".
במארס אשתקד אירגן אדלסון כנס פריימרי רפובליקני פרטי משלו בלאס וגאס. פרידמן מצטט קטע מתוך האתר המשפיע "פוליטיקו" על אירוע זה: "אדלסון זימן את (ג'ב) בוש, ומושלי המדינות כריס כריסטי (ניו-ג'רזי), ג'ון קסיץ' (אוהאיו) וסקוט ווקר (וויסקונסין) (לכנס שבו) קומץ של תורמים יכול לשנות את הקמפיין (לנשיאות ארה"ב) בצ'ק אחד או שניים".
לאחר שכריסטי השתמש בנאום באותו אירוע בביטוי "השטחים הכבושים", הגיבו כמה יהודים רפובלקנים בקהל בזעם, ציין אז "פוליטיקו". כריסטי נחפז אפוא לארגן לעצמו פגישה עם אדלסון כדי להסביר שהוא כשל בלשונו ושהוא בעצם ידיד אמת של ישראל.
"מושל ניו-ג'רזי התנצל (באזני אדלסון) בפגישה פרטית במשרדו של המוגול במלון ההימורים 'ונישן', זמן קצר (לאחר פליטת הפה על 'השטחים הכבושים')", דיווח אז "פוליטיקו". לפי אותו דיווח, אדלסון "קיבל" את ה"הסבר" של כריסטי ואת "ההתנצלות החפוזה" שלו.
"כאשר הכסף בפוליטיקה תופח לממדים כאלה, כאשר כסף בכמויות כאלה יכול לגרום לכך שפקידי רשות בשתי מדינות דמוקרטיות ישתחוו אפיים ארצה בעת ובעונה אחת - זה מחליא", כותב פרידמן. "אני בטוח שאדלסון חש מחויבות עמוקה למדינת ישראל, אך הוא נטול כל אמת-מידה לגבי מגבלות השימוש בעוצמתו הפיננסית יוצאת הדופן. הוא משתמש בעוצמה זו באופן סימולטני כדי לדחוף את ישראל וארה"ב למחיקת כל פיתרון של שתי מדינות לשני עמים, כדי למנוע מהרשות הפלסטינית מקורות מימון וכדי לחולל עימות עם איראן, במקום לחפש פתרון דיפלומטי לבעיית הגרעין האיראני. אנשים צריכים לדעת זאת".
"הקשרים החשובים ביותר בין ישראל לארה"ב תמיד צומחים מלמטה למעלה - כבוד הדדי בין שני עמים שוחרי דמוקרטיה", כותב עוד בעל הטור. "כסף אינו יכול לקנות את הקשרים האלה, אך כסף יכול לאיים על עצם קיומם של קשרים אלה אם ייעשה בו שימוש מופרז".
"מה קורה כאשר כסף גדול מנצל את הרצון הטוב שקיים כלפי ישראל בארה"ב כדי לסייע למפלגה אחת 'להנחית כאפה' על הנשיא? תורם גדול מקדם את האג'נדה הקיצונית שלו, מפלגה אחת (בארה"ב) מצטיירת כפרו-ישראלית יותר מאשר המפלגה האחרת, דבר שמצופה לסייע לה אלקטורלית, או שפוליטיקאי ישראלי עלול לזכות בבחירות בארצו", מדגיש פרידמן. "אנשים שהולכים 'עד הסוף' באופן כזה יפלו יום אחד מצוק גבוה. הם יצטערו על כך, וגם אנחנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
