הסוקרים לא טעו

"יום הכיפורים של הסוקרים", אמרה התקשורת הרדודה אחרי תוצאות האמת לכנסת ה-20. אבל זה לגמרי לא נכון. בדרך-כלל אני מתייחס בחשדנות לסקרים, אבל במקרה הזה הסוקרים לא טעו.

הסוקרים לא ראו ולא יכלו לראות 5.5 מנדטים סמויים שהופיעו לראשונה רק ביום הבחירות עצמו. רוב המנדטים האלה הם מצביעי ימין, בעיקר ליכוד, מהשכבות החלשות, שאינם באים להצביע בדרך-כלל, שמסרבים להשתתף בסקרים ובקלפיות מדגם.

בבחירות 2013 הליכוד הוביל בגדול. לא הייתה סכנה לשלטון הליכוד. המנדטים הסמויים לא באו להצביע. לכן תחזיות הסקרים והמדגמים היו הרבה יותר קרובות לתוצאות האמת. המדגמים נתנו לליכוד 31 (צדקו), יש עתיד 19 (צדקו), הבית היהודי 12 (צדקו) והעבודה 17 (טעות של שניים).

הסקרים שקדמו לכך טעו בעיקר בתוצאות לגבי יש עתיד, שגרפה 5 מנדטים ביום הבחירות עצמו מהבית היהודי, הליכוד ומהעבודה. כלומר, מבוחרים מזוהים ולא סמויים. הסמויים פשוט לא השתתפו בבחירות ההן.

המנדטים הסמויים של הליכוד גם לא היו משתתפים בבחירות האלה אלמלא הפער שנפתח בין הליכוד למחנה הציוני בסקרי יום שישי שלפני הבחירות. פרסום הפער הזה, יחד עם קמפיין הימים האחרונים שניהל בנימין נתניהו, גרמו לתזוזות בשני מישורים: (א) 3-4 מנדטים עברו מהבית היהודי לליכוד, (ב) 4-5 מנדטים סמויים של בוחרי ליכוד יצאו מהבית להצביע לליכוד.

קמפיין ה"געוואלד" של נתניהו התחיל קצת לפני, אך בגלל התיקו בסקרים הוא לא השפיע הרבה על הציבור הימני. אבל כשהתפרסמו הסקרים ביום שישי שלפני הבחירות, הוא השפיע סוף-סוף. הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" בישרה על פער של 26:22 לטובת יצחק הרצוג. הכותרת הראשית של "ישראל היום" אמרה - "נתניהו: אם לא תצביעו ליכוד, שלטון הימין ייפול". זה התחיל את "החזרה הביתה" של מצביעים לליכוד.

ביום הבחירות עצמו נתן נתניהו את הרגל המסיימת עם "קמפיין ההפחדה" שלפיו "הערבים מגיעים לקלפי בכמויות". הרשימה הערבית המשותפת סייעה לקמפיין של נתניהו בכך שפרסמה שהיא מביאה אוטובוסים של 5,000 סטודנטים ערבים ישראלים מירדן. זה הספיק לסמויים לקום ולצאת מהבית כדי להצביע ולהציל את מדינת ישראל מהשתלטות השמאל והערבים.

המספרים מאששים את ההנחה הזאת: בבחירות 2013 עמד אחוז ההצבעה על 67.78%. בבחירות 2015 הוא עלה ל-72.36% - עלייה של 4.58%, שהם תוספת של 194,803 מצביעים המהווים כ-5.5 מנדטים ברוטו.

בבחירות 2013 לא יצאו הסמויים להצביע. שלטון הימין לא היה אז בסכנה. במערכות הבחירות שלפני כן היו לליכוד ולש"ס מערכי ארגונים של פעילי שטח שהגיעו לבתיהם והוציאו את הסמויים מהבתים לקלפי.

בשתי מערכות הבחירות האחרונות, 2013 ו-2015, לא היו לליכוד פעילי שטח בהיקפים שהיו קודם, וגם המוטיבציה שלהם הייתה נמוכה. ביבי היה צריך ללחוץ על כפתור ההפחדה של "הערבים" כדי לחפות על המחסור בפעילי שטח ולהריץ את המנדטים הסמויים שלו במו רגליהם לקלפי.

וזה עבד. קמפיין הערבים של ביבי עזר לא רק לליכוד, אלא גם לרשימה הערבית המשותפת. בציבור הערבי עלה שיעור ההצבעה ב-6% לעומת הבחירות הקודמות. חלק מהעלייה ניתן לייחס לאיחוד הרשימות ולעבודת השטח, וחלק נוסף ל"קמפיין הערבים" של נתניהו.

הטעות של המחנה הציוני

המחנה הציוני בנה על אפקט "הקופצים על העגלה" כדי להחדיר אנרגיות למצביעי המרכז-שמאל. סקר מינה צמח ב"ידיעות" נתן לעבודה יתרון של 4 מנדטים, אבל בסוף השבוע שלפני הבחירות הוא הדליף סקרים פנימיים המצביעים על יתרון של 7 מנדטים על הליכוד.

אמנם הרצוג "הזהיר משאננות", אבל פער כזה יוצר בהכרח שאננות. המשך התיקו בסקרים היה יכול להיות הרבה יותר מועיל למחנה הציוני, שכן סקרים צמודים מחדירים למצביעים יותר מוטיבציה. הדבר נכון במקרה זה לגבי המחנה הציוני.

לגבי המחנה הלאומי - הסקרים הצמודים לאורך כל מערכת הבחירות לא המריצו את בוחרי הימין להיכנס מתחת לאלונקה של הליכוד, שכן ההערכות בתקשורת היו שבמקרה של תיקו בין הרשימות הגדולות, הימין עדיין ירכיב את הממשלה, אז אין מה להילחץ. רק הפער שנפתח בסקרים האחרונים הכניס להם את הפלפל שנתניהו רצה כל-כך.

■ הכותב הוא יועץ אסטרטגי.