פרשנות: צפו למלחמת אחים בארה"ב על ההסכם עם איראן

מבחינתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, המו"מ ההפכפך עם נציגי האייתאללות, שהסתיים אתמול (ה'), לפי שעה, היה החלק הקל במאבק על כיווץ יכולותיה הגרעיניות של איראן. החלק הקשה באמת יהיה ההתכתשות המרה שצפויה לאובמה עם הקונגרס, או, יותר במדויק, עם הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס, שמאחל לנשיא רק רע וששואף למחוק את הדיסקט שבו אצור הסכם המסגרת הגרעיני שהושג בלוזאן בין ארה"ב ושותפותיה לבין טהראן.

במו"מ בין ארה"ב (ושותפותיה) לבין איראן היו לשני הצדדים רצון ואינטרס להצליח. אובמה שואף לקבע את מקומו בהיסטוריה כנשיא הראשון שהצליח להכהות את עוקץ האיום האיראני לאחר 36 שנות עוינות בין טהראן לוושינגטון. האיראנים כמהים לרופף את לולאת החנק של הסנקציות הגלובליות, שפוגעות קשה בכלכלה הלאומית, למרות כל ההכרזות האמיצות מתעמלני טהראן.

אבל המאבק בין הבית הלבן לקונגרס הוא משחק סכום אפס. אין בו מקום לפשרות. לרפובליקנים יש אפס תמריצים לסייע לאובמה לאשש את מורשתו הנשיאותית לאחר שש שנות כהונה, שבהן האג'נדה המרכזית שלהם בקונגרס היתה להכשילו, כפי שהכריז ראש הסיעה הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל. העובדה שהרפובליקנים גם מודאגים, כנראה בכנות, מה"וויתורים" שעשה אובמה לאיראנים רק מעצימה את נחישותם לשים רגל לנשיא פעם נוספת, לאחר הכישלון הקולוסאלי שלהם לבלום את הרפורמות בשירותי הבריאות.

ההתכתשות הבלתי נמנעת בין אובמה לקונגרס תחל רשמית בעוד פחות משבועיים, כשהמחוקקים יחזרו לוושינגטון כתום פגרת האביב, וגורלה יקבע לא רק את מקומו של אובמה בהיסטוריה אלא גם ישפיע על מהלך ההיסטוריה במזה"ת.

הגורל הזה נתון עתה דווקא בידי המיעוט הדמוקרטי בסנאט ובבית-הנבחרים, מיעוט שראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשה כל מה שביכולתו כדי להשפילו עד עפר, בהסכימו לנאום לפני מושב מיוחד של מליאות שני בתי הקונגרס, על פי הזמנתו של ג'ון ביינר, היו"ר הרפובליקני של בית-הנבחרים, בתחילת מארס, בלי לידע תחילה את הבית הלבן.

רק הדמוקרטים יוכלו להכריע האם להעניק לעמיתיהם הרפובליקנים רוב חסין וטו כדי להגן על הצעת חוק שתכוון למוטט את הסכם המסגרת עם איראן. ובמלים אחרות: כאשר אובמה יטיל וטו על הצעת חוק שתנסה לעקר ההסכם בדרך כלשהי, האם הדמוקרטים יצטרפו לרפובליקנים בהצבעה לביטול הווטו הזה? שני שלישים מהסנאט נדרשים לביטול וטו נשיאותי ובשלב זה, לפחות, הרפובליקנים טרם הצליחו לגבש רוב כזה.

ובכל זאת, הדמוקרטים רחוקים מלהיות מונחים בכיסו של אובמה. חלק מהם, כמו כל המחוקקים הרפובליקנים, מודאגים מהאפשרות שהנשיא, בלהיטותו להשיג הסכם, עשה ויתורים רבים מדי לאיראנים ופגע, אגב כך, לא רק בבטחונה של ישראל אלא גם בביטחון הלאומי של ארה"ב. גם הדמוקרטים הרבים שנפגעו מהתנהלות נתניהו בוושינגטון בחודש שעבר אינם מוכנים להשליך את ישראל לכלבים.

וכך, עוד לפני שיבשה הדיו על ההסכם בלוזאן, החלו אובמה והרפובליקנים להיאבק על דעת הקהל האמריקאית בכלל ועל קולות המחוקקים הדמוקרטים בפרט. את יריית הפתיחה ירה הנשיא. בטקס קצר בגינת הוורדים בבית הלבן, שבו הוא הודיע על חתימת הסכם המסגרת, הגדיר אובמה כל מי שאינו תומך בהסכם ה"היסטורי" הזה כמחרחר מלחמה, לא פחות:

"האם אתם באמת חושבים שההסכם הזה, שנתמך ע"י המעצמות הגדולות בעולם, ושסעיפיו ניתנים לאימות בשטח, אם אכן הוא ייושם במלואו, האם ההסכם הזה הוא אופציה גרועה יותר מאשר מלחמה נוספת במזה"ת"? הוא הזהיר, שאם הקונגרס יצליח לסכל את העסקה "ארה"ב היא שתואשם בכשלחן הדיפלומטיה".

אבל בימין הרפובליקני רואים זאת אחרת. ביינר, שאך זה סיים ביקור קצר בישראל, אמר אמש, בתגובה ראשונית על הסכם המסגרת: "החששות שלי מפני ממאמצי איראן להתסיס אי שקט, אלימות ברוטאלית וטרור - החששות האלה רק גברו". לדבריו, "זו תהיה רק נאיביות לחשוב שהמשטר באיראן לא יוסיף להשתמש בתכנית הגרעין שלו, ובהקלה מהסנקציות שאולי תוענק לו, כדי לזרוע אי יציבות נוספת במזה"ת". בראיון נפרד ל"פוליטיקו" הכריז ביינר, ש"העולם עולה בלהבות".

ורעואל מארק גרכט, לעבר אנליסט בסוכנות הביון המרכזית וכיום עמית מחקר בכיר ב"מכון להגנה על דמוקרטיות" (Foundation for Defense of Democracies), מכון חשיבה שמזוהה עם הימין, אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס", כי אובמה טעה בהערכותיו לגבי המנהיג העליון של איראן, האייתאללה עלי חאמייני, ונשיא איראן, חסן רוחאני.

"עיון בדבריהם של חמאייני ורוחאני צריך לאותת לנו שיש אפס סיכויים לכך, שהסכם כלשהו יפחית את העוינות המהפכנית הדתית שלהם כלפי ארה"ב", אמר גרכט.

הסנטור הרפובליקני מארק קרק אמר, שהסכם המסגרת עם איראן גרוע יותר ממאמצי נוויל צ'מברלין לפייס את גרמניה הנאצית. הוא מאמין, שישראל תיגרר בקרוב למלחמה עם איראן: "ההסכם מחייב את ישראל להוסיף לצעוד במסלול המלחמה עם איראן... אינו צריכים לאמץ את בעלת הברית הטובה ביותר שלנו באזור לנקות את השטח".

כל הפוליטיקאים הרפובליקנים שרואים עצמם כמתמודדים על מועמדות מפלגתם לנשיאות עלו אף הם על עגלת הגינויים להסכם. מושל מדינת וויסקונסין, סקוט ווקר, שמצופה להכריז על מועמדותו בקרוב, אמר, כי אם ייבחר, הפעולה הראשונה שלו בבית הלבן תהיה ביטול ההסכם עם איראן.

וכל אלה הם רק יריות פתיחה. צפו למלחמת אחים אכזרית בוושינגטון על ההסכם הגרעיני עם איראן.