"ויה אירופה וסיסקו סוחטות את מיזם הסיבים על חשבוננו"

קרע חמור בין השותפים: באטם, רפ"ק ויהודה זיסאפל, שמחזיקים 30% ממניות IBC, נערכים להגשת תביעה משפטית נגד סיסקו וויה אירופה

ג'ונאס בירגרסון/ צילום: אלון רון
ג'ונאס בירגרסון/ צילום: אלון רון

קרע חמור בין השותפים במיזם הסיבים האופטיים IBC: ל"גלובס" נודע כי 3 מהשותפים הישראלים - רפ"ק, באטם ויהודה זיסאפל - מאיימים לפנות לבית המשפט נגד ויה אירופה וחברת סיסקו בטענה כי הן מובילות את המיזם מתוך מטרה ברורה לגנוב את כספי המשקיעים והמדינה.

לדברי השותפים שמחזיקים ב-30% מהמניות, סיסקו וויה אירופה (30%) פועלות ללא שיתוף פעולה עמם כדי למנוע מהם נגישות למידע ולאופן שבו המיזם עובד, וכן, הן מבצעות הזמנות לעתיד בעשרות מיליוני שקלים, שהמיזם, לדבריהם, כלל לא נזקק להן. עוד הם טוענים, כי מינויו של דורון כהן, לשעבר מנהל רשות החברות לתפקיד היו"ר, נועד להמשיך את המצב הקיים ולהסתיר את האמת מאחורי מה שקורה בפרויקט. בעלי המניות פנו לחברה באמצעות עורכי דינם, והם נערכים להגשת תביעות נגד המיזם.

גורם בכיר המקורב למיזם סיפר ל"גלובס" כי המיזם "פשוט נשדד על-ידי ויה אירופה וסיסקו", וכי הוזמן ציוד מיותר בהיקף ענק שכלל לא נדרש.

לאור הסכסוך החמור שהתגלע בין השותפים, סמנכ"ל הכספים במיזם התבקש שלא לחתום על צ'קים ולהפסיק להוציא כספים מהחברה. כפי שנחשף ב"גלובס", השותפים אף דורשים את הדחתו של מנכ"ל המיזם, דני לאובר, בטענה כי מדובר במינוי לא מקצועי. נציין, כי שותף נוסף שכבר מסוכסך עם IBC הוא איש העסקים פויו זבלדוביץ', הבעלים של טמרס טלקום המפעילה כבל תת-ימי, שתבע את המיזם על כך שלא שילם לו כספים במסגרת חוזה השותפות ביניהם.

לפני מספר חודשים נחשף ב"גלובס" כי המיזם הקים מרכז תקשורת (אתר גיבוי) במאלמו, שבדיה - אתר שכלל לא נדרש ולא ברור מהי מטרתו. ההחלטה להקימו בהשקעה של מיליוני שקלים דווקא שם, היכן שויה אירופה פועלת, אושר אמנם בדירקטוריון החברה, אך כעת נטען כי האתר פשוט הוקם כדי להוציא כספים מהמיזם שכן פרויקט שמרכזו בישראל אינו זקוק לגיבוי בשבדיה. גם בכירים בחברת החשמל, שמחזיקה 40% מהמיזם, יצאו נגד ההחלטה להקים את האתר במאלמו ודרשו לפרקו ולהחזירו לארץ.

עוד נודע ל"גלובס" כי נשקלת אפשרות לפנות לשב"כ לאור החשש כי המידע שנמצא על רשתות תקשורת בישראל, כולל על חברת החשמל וסיסקו, מועבר לשבדיה ללא כל פיקוח ובקרה של משרד הביטחון.

בימים אלה מתבצע התהליך השני של הזרמת הכספים לפרויקט, כאשר השותפים הישראלים כבר הקצו את הכסף. המדינה בתורה אמורה להזרים 75 מיליון שקלים נוספים, זאת לאחר שהזרימה 75 מיליון שקל בעת הקמת המיזם.

מויה אירופה נמסר בתגובה כי "עד לרגע זה, החברה לא קיבלה אף פניה כאמור. IBC מתמודדת מזה תקופה עם ניסיונות חוזרים ונשנים של גורמים אינטרסנטים שמטרתם לפגוע בפעילותה של החברה. דירקטוריון החברה פועל על-פי כללי ממשל תאגידי נוקשים, בשקיפות מלאה ועל-פי ההסכמים שנחתמו ערב הקמת החברה בין כל בעלי העניין השונים. כלל הפעולות בחברה נעשות בהתאם להחלטות הדירקטוריון. מעבר לכך, בישיבות הדירקטוריון אף נוכח משקיף מטעם בעלי המניות הישראליים. IBC תמשיך להוביל את מהפכת הבאת הסיבים האופטיים לתושבי ישראל".

מסיסקו נמסר בתגובה כי "סיסקו נבחרה לשמש כספק הטכנולוגי של מיזם הסיבים האופטיים והיא עומדת בכל תנאי החוזה שחתמה עם חברת אנלימיטד, וכך תעשה גם בהמשך. סיסקו מחויבת להצלחת לקוחותיה ותמשיך להיות מחויבת להצלחת כל אחד מלקוחותיה בישראל".

בעלי המניות במיזם הסיבים
 בעלי המניות במיזם הסיבים

הכישלון של כ-ו-ל-ם / פרשנות

אם מישהו חושב שאפשר וצריך להציל את המיזם הכל-כך חשוב הזה, אז שיקום ויעשה מעשה, כי כמו שזה נראה עכשיו אחד הפרויקטים הכי שאפתניים ויומרניים במדינת ישראל הולך להוציא את ימיו מוקדם מהצפוי. האמת, שעם איך שויה אירופה וסיסקו מנהלות את המיזם הזה - מוטב אילו כלל לא היה בא לעולם.

'ישראל דיגיטלית', הוא שם קוד שניתן למיזם הסיבים האופטיים, שמטרתו הייתה לנצל את תשתיות חברת החשמל לטובת פריסת סיבים אופטיים על מנת להתחרות בבזק ובהוט. התוצאה, כפי שהיא נראית היום, פשוט מזעזעת. המיזם הזה מרגע שהוקם הולך מדחי אל דחי. הוא נבנה כפיקציה מתחילתו ועד סופו, וכששותלים משהו עקום - אין סיכוי שהעץ יצמח ישר. פשוט. זאת, למרות הכוונות של שר התקשורת דאז משה כחלון שהיו טובות באמת. הוא רצה לייצר תשתית שלישית במדינה שתתחרה בבזק ובהוט, אבל האופן שבו המיזם נבנה הוא לא פחות מבעייתי.

ראשית, עוד יום יגיע ונבין איך ויה אירופה הפכה להיות בעלת השליטה בפרויקט. גם אגף התקציבים ורשות החברות צריכות להתכנס ולחשוב היטב איך נתנו לדבר הזה לקרות. השבדי החביב, ג'ונאס בירגרסון, הופיע בישראל והלהיב את כולנו, גם את העיתונאים, כבעלים של חברה שפורסת תשתיות בכל העולם על גבי חברות חשמל, וזאת בשעה שהחברה בעצם משמשת כזרוע ביצוע של סיסקו ועוזרת לה בפרויקטים.

האם באמת סיסקו צריכה את מדינת ישראל כדי להראות לעולם שאפשר להפוך "מדינה לדיגיטלית"? ומה זה בכלל אומר מדינה דיגיטלית? נכון שישנן חברות ענק בעולם שמבצעות פרויקטים במדינות נחשלות ומספקות להן תשתיות אינטרנט, אבל האם סיסקו שמייצרת ציוד ונמצאת בניגוד עניינים משווע מול לקוחותיה בישראל צריכה באמת את המיזם הזה? אחד האנליסטים הבכירים בעולם שמסקר את סיסקו אמר לא מכבר כי לחברה יש הרבה כספים בחו"ל, מעין "רווחים כלואים" שהיא לא יכולה להכניס לארה"ב, ולכן היא מוציאה אותם על מיזמי תקשורת כמו בישראל. אותו אנליסט גם תהה על מהות הקשר בין סיסקו לחברה כמו ויה אירופה.

החלק השני המעניין במבנה המוזר כאן הוא השותפים המקומיים, שלכאורה לכל אחד מהם אמור להיות אינטרס למכור ציוד לפרויקט. כך, כל אחת מהשותפות אמורה להזרים כסף לפרויקט, ומצד שני, לקבל בתמורה הזמנות לציוד שהיא מספקת.

הראשונה שהבינה את הבעייתיות במיזם היא טמרס טלקום של פויו זבלדוביץ'. היא חשבה שבתמורה להשקעתה המיזם יקנה ממנה קיבולת בכבל התת-ימי שלה, וכך למעשה יציל אותו משיממונו. אלא שהמיזם כלל לא צריך כבל תת-ימי ולא ברור איך בכלל עלה רעיון החלם הזה. זבלדוביץ' לא שתק, וכשהבין שאף אחד לא מתכוון לקנות ממנו ציוד החליט להגיש תביעה שמתנהלת בימים אלה.

לגבי חברת החשמל, הרי שהתנהלותה הוא סיפור בפני עצמו. בכסף שלנו היא אלופה. חברת החשמל מכרה לנו שהיא מסתערת עם סכין בין השיניים על המיזם ושהיא הולכת לפרוס תשתיות - ממש "לקרוע" את בזק ואת הוט עם קצבים שלא ראינו כדוגמתם. אז אולי אי-אפשר לבוא בטענות לגבי רצונה של החברה לפתח תשתיות, אבל קצב העבודה והיחסים עם העובדים (שלא לדבר על עלותם) הם פשוט בעייתיים. ייתכן שהמטרה שלה היא להיות ה"צינור" של המיזם, כך שהשותפות הבינלאומיות כלל אינן מעניינות אותה. היא הייתה שמחה אם היו נותנים לה להרים את המיזם לבד, אבל המדינה לא מוכנה. לכן היא נדרשה לכל הלוליינות המבנית של הפרויקט.

ומה לגבי חלקה של המדינה? ראש הממשלה בנימין נתניהו עודד את כחלון ביוזמה שלו, וכשג'ון צ'יימברס יו"ר סיסקו ביקר בארץ, נתניהו עשה הכול על מנת להראות שהוא יפתח כל דלת ויסיר כל מכשול - העיקר שסיסקו תשקיע במיזם. כך הוא הורה לשר התקשורת לשעבר גלעד ארדן לזרז את הטיפול בהענקת הרישיון לפרויקט, מה שאכן קרה.

אי-אפשר לפטור את רשות החברות ואת משרד האוצר מהאופן שבו המיזם הזה קם. הם היו אמורים לזהות את האינטרסים של סיסקו ושל ויה אירופה. הם היו אמורים לדעת שלמרות העידוד שקיבלו מהתקשורת לתמרוץ הפרויקט, אי-אפשר לקחת 150 מיליון שקל ולזרוק אותם על מיזם שבסופו של דבר מתנהל כמו חנות מכולת. עם כל הכבוד, אם רוצים לתמרץ פרויקטים בתחום התשתיות, ניתן לעשות זאת בצורה יותר מושכלת ואחראית.