סלינגר: "בקרוב - פתרון ללקוחות השבויים של חב' הביטוח"

בכתבתך בטור זה העלית שלוש סוגיות שבהן האוצר לכאורה אינו מטפל. אבקש להעמיד אותך על טעותך בכל אחד מהנושאים על פי סדר הופעתם בכתבה:

1. דמי ניהול בקרנות הפנסיה. פירטת נתונים על אודות מבוטחים בקרנות פנסיה שמשלמים את דמי הניהול הגבוהים ביותר, וציינת שלמבוטחים אלה אגף שוק ההון צריך לדאוג. מתוך אותם 630 אלף עמיתים שציינת ככאלה המשלמים דמי ניהול מקסימליים, כ-490 אלף הם עמיתים לא פעילים. בחודש מארס האחרון פורסם חוזר שמטרתו לצמצם את החשבונות הלא פעילים בקרנות הפנסיה ולרכז את החיסכון הפנסיוני של חוסך תחת הקרן הפעילה. אחריות זו הוטלה על הקרן הפעילה במסגרת הסדרת תהליך ההצטרפות לקרן הפנסיה. בכוונתנו לפעול לריכוז החיסכון הפנסיוני בקרן הפעילה גם אצל מבוטחים קיימים.

2. ביטוח מנהלים. שאלת השיווק של פוליסות במקדמים מובטחים, כפי שנאמר על ידינו פעמים רבות, אינה רק שאלה יציבותית, אלא גם שאלה צרכנית.

ראשית, ה"הבטחה" המדוברת נוגעת אך ורק למסלול שבו מבקש המבוטח לקבל את הקצבה במשך 20 שנה - הוא בחייו או שאריו אחריו. מדובר במסלול המייקר באופן ניכר את הקצבה המשולמת. כל יתר המסלולים בפוליסה אינם מובטחים. מבוטח בוחר במסלול המתאים לו רק במועד פרישתו. כלומר, אם המבוטח בוחר במסלול אחר, התואם יותר לצרכיו, הרי אין שום משמעות מבחינתו לאותה "הבטחה" יקרה.

שנית, מדובר במקדמים שעלותם הנגבית בדמי ניהול גבוהה, בין השאר, מהסיבה שבהבטחה לאורך תקופה ארוכה של עשרות שנים, שבה קיימת אי ודאות לגבי השינוי הצפוי בלוחות התמותה, חברות הביטוח נוקטות משנה זהירות.

סיכומו של דבר, מדובר בסוגיה שאינה מובנת מאליה. ואף על פי כן וכדי למנוע מצב שבו יש לקוחות שבויים, גיבשנו פתרון ונציגו בקרוב.

3. הפרדת סוכנויות ההסדר מחברות הביטוח. הפתרון שהצעת בכתבה לכשל הנובע מכך שישנן סוכנויות ביטוח המשמשות גם כמתפעלים של מעסיקים היה הפרדת סוכנויות ההסדר מחברות הביטוח. אבל שים לב, גם אם הסוכנויות יופרדו מהחברות, בעיית ה"תפעול-ייעוץ" תמשיך להתקיים.

כדי למנוע ניגודי עניינים בשוק ההפצה פעלנו בכמה מישורים מקבילים:

קידום הצעת חוק המאפשרת לכל אדם לבחור את סוכן הביטוח שייתן לו שירות. הצעת חוק זו עברה בקריאה ראשונה בכנסת במאי 2014

קידום ההפרדה בין שירותי התפעול שנותנים מנהלי ההסדרים למעסיקים לבין שירותי השיווק הפנסיוני שהם מעניקים לעובדים. בעניין זה ניסחנו תזכיר חוק הקובע שמנהל הסדר המעניק שירותי תפעול למעסיק מסוים לא יוכל לתת שירותי שיווק פנסיוני לעובדיו של המעסיק.

פרסמנו מכתב הבהרה שפרסמנו ביוני 2014, בעניין סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 הנוגע לזכותו של הפרט לבחור את המוצר הפנסיוני שלו. במכתב זה אנו מבהירים כי אם המעסיק מונע מהעובד, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף דרך מנהל ההסדר, להצטרף למוצר הפנסיוני שהעובד בחר ובתנאים שהעובד השיג, מדובר בהפרה של החוק. הבהרה זו פורסמה על מנת להציג את עמדתנו בכל הנוגע לזכויותיו של הפרט ולחופש בחירתו.

שלושת צעדים אלה יפרמו את הקשר מעסיק-סוכן ויאפשרו למבוטח לבחור את המוצר ואת סוכן הביטוח ללא כל קשר לשירותים ולקשרים אחרים של הסוכן עם המעסיק.

משמעות סעיף 20

בעקבות מכתבה של סלינגר, אנחנו רוצים לחדד את משמעות סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שמעסיקים ועובדים חייבים ללמוד: ובכן, מעסיק או שלוחו שאינם מאפשרים לעובד לבחור את המוצר הפנסיוני, בין אם במישרין באמצעות אי העברת הפקדות לקופת הגמל, קרנות פנסיה וביטוחי המנהלים שבחר ובין אם בעקיפין, באמצעות מניעת הטבת דמי ניהול או הטבה אחרת שהוסכמה בין העובד לערוץ החיסכון שבחר, מפרים את הוראות סעיף 20 לחוק קופות גמל. מי שמתנה תשלום כספים לערוץ פנסיוני, בניגוד להוראות הסעיף הזה, דינו לפי החוק מאסר או קנס של יותר מ-1.8 מיליון שקל. בסביבת הממונה חוזרים ואומרים שהם ימצו את הדין עם מי שימנע מעובד לממש את זכותו הבסיסית לבחור מוצר פנסיוני. עובדים שנתקלים במצב הזה מוזמנים לפנות לאגף שוק ההון וביטוח ולהתלונן. מעסיקים שחוסמים מעבר כזה - מסתכנים בהפרת החוק ובקנסות כבדים.