האם הישראלים מתגייסים לעזרת הזולת רק כאשר מדובר בקטסטרופה או במלחמה, כמו שראינו לאחרונה ברעידת האדמה בנפאל או במבצע "צוק איתן"? האם הנטייה של חברות בורסאיות שלא לתרום מהונן לטובת הציבור משקפת את האווירה ברחוב הישראלי? בדיקת "גלובס" ו"הכול כלול" מגלה כי התשובה לשתי השאלות מורכבת.

לצורך הבדיקה הוצבו תחקירנים בשנות ה-20 לחייהם שקיבצו נדבות בשלושה מוקדים בארץ במשך 5 שעות: בירושלים באזור התחנה המרכזית, בתל-אביב בצומת עזריאלי ובמדרחוב נחלת בנימין. התחקירנים הציגו את עצמם כרעבים שזקוקים לתרומה, וביקשו עזרה כספית.

לפני שנפרט, נגיד כי לפי הבדיקה, בכל הקשור לתרומות בישראל, אנחנו נתמכים על-ידי שני גורמים עיקריים - עשירי ארה"ב והאדם הפשוט, הממוצע, שפותח את כיסו הרבה יותר מעשירי ישראל.

ואיך היו התגובות בשטח? תלוי היכן. בירושלים גילתה הבדיקה נתינה מחממת-לב דווקא בקרב האזרחים הפשוטים - אלה שצועדים ברחוב וחלקם קשי-יום בעצמם, אלה שנוסעים באוטובוס ולא במכוניות פאר, אלה שלא מהססים ליצור קשר עין עם מקבצי נדבות ברחוב.

רובם של העוברים של השבים גילו התעניינות, ומי מביניהם שלא תרם כסף, הציע לחלוק עם מקבצת הנדבות הצעירה את מזונו. ההתנהגות האכפתית הזאת חצתה גילים ובלטה מאוד בקרב חיילים. בסיום היום התחקירנית שהתחפשה לקבצנית יצאה מירושלים עם תרומות ב-60 שקל לשעה בממוצע.

רק נזכיר כי שכר המינימום לשעה לעובד מבוגר בישראל עומד החל מאפריל על 25 שקל לשעה ברוטו. אז בחישוב פשוט שלא כולל את הרכיבים השונים של השכר, קבצן "מרוויח" לחודש בן 43 שעות שבועיות ו-172 שעות חודשיות - 10,320 שקל.

התנהגות הפוכה ומאכזבת הפגינו העוברים והשבים בצומת עזריאלי, שם הייתה התעלמות כמעט מוחלטת ממבקשי הנדבות - התחקירנית הצליחה לקבץ רק כ-20 שקל לשעה בממוצע. רוב העוברים והשבים התעלמו ממנה בהפגנתיות, חלקם קראו לה לצאת ולעבוד, וחלקם - בעיקר ילדים קטנים, ריחמו עליה ותרמו לה כסף.

במדרחוב נחלת בנימין הייתה התעניינות סבירה - שם התורמים היו מגוונים: ילדים קטנים, שביקשו כסף מההורים שלהם כדי לתת לקבצנית, צעירים, קונים בשוק ובקיצור - ישראלים. התחקירנית יצאה משם עם כ-40 שקל בממוצע לשעה. תחקירן גבר שהתחפש לקבצן הצליח לקבץ ממוצע של 35 שקל לשעה.

בשורה התחתונה, בירושלים תרמו פי שלושה ביחס לכמות התרומות שנאספו בעזריאלי, כאשר הבחורה קיבלה יותר תרומות ויחס אדיב אמפתי יותר.

החברות הציבוריות תורמות קצת

הבדיקה כללה גם את נתוני התרומות בחברות הציבוריות לשנת 2014, ומצאה כי 85% מהחברות תרמו פחות מ-1% מהרווחים שלהן לפילנתרופיה.

בקרב הבנקים, דיסקונט תרם בשנת 2014 כ-6.2% מהרווחים שלו, בעוד בנק הפועלים, הבנק הגדול בישראל שנשלט על-ידי הנדבנית כביכול שרי אריסון, תרם 1.1% מהרווח בלבד.

חברות הביטוח והפיננסים בולטות לרעה בתרומות: בית ההשקעות אי.בי.איי תורם הכי הרבה - 2.7% מהרווח. במקום האחרון חברת הביטוח מנורה עם 0.1% בלבד מהרווח.

בקרב קבוצות הנדל"ן, הנדבן הגדול ביותר הוא אלפרד אקירוב עם תרומה של 4.5% מהרווח, נמוך הרבה יותר מכך נמצאת קבוצת עזריאלי עם 1.5% בלבד.

הכתבה המלאה תשודר היום ב-16:00 בתוכנית "הכול כלול" בערוץ 10.