האמריקאים: הילארי קלינטון מנהיגה חזקה; אמינה? ככה ככה

לקארלי פיורינה, שנבעטה בזמנה ממשרת מנכ"ל HP ושהחליטה השבוע להתמודד על נשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הרפובליקנית, יש מנטרה שעליה היא חוזרת בכל הזדמנות, מראיון בטלוויזיה ועד חוג בית לגיוס כספים: "הילארי קלינטון אינה ראויה לאמון, בגלל המון סיבות... הילארי אומרת לנו לבטוח בה, אבל שום דבר ברקורד שלה לא מראה לנו מדוע אנו צריכים לעשות".

זה קו ההתקפה העיקרי של ששת המתמודדים המוצהרים על מועמדות המפלגה הרפובליקנית, ושל כ-15 פוליטיקאים רפובליקנים נוספים שניצבים על סף הכרזה: כולם מטווחים את המטחים המילוליים של לעבר המתמודדת הדמוקרטית, שבשלב זה קורא עליה תיגר רק מתמודד דמוקרטי נוסף אחד: הסנטור ברני סאנדרס, יהודי ו"סוציאליסט" לשעבר, כהגדרתו, שמנסה לעקוף את קלינטון מצד שמאל. (אין אנליסט שנותן לו סיכוי כלשהו).

פיל הוא סמלה של המפלגה הרפובליקנית, אבל הפיל הלבן הגדול בחדר הפוליטי הלאומי היא הילארי קלינטון. לידה, כל המתמודדים הרפובליקנים הם פילים ליליפוטיים, לפחות לפי הסקרים עד עתה, שלפיהם לו היו הבחירות נערכות ביום שבו נערך סקר זה או אחר, היא הייתה גוברת על כל מועמד רפובליקני אפשרי.

ברור אפוא שקלינטון היא מטרה טבעית להתקפות של הרפובליקנים והההתמקדות שלהם באמינותה אינה מפתיעה: היא נאלצת להתמודד עם טענות שבהיותה שרת-החוץ היא ניהלה את התקשורות המקצועיות שלה מחשבון אי-מייל פרטי, שנותב דרך שרת פרטי, ולא דרך המערכת הממוחשבת של הסטייט דיפרטמנט.

לדבריה, היא עשתה זאת מסיבות של "נוחות", ולאחר שפרצה סערה ציבורית היא מחקה את כל המיילים שלה מהשרת הפרטי, לצלילי מקהלת זועקי חמס של הרפובליקנים. ויש גם טענות על תרומות מפוקפקות של אזרחים זרים שניתנו במרוצת השנים לקרן קלינטון, מוסד פילנטרופי, כדי להשפיע כביכול על החלטותיה כאשר כיהנה כשרת-החוץ. (הטענה הטריה ביותר: התורם הגדול לקרן היה איש עסקים יהודי עשיר מאוקראינה, ויקטור פינצ'וק, שבמקביל למתן תרומות לקרן עשה עסקים עם איראן, בניגוד לחוק האמריקאי).

שני סקרים חדשים מראים שקלינטון שורדת את הקמפיין הרפובליקני. היא עדיין גוברת על כל מתמודד רפובליקני, מוכרז או בלתי מוכרז, אבל באמינותה ניבעו סדקים. לפי סקר של ניו יורק טיימס ו-CBS, שמתפרסם היום, 65% מהנשאלים אמרו, שלקלינטון יש תכונות של מנהיגה חזקה. רק 31% לא סברו כך.

על השאלה האם הערכים של קלינטון משקפים את הערכים שמנחים את חי רוב האמריקאים, השיבו 52% בחיוב, ו-39% בשלילה. אבל על השאלה, "האם הילארי קלינטון היא אשה ישירה וראויה לאמון, או לא"? - 48% השיבו בחיוב; 45% השיבו בשלילה.

דיכוטומיה דומה מסתמנת בסקר של וול סטריט ג'רנל ו-NBC. הנשאלים העניקו לה ציונים גבוהים בתשובות על שאלות שקשורות בתכונות מנהיגותיות: בעלת ידע וניסיון במידה מספקת כדי להיות נשיאה טובה (51%), יעילה ויכולה להזיז דברים (44%), רחומה מספיק כדי להבין את רחשי ליבם של האזרחים (43%). אבל רק 25% סברו שהיא ישרה וישירה (ירידה בשיעור 13% בהשואה ליוני 2014). באופן כללי, ל-42% מהנשאלים יש תחושה חיובית כלפיה, ול-42% תחושה שלילית.

ולמרות זאת, היא גוברת על כל מתמודד רפובליקני לו היה נבחר למועמד מטעם מפלגתו: לו היא הייתה מתמודדת מול ג'ב בוש, אחיו של הנשיא הקודם, היא הייתה גוברת עליו ב-6% (49% מול 43%). באותו שיעור היא הייתה גוברת גם על מרקו רוביו.

אך עוצמתה האלקטורלית של קלינטון מודגשת במיוחד בתוך המפלגה הדמוקרטית. שיעור האהדה כלפיה הוא 81%; שיעור הסולדים - 6%, על פי הסקר של וול סטריט ג'רנל ו-NBC. ובסקר של הטיימס ו-CBS, כ-80% מהדמוקרטים חושבים שהיא ישרה ובעלת אמינות, בהשואה ל-48% באוכלוסיה הכללית.

"אכן, אתגרים רבים כרוכים בשם קלינטון", אמר הסוקר הדמוקרטי פרד יינג לג'רנל. "אך היא נותרה מועמדת כבירה".