3.5 שנות אכיפה מינהלית הניבו קנסות של 33.4 מיליון שקל

הכספים זורמים כיום לקופת המדינה ולא לרשות ני"ע, שמובילה את האכיפה ■ בשוק חוששים מהרחבת יכולות הענישה שניתנו לרשות, ואכן מרבית הקנסות - בסך 29.4 מיליון שקל - הוטלו על חברות

פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

3.5 שנים מאז יצאה לדרך האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, מסתכמים סך העיצומים הכספיים שהוטלו במסגרת זו על חברות, נושאי משרה בכירים ואנשים פרטיים בכ-33.4 מיליון שקל - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס".

נכון להיום, זורמים הכספים שנכנסים לקופה הציבורית בעקבות תשלום הקנסות הללו לקופת המדינה ולא לקופת רשות ניירות ערך, שמובילה את האכיפה המינהלית. ברשות ישמחו לשינוי מסוים בייעוד של כספים אלה.

בכנס בנושא חינוך פיננסי שנערך לאחרונה, אמר יו"ר הרשות, שמואל האוזר, כי "בעקבות אכיפה - כדאי לשקול תיעול חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי, דוגמת FINRA בארה"ב".

על כל פנים, מאז יצאה לדרך, הפכה האכיפה המינהלית לשוט המהלך אימים על רבים מהפעילים בשוק ההון, אשר חוששים מההרחבה ביכולות הענישה שניתנו לרשות ניירות ערך.

מהנתונים שהגיעו לידי "גלבס" עולה כי רוב רובו של הסכום, 29.4 מיליון שקל, הוטל על חברות.

מה נעשה עד כה בעקיפה המנהלית של רשות נייירות ערך
 מה נעשה עד כה בעקיפה המנהלית של רשות נייירות ערך

קנסות לסוחרי יום ומנהלי תיקים

העיצום הכספי הגבוה ביותר שהוטל עד כה, בסך 15 מיליון שקל, נבע מאי-פרסום תוצאות שנתיות ורבעוניות של קונצרן החלב תנובה בדוחות חברת מבטח שמיר. בעיצום חלקו תנובה עצמה, ששילמה 7.5 מיליון שקל, ובעלות השליטה בה דאז - מבטח שמיר, ששילמה 4 מיליון שקל, וקרן אייפקס ששילמה 3.5 מיליון שקל. זהו גם ההסדר הראשון שאושר על-פי חוק האכיפה המינהלית.

עד כה היו 4 הסדרים שבהם שולמו לבסוף קנסות בהיקפים של מיליוני שקלים כל אחד: פרט להסדר תנובה, מדובר על הסדר של לאומי למימון (שנקנסה ב-4 מיליון שקל בשל אי-הכללת מידע מהותי בדוח הצעת מדף שפרסם בנק לאומי); בעיצומים כספיים בהיקף של כ-5 מיליון שקל שהוטלו על אפריקה ישראל, ועוד עיצומים בהיקף 625 אלף שקל על נושאי משרה בה (בגין שימוש במידע פנים והסתרת פרטים מהותיים מהמשקיעים בהצעת הרכש של החברה-הבת נגב קרמיקה); ובקנס של 5 מיליון שקל שהוטל על חברת החשמל (בשל הכללת פרטים מטעים בדוח תזרים מזומנים חזוי).

לצד אלה הוטלו שורה של קנסות קטנים יחסית על סוחרי יום ומנהלי תיקים. כך, בספטמבר 2012 הוטל קנס של 50 אלף שקל על סוחר יום שביצע 77 עסקאות עצמיות. ביוני 2013 הוטל קנס בהיקף 250 אלף שקל על סוחר יום שביצע 602 עסקאות עצמיות, וחצי שנה לאחר מכן נקנס סוחר יום אחר בכ-180 אלף שקל בגין 447 עסקאות עצמיות.

בפברואר 2013 חולט לצמיתות רשיונו של מנהל תיקים ששלח ללקוחותיו דוחות מטעים במטרה להסתיר מהם הפסדים, ובנוסף נאסר עליו לכהן כנושא משרה בכירה למשך חמש שנים. ענישה דומה הוטלה במאי 2013 על מנהלי תיקים אחרים, שגבו כספים מלקוחותיהם מסכום הקרן הראשונית ולא כפי שהתחייבו - רק מהרווחים, תוך דיווח לקוי ומטעה ללקוחות.

פרט לכך, היו הסדרים מעניינים גם מול חברות ונושאי משרה בכירה באינוונטק - בגין אי-דיווח על אי-החזר במועד של הלוואה גדולה שנטל בעל השליטה, יולי עופר, ואי-דיווח במועד מאוחר יותר על מתן הלוואה חדשה לבעל השליטה בטרם שפרע באופן מלא את ההלוואה המקורית; בגליקומיינדס, בגין אי-הכללת הערת "עסק חי" בתשקיף מדף; ובחברת אקסטרא פלסטיק שקרסה לאחרונה.

מהי האכיפה המינהלית?

האכיפה המינהלית היא אמצעי אכיפה חדש יחסית של רשות ניירות ערך, שמופעל מאז שנת 2012, ונועד לטפל ב"הפרות חמורות פחות של חוקים והוראות הנוגעים לניירות ערך ולחברות, או בכאלה שנעשו מתוך יסוד נפשי של רשלנות".

כלומר, מדובר במסלול חליפי למסלול הפלילי, במקרים שנמצאים מעל לחריגה הטכנית ומתחת לחריגה הפלילית מהוראות החוק. האכיפה הזו נסמכת על חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך.

את מחלקת האכיפה המינהלית ברשות מנהלת ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, ואילו הקנסות מוטלים על-ידי ועדת אכיפה מינהלית שרובה אינו קשור לרשות ניירות ערך.

תיקון החקיקה שאפשר את האכיפה המינהלית תוקן ב-2011, וההליכים הראשונים שנעשו לפיו הינם מ-2012. החוק מאפשר לרשות ניירות ערך להטיל עיצום כספי (קנס) על תאגידים ועל מנהלים בתאגידים (נושאי משרה בכירים) בהיקפים של עד 5 מיליון שקל על חברה, ועד 1 מיליון שקל על יחיד. כמו כן, החוק מאפשר להטיל עונשים אחרים כגון קנסות על-תנאי, הגבלת עיסוק - איסור כהונה, התליית רישיון ועוד.

האכיפה המינהלית היא חלק מ-4 זרועות שמרכיבות את "מארג האכיפה" של דיני ניירות ערך ודיני חברות. לצידה ישנם: אכיפה פלילית, שמהווה באופן מסורתי את אמצעי האכיפה הדרמטי ביותר השמור למקרים החמורים ביותר; עיצומים כספיים, שנועדו בעיקר לטיפול בהפרות דין טכניות, ושהרשות רשאית להטילם החל מ-2007 (הרשות עושה שימוש די תדיר בכלי זה, כשההפרות האלה, רובן ככולן, עוסקות באי-הגשה במועד או הגשה חלקית של תשקיף, דוח, הודעה או מסמך אחר שחלה חובה להגישו על-פי החוק או התקנות); ואכיפה פרטית - בעיקר תביעות ייצוגיות ונגזרות - ש"מופעלת" על-ידי השוק.

נציין כי ההפרות בגינן ניתן לנקוט בהליך האכיפה המינהלי, דורשות בחלק מהמקרים הוכחת יסוד נפשי של רשלנות, הן משום חומרתן היחסית והן משום שחלקן נסמכות על "מושגי שסתום", כגון "פרט חשוב למשקיע סביר" או "פרט מטעה".