"גלובס" חושף את הסיפור המלא מאחורי פרשת קלאס קליניק

השנה היא 2009, ד"ר אייל וינקלר עדיין לא פרופסור ועוד לא מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, אבל הוא כבר מזמן הכוכב העולה של שיבא ואחד מבכירי הפלסטיקאים בארץ, עם פרקטיקה פרטית ענפה שעושה נעים למנהל סניף הבנק שלו בתל-אביב. על פי התובענה המשמעתית שגובשה לאחרונה נגד מנהל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין, שנחשפת כאן לראשונה במלואה, רוטשטיין פנה באותם ימים לוינקלר וביקש ממנו להעביר את ניתוחיו הפרטיים אל מרפאת ה"קלאס-קליניק" לרפואה אסתטית, שפועלת מתוך בית החולים באמצעות משאבים ציבוריים. עד לאותה עת ביצע וינקלר את הרוב המכריע של הניתוחים הפרטיים בקליניקה שלו ברחוב ברזיל ברמת-אביב, אבל האיש החזק של שיבא ביקש ואייל וינקלר הסכים. את הכסף הוא גבה בקליניקה, את הניתוח ביצע בתל-השומר. לימים הוא התמנה גם למנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית וגם למנהל הרפואי של הקלאס-קליניק. התמונה שעולה מכתב התובענה, סעיף אחר סעיף, מצביעה על כך שפרשת וינקלר הייתה מאז ומתמיד פרשת רוטשטיין.

"משנת 2008 לכל המאוחר ידע הנאשם (רוטשטיין) כי בקלאס קליניק מבוצעים ניתוחים פרטיים על ידי רופאים עצמאיים ורופאים שהינם עובדי ביה"ח", נכתב במסגרת האישום הראשון שמופיע בתובענה, "הנאשם ידע כי בעבור ניתוחים אלו גובים המנתחים תשלום באופן פרטי, במרפאותיהם הפרטיות, ללא כל פיקוח או בקרה של ביה"ח/תאגיד הבריאות/משרד הבריאות או כל גורם רגולטורי אחר, וכל האמור בניגוד לדין ולמדיניות הציבורית ביחס להפעלת בתי חולים ציבוריים. הנאשם לא רק שלא פעל להפסקת פעילות פרטית זו בחצרי ביה"ח הציבורי אותו הוא מנהל, אלא אף עודד המשכה והרחבתה".

התובעת בתיק, סגנית אגף המשמעת בנציבות, עו"ד אילה הוניגמן, פירטה תחת האישום הראשון כי על פי הדין כל השירותים שניתנו בקלאס-קליניק הם שירותים שהתשלום המלא עבורם צריך להיות משולם לתאגיד הבריאות, וכי חל איסור מוחלט על תשלום ישיר בין מטופל לבין איש צוות רפואי. בפועל, כל משך כהונתו של רוטשטיין כמנכ"ל שיבא, הרוב המוחלט של הניתוחים בקלאס-קליניק היו פרטיים, התשלום עבור הטיפול סוכם בין המנתח למטופל ורק המנתח קיבל תשלום עבור הניתוח - זאת "מבלי שהמנתח העביר חלק כלשהו מתשלום זה לקלאס קליניק". המרפאה זכתה מהמטופל רק לתשלום בגין "שירותי חדר ניתוח". האישום הזה מפריך לכאורה את הטענה כי הפעלת הקלאס קליניק תרמה משמעותית לבית החולים. למעשה, ניכר שמודל הקלאס-קליניק היה גרוע ממודל השר"פ שהיה נהוג משך שנים בהדסה, מודל במסגרתו הרופאים העבירו לבית החולים חלק זניח משכרם בגין ניתוחים פרטיים אשר זכה באופן אירוני לביקורת מצד פרופ' רוטשטיין, שמיועד כיום לנהל את המוסד הירושלמי. "הנאשם התנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, הפר את הוראות הדין ופגע במשמעת שירות המדינה", כך לשון התובענה.

שימוש במשאבים ציבוריים

על פי האישום השני בתובענה, רוטשטיין ידע ואף אישר שימוש במשאבי בית החולים ("הן משאבי כוח אדם והן משאבים חומריים") לצורך ביצוע אותם ניתוחים פרטיים. כך, מתברר, מאז 2011 ועד לסגירת המרפאה בשלהי 2014 בעקבות התפוצות הפרשה, התבקש הרופא המרדים ד"ר אשר פרל לעבוד אך ורק בקלאס קליניק, כאשר הוא ממשיך לקבל את שכרו כעובד מדינה תוך שהוא "תופס תקן" של רופא מרדים בבי"ח ציבורי - תקן יקר לכל הדעות לאור המחסור החמור ברופאים מרדימים בישראל. למעשה, מן התובענה עולה כי באותה תקופה הועסקו בקלאס-קליניק גם אחיות, במהלך ועל חשבון שעות התקן של עבודתן בביה"ח. "בדרך זו אפשר הנאשם לעשות שימוש בכספי ציבור ולנצל כוח אדם של ביה"ח הציבורי לצורך קידום עבודתם הפרטית של המנתחים בקלאס-קליניק", כך על פי התובענה.

על פי האישום השלישי, פרופ' רוטשטיין אישר לפרופ' וינקלר לעסוק בניהול הרפואי של הקלאס קליניק הכולל תחומי אחריות רבים, זאת במהלך השעות שבהן נדרש וינקלר לנהל את המחלקה לכירורגיה פלסטית ולטפל בחולי המחלקה. רוטשטיין מואשם כמי שאישר לוינקלר לקבל שכר ציבורי בגין השעות שבהן ניהל את המרפאה ואף בגין השעות שבהן ביצע בה ניתוחים פרטיים. האישום הזה מנוגד לטענה של רוטשטיין, שלפיה סבר כי הניתוחים הפרטיים שמתבצעים בשעות הבוקר נעשים רק בכפוף למנגנון ניהול סיכונים - קרי ניתוחים מורכבים ורגישים. בפועל, גיליונות חדר הניתוח של הקלאס-קליניק מעידים כי רובם המכריע של הניתוחים היו פשוטים - בעיקר ניתוחי אף, עפעפיים והרמת חזה. כך, בתקופה שנבדקה על ידי חוקרי הנציבות, בין ינואר 2012 למאי 2013, ביצע וינקלר 194 ניתוחים בקלאס קליניק - 161 מתוכם פרטיים.

בגלי צה"ל דווח כי היום (ה') אמורה להתקיים בעניין פגישה מיוחדת אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שבה ידונו נציגי משרדי האוצר, הבריאות והנציבות בכוונתו של מחזיק תיק הבריאות יעקב ליצמן למנות את רוטשטיין למנהל הדסה, למרות התובענה נגדו ועל אף דוח בעייתי של החשבת הכללית באוצר. נציגי המשרדים צפויים לטעון בפגישה כי המדינה תתקשה להגן על המינוי הזה במקרה של עתירה לבג"ץ. מהנהלת שיבא לא נמסרה תגובה לידיעה.

טוויסט בעלילה

פרופ' רוטשטיין ופרופ' וינקלר התקרבו מאוד עם השנים. רוטשטיין רחש לוינקלר הערכה מקצועית רבה, אבל גם מצא מכנה משותף עם הכוכב העולה: וינקלר, בדיוק כמו הבוס שלו, אוהב את החיים הטובים, את הטיסות, את האוכל ואת ההתחככות עם שמות גדולים, מדוגמניות מפורסמות ועד האלפיון העליון של צמרת ההון המקומית. וינקלר גם ידע לנצל כל סיטואציה רפואית שיש בה פוטנציאל לגיוס תרומות - תכונה שרוטשטיין, ולמעשה כל מנהל בית חולים בישראל, יודע להעריך. במסיבת יום ההולדת ה-50 שארגן לעצמו וינקלר במועדון תל-אביב רווי סלבריטי, רוטשטיין היה אורח הכבוד.

אבל יש עוד תכונה אחת שרוטשטיין מעריך, אפילו מקדש: נאמנות. רוטשטיין חוזר ומטיף על כך לסביבתו - הנאמנות מעל הכול. אולי בגלל זה ספג וינקלר במשך חודשים ארוכים את אישומי הנציבות, כאילו בנה את הקלאס-קליניק באצבעותיו. כעת, הוא מופיע בתובענה כאחד מעדי התביעה, כמי שעשוי לאשר את הסעיפים שמופיעים בה. וינקלר ורוטשטיין, אפשר לנחש במקרה כזה, כבר לא יופיעו יחד במסיבות.