האוזר: החברות הביאו על עצמם את הרגולציה

יו"ר רשות ני"ע מזכיר בוועידת שוק ההון של "גלובס" ששכר מנופח ועסקאות בעייתיות סללו את הדרך להקשחת הרגולציה, אבל מודה: "חובה עלינו לשאול האם גל הרגולציה לא הלך רחוק מדי"

שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר טוען היום (ג') שלצד הביקורת הקשה על הרגולציה, הגופים המוסדיים "הביאו את זה על עצמם".

"טוב שהדיון הזה מתקיים", אמר האוזר בוועידת שוק ההון 2015 של "גלובס", בשיחה שקיים עם אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס". "יש קונצנזוס שצריך שינוי, ומהבחינה הזו אני מתחבר למה שנאמר. אני כן חושב שהרגולטורים עצמם יותר מתואמים אבל ישנן בעיות, וישנן גישות שנות וצריך לקחת את זה בחשבון. ברור שצריך שינוי, מה שלא יהיה".

האוזר הוסיף כי "אני בדעה שהשינוי הזה צריך להעשות בדרך שלוקחת בחשבון גם את היציבות וגם את ההגנה על הצרכן. צריך מערכת כללים אחידה. צריך לקחת בחשבון גם את העלויות ובל נשכח את הבריטים - הם הלכו ממבנה דומה למה שיש לנו למבנה של רגולטור אחד, וכנכשלו בדיוק בזה ואז הגיעו למודל אחר. אסור לשכוח שרגולציה מיועדת להיות תומכת צמיחה. היא לא צריכה להציב חסמים אלא לעודד צמיחה".

- הרגולציה מבריחה עסקים?

"כשרואים מה קרה בשנים האחרונות, גל הרגלוציה שנפל על כלל הגופים המפוקחים הגיע כי הגופים הללו הביאו את זה על עצמם במידה מסוימת בגלל שכר מנופח ועסקאות בעייתיות. מצד שני, חובה עלינו לשאול האם גל הרגולציה לא הלך רחוק מדי. ישנם כמה דברים שיש לקחת בחשבון יש מגמה בציבור של עליהום על כלל הגופים המפוקחים.

"רווח הפך למילת גנאי, כל יזם הפך לטייקון. זה לא נכון. צריך לומר די לפופוליזם. ליזמים האלה ולגופים יש תרומה חשובה מאוד לשוק. בין השאר אני חושב שהגיע הזמן לתכנן את כל הפעילות, שכולם ידברו בלשון של צמיחה, של רגולציה תומכת צמיחה. אנחנו כבר ב-2012 יצאנו עם מפת הדרכים שאמרה בדיוק את זה. כששמנו מראה מול עצמנו באנו עם רשימה של דרישות חסרה רגולציה פה, יש יותר מדי רגולציה שם".

- היו לא מעט תלונות גם על הרגולציה ברשות ני"ע, בעיקר בחברות טכנלוגיה. אתה רואה את זרם הגיוסים האדיר של חברות אמריקניות, בעיקר בחוב. מצד שני, אין כמעט גיוסים של חברות ישראליות. והחברות שמגייסות פה מיליארדים לא מייצרות שום ערך לישראל.

"זו בעיה גדולה ואני מאוד מוטרד מכך שבעשור האחרון עשרות חברות גייסו בחו"ל ולעתים מוציאות את פעילותן מהארץ. החברות הללו - לא מעניין אותן השוק בישראל. הסיבה היא לא שזה רע שהן מנפיקות בחו"ל אבל פשוט צריך ליצור שוק אטרקטיבי. ישנן חברות כאלה שככל שהן מוציאות את פעילותן לחול מדינת ישראל מאבדת תעסוקה וצמיחה וזה אובדן דרך.

"צריך לשאול את עצמו מה אנחנו עושים. על כל שקל אקזיט מדינת ישראל מאבדת 3 שקלים. צריך לשנות את מבנה הבורסה, להעביר אותה מקואופרטיב שלא מחלק רווחים לכזה שכן מחלק רווחים. כך נביא לשינוי מאוד דרמטי - מייד ישתפו איתנו פעולה בורסות באירופה ובארה"ב. זאת, משום שאז ניצור מסלול ירוק לבורסה באירופה או בארה"ב, וכך אנחנו נהיה סוג של אינקובטור. אנחנו נראה פה הרבה מאוד פעילות.

"הסיבה שחברות הולכות לחו"ל היא כי הן מקבלות מחירים יותר טובים שם. חברות נדל"ן מגיעות לכאן כי הן מקבלות מחירים טובים יותר. משקיעים מוסדיים צריכים לשים לב ולהיזהר כי אם הן קונות את ההנפקות האלה שאינן מתמחרות נכון את הסיכון אז אנחנו בבעיה. אני לא רואה בעיה בחברות שרוצות לבוא הנה אני רוצה כמה שיותר יבואו הנה, אבל אני רואה את הצורך בהערכה נכונה של סיכונים בחברות שבאות הנה".

האוזר: מקווה שעובדי הבורסה יתרמו את חלקם

- אתה יודע שעובדי הבורסה הם בעלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי. הם יתבקשו להוריד את השכר?

"השינוי המבני שאנחנו מדברים עליו - אני מציע לא לקרוא לזה הפרטה אלא שינוי מבני לחברה שמחלקת רווחים - אני חושב שאם חושבים על שת"פים צריך לקחת בחשבון גם את מבנה השכר בבורסה בתל-אביב. עובדי הבורסה תורמים תרומה חשובה כי הבורסה טובה היום, שלא יובן אחרת. אני מקווה שעובדי הבורסה יתרמו את חלקם".

- בתי ההשקעות בישראל לא מפרסמים דוחות - זה מצב נורמלי?

"מה זה בתי השקעות בישראל? מי מפקח עליהם? צריך לתת פתרון, והפתרון הוא כולל. אם נשכיל לעשות את זה נגיע למקום הנכון. אם נעשה את זה כבדרך אגב רק נגביר את בעיית הרגולציה".

האוזר התייחס לקרנות הסל ואמר כי "אחד התהליכים שקרו בשנים האחרונות בקרנות הסל היא ירידה משמעותית בדמי הניהול. זו אחת הסיבות שמספר קרנות הסל קטן. צריך לפתוח את השוק הזה גם לקרנות זרות. אני מקווה שעד סוף השנה הזו הפעילות הזו תקרה".

- תמשיך לקדנציה שנייה?

"לא חושב על הסוגיה הזו, יש עוד הרבה מה לעשות בשנה הזו".

- מה לגבי החקירות? שוק ההון מושחת?

"צריך לקחת את זה בחשבון. החברות עצמן מתנהלות ברובן המכריע בצורה ראויה. הפעילות שלנו חשובה בכך שהיא יוצרת הרתעה והיא בונה את אמון הציבור. אני לא מאמין שהשוק הוא מושחת".

- מה לגבי אפריקה תעשיות?

"אני לא רוצה להתייחס לחברה זו או אחרת ולדברים שאנחנו פועלים בהם כרגע, אבל דברים כאלה קורים וככל שדברים כאלה קורים אנחנו נמצה את הדין. אנחנו משתדלים גם באופן אקטיבי להגיע לחברות האלה".