עו"ד חיים שטנגר: "חתמתי עסקת טיעון על מה שלדעתי לא עשיתי"

"לתחום המשפטים הגעתי במקרה. בתקופת הצבא היה איזה קצין שנולד כמה שעות לפניי, והגיש נגדי תלונה שקרית. בעקבות זאת התעורר אצלי חוש הצדק, ונלחמתי על חפותי" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" עו"ד ד"ר חיים שטנגר.

"בצעירותי הייתי פרא-אדם, ברדקיסט", הוא מספר, "ואמי רצתה רק שאהיה בריא. היא לא חשבה בכלל שאלך לתחום הזה. בגיל 26 יצאתי לחיים, יתום מאב ומאם, ועשיתי את הכול ב-20 אצבעות, עשר רגילות ועוד עשר שהוספתי, בהתאם לתנועות המזרחיות (ממחיש בתנועות הידיים - ס"כ). לא הייתי מסכן, ולא ביקשתי שירחמו עליי".

לדבריו, "היו כמה אירועים בחיים שהשפיעו עליי לבחור בתחום הליטיגציה בעריכת דין. אחד מהם התרחש בתקופה שהגשתי עתירה לבג"ץ על תפילה בהר הבית, לאחר שעסקתי במקצוע חצי שנה בלבד, בעודי ילד בן 27. כשהופעתי בתיק בבית המשפט העליון, טענתי במשך שעה וחצי. זה דבר שלא קיים היום. אחרי שסיימתי לטעון, אמר לי השופט משה לנדוי: 'תודה רבה שטנגר על הטיעון הנאה'. ומאז התאהבתי בתחום הליטיגציה".

הכינוי: משוגע

"מבחינה אישיותיות, אני לא מוכן להיות קונפורמיסט", אומר שטנגר, "שיכלאו אותי. אי-אפשר לקנות אותי, ומכאן מגיע גם הכינוי שמכנים אותי, 'משוגע'. הרי כל אחד קובע את הנורמה שלו. אז אנשים החליטו מהי הנורמה".

לדבריו, "אני לא רוצה להיות משה כחלון, אותי לא יקנו. אני מעדיף להיות אביגדור ליברמן, כזה שלא קונים אותו. זה הייחוד שלי, וככה האישיות שלי התעצבה".

ההשעיות מהלשכה

לדברי שטנגר, "בגלל שעשיתי טעות ודיברתי שטויות, אני נמצא כרגע בהשעיה מעיסוק בעריכת דין (בינואר 2011 הוגש נגד שטנגר כתב אישום בגין עבירות פליליות, אך מרבית האישומים נמחקו, והפרשה הסתיימה בעסקת טיעון מופחתת. בהמשך הוא הואשם על-ידי ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בעבירות אתיות, ורישיון עריכת הדין שלו הושעה - ס"כ).

"לא גנבתי שום דבר. עשיתי טעות, התנצלתי עליה, ואני משלם את המחיר. מכיוון שאני אדם מאמין, אני חושב שזה היה צריך לקרות. קיבלתי פסק-זמן שלא העזתי לקחת בעבר. אך על כל מה שעוללה לי לשכת עורכי הדין, הגשתי תביעה נגדם.

"למרות שידעתי שאני לא אשם, הגישו נגדי לא פחות מ-7 קובלנות. הרגשתי רדוף ונרדף, הייתה כאן רדיפה אישית. אבל לא ויתרתי להם, ובכל הזדמנות השמעתי את קולי, גם אם היה מדובר בזוטי-דברים".

לדבריו, "הם האשימו אותי שרציתי לפגוע ברכבה של שופטת, אבל בסוף חזרו מכל האישומים. כשהגישו נגדי את כתב האישום, הלשכה באה להשמיד אותי. רצו מהר והגישו קובלנות. ישבתי 9 ימים במעצר, תקופה שאני אתאר בספר הבא שאכתוב על זה שישבתי במעצר סתם. זה יהיה ספר 'הקפקא' שלי.

"בפרשה אחת עו"ד אביגדור פלדמן, שייצג אותי, אמר לי: 'אתה רואה את משה קצב? רוצה לגמור כמוהו?' - אז הבנתי מהר שעדיף לסגור את הסיפור בחתימה על עסקת טיעון, על מה שלדעתי לא עשיתי. ככה גם רדפו אותי בפרשה נוספת. מי שהלך והתקומם כלפיי ישלם את המחיר".

ההישג שלי

"ב-87 ניתן פסק הדין שבו ייצגתי את בן-ציון ציטרין (היום חברו הקרוב ויועצו התקשורתי - ס'כ'), ובו הוכר לראשונה חיסיון עיתונאי מקור", מספר שטנגר. "בפסק הדין, שהיה נגד בית הדין המשמעתי של הלשכה, תואר כיצד בית הדין דרש משני העיתונאים, ציטרין ויפעת נבו, כי ימסרו מי המקור לכתבותיהם על עורכי דין, בחשד שהללו הפרו את האתיקה של הלשכה. לאחר שהכתבים סירבו לחשוף את המקור, קנס אותם בית הדין. אולם, בערעור לבית המשפט העליון נקבע כי הליכי משמעת של לשכת עורכי הדין אינם מהותיים דיים כדי לבטל את החיסיון.

"בפסק הדין נקבע כי בית המשפט יכול להסיר את החיסיון בתנאים מסוימים. זה היה תקדים. בהמשך ייצגתי שוב את העיתונאי ציטרין כשביקש לפרסם שמות של מועמדים לתפקידי שפיטה, ולמרות שעתירתנו נדחתה, הגשנו הודעה כי בכוונתו לעתור פעם נוספת. לאחר זאת, ב-1997 הוחלט כן לפרסם את שמות המועמדים לשפיטה".

לדבריו, "לאחרונה הגשתי בג"ץ נגד לשכת העיתונות הממשלתית. ביקשתי לקבל תעודת עיתונאי. הם שאלו אותי מהו עיסוקי העיקרי, ואמרתי: 'משפטים ועיתונות'. בלשכה אמרו לי: 'לא נכון, משפטים'. אמרתי-שאלתי: 'אתם תחליטו בשבילי מה להיות?' עשיתי להם בלגן.

"תקעתי בג"ץ, ולמרות שלאחר הגשת הבג"ץ, הם נתנו לי תעודה שאני עוסק בעיתונות באופן עצמאי, זה לא הניח את דעתי, כי קיבלתי 'אישור לע"מ' ולא 'תעודת לע"מ'. זה עדיין מצוי בהליכים. המטרה שלי היא ליצור תקדים, כדי שכל מי שרוצה לסקר משפטים חשובים - שתהיה לו אפשרות לכך".

הכישלון שלי

לדברי שטנגר, "הכישלון המשמעותי ביותר שלי הוא שהגעתי למצב שבו נתתי לאלה שהיו נגדי פיתחון-פה, שלא הייתי מספיק מעוגל. זה הסיפור של ההשעיה האחרונה. מבחינתי האישית, יצא לי רק רווח, אבל זה כישלון, כי אנשים לא יודעים למה הושעתי. אם זה היה הרשקוביץ' ובוזגלו, הם לא היו מקבלים השעיה.

"ברגע שהגעתי לדרגה מקצועית כזו, נתתי להם להכפיש את שמי, לאותם עסקנים, שבעזרת השם ישלמו לי פיצויים. אני העונש שלהם. הם לא יכולים להפיל אותי".

פוליטיקה משפטית

"אני עשיתי את שלי בתחום הפוליטיקה", אומר שטנגר. "הייתי סגן יו"ר מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין. היום דעתי לא נוחה מהפרצופים בלשכה, שהם עסקנים ותיקים.

"למרות שאני פסול מלרוץ לבחירות ללשכה בגלל ההשעיה, החלטתי להקים רשימה, והתירו לי להיות בא-כוח שלה. אני 'המוציא והמביא'. אנחנו מתמקדים בהכנסת מועמדים למועצה הארצית של הלשכה, כדי שיהיה לנו רוב. החבר'ה שלי הם נקיים. יש משפט במגילת אסתר ש'אתה הולך לכבוש את המלכה מבית'. וזה בדיוק מה שנעשה".

- מה היית עושה אם לא היית עורך דין?

"הייתי סופר ומשורר או איש אקדמיה".

- מה לא יודעים עלייך?

"זה יישמע מאוד מוזר, אבל אני ביישן. תשאלי את הפרטנרית שלי אם אני יודע לרקוד. אני הרקדן הכי עלוב בעולם, והיא מתה לרקוד. היא סובלת מהקטע שהיא ממש מושכת אותי לרחבה. בביהמ"ש אני נובח כמו כלב, אבל בריקוד אני כמו איזה ליימך".

- איפה תהיה עוד 10 שנים?

"אני אמות על שולחן עריכת-הדין. אני רואה את עצמי עושה יותר תיקים לטובת הכלל. טוב, לא צריך להיסחף, אבל אני כן נותן משקל גדול יותר למקום של הנפש. כסף לא חסר לי".

רזומה

אישי: עו"ד (בהשעיה) ד"ר חיים שטנגר (60), נולד וגדל בתל-אביב. מתגורר כיום בצפון תל-אביב. גרוש ללא ילדים, ונמצא במערכת יחסים.

מקצועי: הקים ב-1984 את המשרד ד"ר חיים שטנגר, עוסק בדיני משפחה וירושה משפט מינהלי, בג"צים, זכויות יוצרים, דיני תכנון ובנייה ועיריות, מקרקעין, תחבורה ומשפט פלילי ודיני עבודה. בתקופת ההשעיה המשרד הועבר לעורכי דין שהיו שכירים במשרד, עו"ד אורי פנטילט וארנון שצמן.

השעיות: בשנים האחרונות הוזכר שמו במסגרת פרשיות פליליות ואתיות שונות, במסגרתן הושעה רישיונו לעסוק במקצוע, החל מחודש מאי השנה ועד לחודש יוני 2016.

אקדמיה: בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, בעל תואר שני עם תזה ודוקטורט בספרות מאוניברסיטת בן-גוריון, בעל תואר ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה הבינלאומית לעסקים ולמשפטים בלוס אנג'לס.

תפקידים נוספים: מנכ"ל של 3 חברות בנייה; חבר ועד מחוז תל-אביב; סגן יו"ר ועד מחוז תל-אביב; יו"ר ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין; חבר ועדת האתיקה המחוזית.

■ הראיון המלא עם עו"ד חיים שטנגר - במהדורה המודפסת של "גלובס".