רשות ני"ע: שכר של 806 אלף שקל ב-2014 ליו"ר האוזר

יו"ר הרשות לניירות ערך עם הגשת הדוח השנתי ל-2014: מספר החברות שגייסו הון לראשונה בבורסה בת"א נמוך בשנים האחרונות, וכ-30% מהחברות הנסחרות שוקלות מחיקה מן המסחר

פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

"מספר החברות שגייסו הון לראשונה בבורסה בת"א נמוך בשנים האחרונות, עשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בבורסות בחו"ל ואינן שוקלות רישום בבורסה בת"א, וכ-30% מהחברות הנסחרות שוקלות מחיקה מן המסחר. הנתונים הללו מדאיגים. בטווח הארוך, פירושם הוא שחברות יצרניות יגייסו הון בחו"ל וחלק גדול מהן אף יעדיף להעתיק את פעילותן לחו"ל ולפגוע בכך בתעסוקה ובצמיחה העתידית של המשק הישראלי". את החשש הזה מציפה היום, ולא בפעם הראשונה, רשות ני"ע שפרסמה את הדוח השנתי שלה ל-2014, בו מפורטים המהלכים שבציעה וקידמה הרשות בשנה שעברה.

הדוח חושף גם את תקציב הרשות, הממומן מאגרות שנתיות המוטלות על התאגידים הכפופים לה (בגין בקשות להיתר לפרסום תשקיפים והקצאות פרטיות), על רישוי יועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות, ועל הבורסה. אגרות אלה, כך מתברר, מממנות תנאים נוחים למדי לאנשי הרשות.

סך ההוצאות שאושרו לרשות בתקציב ל-2014 עמד על 185.5 מיליון שקל, מהם הוצאו בפועל אשתקד כ-162.8 מיליון שקל. מתוך סכום זה הוצאות השכר והנלוות הסתכמו בכ-97.6 מיליון שקל. זאת, לעומת כ-96.3 מיליון שקל ב-2013 וכ-93 מיליון שקל ב-2012. בסוף 2014 היו לרשות 255 עובדים לעומת כ-242 עובדים בסוף 2013, ומכאן סך עלויות השכר והנלוות עמדו אשתקד על ממוצע של יותר מ-32 אלף שקל לחודש לעובד, כולל סטודנטים ומתמחים.

מדובר בהוצאות שכר גבוהות ביחס לסקטור הציבורי. רשות ני"ע ידועה כבעלת תנאי שכר נדיבים יחסית על רקע היותה רשות, ולא חלק אינהרנטי מפעילות משרד האוצר, למשל, שם השכר אכן נמוך בהרבה. אגב, גם בבנק ישראל תנאי השכר והעבודה נוחים בהרבה מאשר אלה שבסקטור הציבורי.

עוד בעניין השכר, מהדוח עולה כי תקציב שכרו של יו"ר הרשות, שמואל האוזר, עמד ב-2014 על 840 אלף שקל לשנה, כשהביצוע בפועל היה 806 אלף שקל (כ-67.2 אלף שקל לחודש).

הרשות מפרטת עוד כי הכנסותיה בפועל ב-2014 היו גבוהות מההכנסות החזויות בבסיס התקציב בכ-13%. הכנסות אלה הסתכמו בכ-152.3 מיליון שקל - רובן המכריע, כאמור, מהאגרות השנתיות ואגרות התשקיף, ובעיקר מקרנות הנאמנות.

לשנת 2015 אישרה הרשות תקציב הוצאות בהיקף של 184.8 מיליון שקל, הכולל הוצאות שכר של עד 102.3 מיליון שקל (מתוכן משכורות בהיקף של עד 80.5 מיליון שקל). ברשות מעריכים כי ההכנסות יסתכמו ב-2015 בכ-151 מיליון שקל, בעיקר הודות לגידול צפוי של כ-14% בהכנסה.

"סיכונים מבית ומחוץ"

בדברים שנשא היום ציין יו"ר הרשות האוזר כמה איומים וקשיים נוספים. לדבריו, "המשקיעים המוסדיים מסיטים שיעור גדל והולך מכספי החוסכים למימון פעילות עסקית זרה, במקום לממן פעילות עסקית מקומית", כאשר "אחת השאלות החשובות היא כיצד מתעלים את הכספים של המשקיעים המוסדיים למימון פרויקטים מעודדי תעסוקה וצמיחה לתועלת המשק הכלכלי".

בהקשר זה הוסיף האוזר שהשימוש בכספי המוסדיים ו"בורסה מפותחת הם אמצעים חשובים ביותר לפיתוח כלכלי, להגברת התחרות ולהקטנת אי השוויון הכלכלי. הגברת התחרות מחייבת להתמודד גם עם הדומיננטיות של הבנקים וגופי השקעה גדולים אחרים, בצד עידוד פעילות עסקית של עסקים קטנים ובינוניים". לדבריו, זהו "המפתח להקטנת אי השוויון הכלכלי".

"עלינו להתמודד עם הסיכונים המערכתיים המאיימים עלינו מבית ומחוץ", אמר עוד האוזר, "זאת, בהתחשב בסביבת הריבית הנמוכה והאפשרות ששערי הריבית יעלו, וכן על רקע מחסור בהיצע סחורה בבורסה, המעצים את בעיית הנזילות ותורם לעתים לעליית שעריהם של ניירות הערך באופן שאינו משקף את מלוא הסיכון הכרוך בהשקעה בהם".

הפתרונות לאיומים הללו תלויים, לדבריו, בהשבת אמון הציבור ו"אמון החברות היצרניות שביכולתן לממן את פעילותן הכלכלית באמצעות שוק ההון והבורסה בת"א". "אין פתרון קסם אחד", ציין האוזר, "צריך לשנות את האווירה האנטי עסקית בשוק ולאפשר תנאים שכספי המשקיעים יתועלו להשקעות יצרניות מוטי תעסוקה וצמיחה. תנאי לכך הוא אמון הציבור, ולהוסיף בהיצע מכשירים". בהקשר זה הוא ציין שהרשות תמשיך בקידום הקלות להנפקות ראשוניות לציבור (IPO).

לגבי מה שהגדיר כ"אווירה אנטי עסקית" הוא הרחיב ואמר כי "יש לזכור שרוב החברות הן לא כאלה, ויש אווירה שלא חשוב מי גורם לה - הרגולטורים, הציבור, העיתונות והפוליטיקאים - היא מביאה לתחושה שלא כדאי עשות פה עסקים. זה גורם נזק ברמת המאקרו. הבורסה היא מקור הון מאוד חשוב לצד הבנקים והמוסדיים, ואני חושש שחברות הטכנולוגיה יחליטו להעביר את הפעילות העסקית שלהן, וזה לא טוב לנו".

160 חברות נמחקו בארבע שנים

בהקשר אחר, ברשות ני"ע מתכוונים להכניס בעתיד לשימוש המשקיעים בבורסה "מכשירים פיננסיים מגוונים ופרויקטים מימוניים באמצעות גיוס חוב, ובכלל זה: פרויקטים מסוג BOT (או PFI), פרויקטים מתחום התשתיות, אג"ח מוניציפליות, קרנות למימון בניית דיור להשכרה ונדל"ן למכירה וכן קרנות למימון עסקים קטנים ובינוניים".

ברשות התייחסו היום גם לתופעת הסדרי החוב בשוק המקומי, תוך שציינו כי "התופעה הבעייתית של הסדרי חוב מעיבה על הפעילות בשוק ההון". בהקשר זה פירטו שם כי ב-2014 נכנסו להסדר חוב חברות שהחוב שלהן היווה כ-1.3% מסך החוב הסחיר, וזאת לעומת שיעור של 2.2% ו-3.8% ב-2013 ו-2012, בהתאמה.

עוד עולה מהדוח של הרשות שבארבע השנים האחרונות 160 חברות נמחקו ממסחר בבורסה בת"א, כש-25% מהן עשו זאת מרצונן, ולא משום שמוזגו לחברות אחרות או שנגרעו מהמסחר.

תקציב רשות
 תקציב רשות