"ביטול דוחות כספיים לחב' קטנות יפגע בשקיפות המסחר"

ביקורת על יוזמת יו"ר רשות ני"ע האוזר לביטול הדוחות הכספיים לרבעון הראשון והשלישי: "לא רק שזה יפגע בשקיפות, זה עלול גם לפגוע בממשל התאגידי בחברות שיזכו להקלות אלה"

שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

רשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר, עמלה בימים אלה על בחינת מתן הקלה מהותית לחברות ציבוריות קטנות, ששוות עד 300 מיליון שקל, שבמסגרתה ייחסך מאותן חברות לפרסם דוחות כספיים לרבעונים הראשון והשלישי (יפרסמו דוחות במחצית השנה ובסופה בלבד).

מהלך שכזה, המקובל בבורסות מסוימות באירופה, יפחית את ההיקף ואת התדירות של המידע המגיע לידי המשקיעים בחברות הללו. ככל הנראה תצא בקרוב רשות ני"ע עם נייר הקורא להערות הציבור בנושא. בכל אופן, שינוי רדיקלי שכזה באופן הדיווח בבורסה, גם אם רק ביחס לחברות הקטנות, מחייב ניסוח תקנות שדורשות חתימת שר האוצר ואישור ועדה בכנסת (ככל הנראה ללא צורך בחקיקה ראשית), כך שבכל מקרה מדובר בהליך שייארך מספר לא קטן של חודשים.

האוזר אמר אתמול, כי "אחת המשימות המרכזיות שניצבת נגד עינינו היא הגברת אמון הציבור".

מנהל השקעות בבית השקעות קטן ביקר היום בחריפות את יוזמת הרשות: "אני נגד מהלך שכזה. זה יפגע בשקיפות ובאיכות המסחר". כמותו אמר לנו פעיל אחר בשוק, שהיה אנליסט במשך שנים, ש"זה לא רק יפגע בשקיפות, חוששני שזה עלול גם לפגוע בממשל התאגידי בחברות שיזכו להקלות אלה. מנגד, מי שצפויים לאהוב זאת הן אותן חברות קטנות שמחפשות להפחית את המעמסה שנלווית להיותן חברות ציבוריות, שנדרשות לעמוד בהוראות רגולציה רבות".

בכל אופן, לדברי האוזר "ההקלות הנוספות שאנו עמלים עליהן, ושכבר עברו בחקיקה לחברות הנסחרות, יוכלו לשנות באופן דרמטי את מצבה של הבורסה, יתרמו לאושש את הבורסה ואת שוק ההון, ויחזירו לו את המקום המרכזי שלו כמקור הון מרכזי במשק הישראלי, ואפילו כמרכז פיננסי בינלאומי". מבחינתו, "המגמות ברגולציה בשנים האחרונות בישראל אינן שונות מאלה בעולם", ו"אנחנו פועלים להקל ברגולציה מבלי לפגוע בהגנה על המשקיע".

כמו כן, האוזר שב וציין בדבריו גם, ש"האווירה היום היא אנטי-עסקית. יש עליהום על מי שמצליח ועושה לביתו. יש עליהום על רגולטורים ועל עודף רגולציה, ויש גם עליהום על התקשורת ושל התקשורת. אני נגד עליהום", אמר.

עם זאת, באותה נשימה הוא הוסיף ש"ככל שזה קשור לשוק ההון, יש שיטענו, ובצדק, שהחברות הציבוריות והגופים הפיננסיים הביאו על עצמם את גל הרגולציה שהתרחש על שוק ההון בישראל, ועל כלל שוקי ההון בעולם, בשל שכר מוגזם שבכירים נוטלים לעצמם, דיבידנדים שאינם משרתים את כלל ציבור בעלי המניות, מינוף מוגזם ומסוכן ועסקאות עם בעלי עניין שאינן לטובת המשקיעים. כל אלה פוגעים באמון הציבור. מצד שני, החברות והיזמים הם אלה שמניעים את גלגלי הכלכלה. הם אלה שתורמים לתעסוקה ולצמיחה", הוסיף.